לוח השנה זה דבר שנוכח בחיים שלנו בהמון רבדים, בישראל לרובנו יש 2 לוחות שנה: הלוח הנוצרי/ לועזי (כיום בעידון הגלובלי כל העולם אימץ אותו) ולוח השנה העברי.
לוח השנה הלועזי הוא הלוח שאיתו אנו חיים בחיים העסקיים, לוח אשר מבוסס על השמש, היתרון העיקרי שלו הוא שהוא מחושב בצורה מאוד מדוייקת לפי הזמן האסטרונומי. הזמן שבו כדור הארץ מקיף את השמש, 365.25 יום, יתרונו הוא בהתאמה שלו למושג השנה.
אך אנו משתמשים גם בלוח העברי, שמשמר בזכות מנגנון שנקרא עיבור את עניין השנה, אך הוא גם נותן לנו את החודש, בלוח העברי החודשים מותאמים לירח.
בלוח השנה הלועזי אין התאמה בין החודשים לבין התנועה של הירח, דבר אשר קיים בלוח העברי.
לוח השנה העברי משמר הרמונה עם הטבע דרך התאמת החודש ללבנה.
הלוח המוסלמי, הוא ללא מנגנון עיבור, ולא עוקב אחרי השמש, הוא תמיד מורחכב מ 12 ירחים, רק על פי הירח.
בעידן המודרני, לוח השנה הוא דבר מעט מלאכותי לרובנו (לא לחקלאים למשל), אפילו שינויי העונות פחות מורגשים כיום (מיזוג…), מחזוריות השנה הופכת לדבר פחות מורגש ופחות טבעי. החיים הופכים ליותר קווים מאשר עונתיים.
כיום החיים מורכבים יותר מאירועים קוויים (לידה, לימודים, חתונה, עבודה) ולא מעונות השנה (החיים לא משתנה כאשר מתחיל החורף). האירועים הם לא מחזוריים.
מאז המהפכה התעשייתית המחזוריות של עונות השנה הרבה פחות מורגשים ומשמעותיים מבחינת החיים בעידן המודרני.
בעבר כן הרגישו את המחזור של עונות השנה, ועונות השנה שיקפו את החיים ואת אורח החיים. לכן לאדם בעידן המודרני, לוח השנה הוא דבר מלאכותי.
מכאן החשיבות המסורתית של לוח השנה העברי בעבור עולם היהדות. הדרך לחזור למחזוריות השנה והעונות, היא לקיים את החגים ובכך לתת להם יותר משמעות ולחוות אותם. בעולם בו האדם מנותק מדברים קבועים שחוזרים על עצמם ורק נע קדימה כל העת זהו דווקא לוח השנה המסורתי והמעגלי על חגיו וארועיו החוזרים על עצמם בכל שנה שמעניק לאדם תחושת יציבות וקשר בין העבר והעתיד.
להלן תמצאו אסופת מאמרים וסיכומים אודות המקורות והמשמעות של לוח השנה העברי:
מקורותיו ומבנהו של לוח השנה המקראי – על היסודות המקראיים של לוח השנה העברי: השבת, החודש, השנה והמועדים המוזכרים בתנ"ך.
לוח השנה העברי בימי בית שני – מקורות המעידים על מבנה לוח השנה העברי בימי בית שני וההתמודדות עם בעיית לוח השנה בן 364 ימים
לוח השנה העברי אצל חז"ל – הדיונים אודות לוח השנה ומועדי השבת והחגים בתלמוד ובספרות חז"ל.
משמעותו ומקורותיו של חג הפסח – משמעות חג הפסח והמקורות המקראיים וההלכתיים שלו ושל סדר הפסח.
משמעותו ומקורותיו של חג השבועות – מקורותיו המקראיים והחז"ליים של חג השבועות ומשמעותו בלוח השנה העברי
"וספרתם לכם" – ספירת העומר בין פסח לשבועות – על מקורותיה ומשמעותה של ספירת העומר בין פסח ושבועות
חג סוכות במקרא ובמקורות – על מקורותיו ומשמעויותיו של חג הסוכות במקרא ובמקורות
הטעם למצוות הסוכה בסוכות – המקור המקראי והפרשני והטעם למצוות בניית הסוכה בחג הסוכות
מצוות הישיבה, האכילה והלינה בסוכה – הלכותיה ומקורותיה – ההלכות והמשמעותיות במקורות של מצוות הישיבה, אכילה ולינה בסוכה בחג הסוכות
ארבעת המינים ומשמעותם במקרא ובמקורות – מקורות המצווה ליטול ארבעת המינים בחג הסוכות
שמותיו של ראש השנה– השמות השונים של ראש השנה במקורות.
מועדו של ראש השנה במקורות – קביעת מועדו של ראש השנה בחודש תשרי
ראש השנה כיום הדין – על משמעותו של יום השנה כיום הדין בו נדונים אנשים לכף זכות או חובה
דין ורחמים בראש השנה – מערכת היחסים בין דין ורחמים בראש השנה במקורות
משמעות תקיעת השופר בראש השנה במקורות -מצוות התקיעה בשופר ומשמעותה כחלק מיום הדין בראש השנה
