לפגוש את אליהו: הבעל שם-טוב מחפש מקטרת

תלמידי אבי החסידות הבעל שם-טוב רצו מאוד מאוד לפגוש את אליהו הנביא. פעם אחר פעם הם הפצירו ברבם שיפגיש אותם עם אליהו הזכור לטוב עד שהסכים הבעל שם-טוב.

בצהרי יום שישי אחד יצא הבעל שם-טוב כמנהגו לקבל את השבת בשדה כבר בצהרי היום. ישב עם תלמידיו ולפתע אמר כי ברצונו לעשן מקטרת לפני כניסת השבת. לאף אחד מתלמידיו לא הייתה מקטרת עימו ואלו יצאו לחפש אחת. מקץ זמן מה חזרו כל התלמידים בידיים ריקות ללא מקטרת.

קם ממקומו הבעל שם-טוב ואמר: "אני רוה מרחוק אדם נכבד הולך בדרך, אפשר ויש לו מקטרת שתוכל לשאול בשבילי. הלכו התלמידים אל אותו אדון כדי לשאול האם במקרה יש לו מקטרת שיסכים להשאיל לרבם לפני השבת. השיב להם האיש: "אם הרב שלכם הוא הרב ממז'יבוז' רוצה הייתי לתת לו את מקטרתי בעצמי". התלמידים הנרגשים אישרו כי זהו אכן רבם וכולם הלכו ביחד אל הבעל שם-טוב.

כשהגיעו אל הרב ניקה והגיש האיש את המקטרת לבעל שם-טוב, ואף הצית אותה בעבורו. ישבו השניים ביחד והיו משוחחים שיחת חולין סתמית על עסקי התבואה. תלמידי הבעל שם-טוב השתעממו מהשיחה והיו משננים את דברי התורה שלמדו. לאחר זמן רב קם האיש והלך ואילו הבעל שם-טוב פנה אל תלמידיו ואמר להם: "הנה, עכשיו ראיתם את אליהו הנביא הזכור לטוב".

נרעשו התלמידים ושאלו: "למה לא סיפרת לנו כי האיש היה אליהו הנביא?! יש לנו כל כך הרבה שאלות בשבילו". השיב להם רבם: "אם הייתם מבינים לבד ושואלים אותי מיד הייתי מגלה לכם כי זהו אליהו ונותן לכם רשות לשאול כל שתרצו. אך מאחר ולא הבנתם את זה לבד לא יכולתי לגלות לכם בעצמי". התלמידים היו מאוכזבים אך הבעל שם-טוב מיד הסכים לגלות להם על מה דיבר עם אליהו: שהשיחה אודות התבואה למעשה הייתה אודות התעוררותם מלמטה של ישראל שתביא עליהם שפע של ברכה מלמעלה. ומה תשובתו של אליהו? ענה מה שענה.