חג סוכות במקרא ובמקורות
מאמר זה הוא חלק מתוך: מאגר היהדות באתר: מקורות ומאמרים בנושא לוח השנה העברי
סוכות הוא החג הגדול השלישי מתוך שלושת החגים הגדולים. הוא גדול דבר ראשון כי נמשך הרבה ימים, בנוסף הוא חג של עליה לרגל ובגלל שכמו החגים האחרים אך אפילו יותר מהם הוא מאגד הרבה משמעויות שונות. דבר ראשון משמעות חקלאית- השנה החקלאית נגמרת ולכן זהו זמן מאוד מתאים לחג, דבר שני ישנה משמעות הסטורית, אך זהו לא הצד החזק של החג. החג נקרא "חג" ויודעים שמתכוונים לסוכות, זהו ה-חג.
שמות החג:
חג האסיף- שמות פרק כג
וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה:
החג מציין את המאורע החקלאי.
חג הסוכות- דברים פרק טז
(יג) חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ:
מדובר על השמחה במאורע החקלאי ולא ברור כל כך מה הקשר לסוכות. ישנו דגש על השמחה.
עניין הסוכות מתבהר קצת יותר בספר ויקרא, בו ניתן טעם היסטורי לחג.
ויקרא פרק כג
(מב) בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת:
(מג) לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם:
פה יש מאורע הסטורי, אך הוא אמורפי. לא קשור ללוח השנה, אך יש מאורע שהחג הזה קשור אליו, שקשור ליציאת מצרים. פחות ברור עוד יותר מכיוון שלא כתוב בתורה שה' הושיב את בני ישראל בסוכות.
החג- דברי הימים ב ז,ח-י
החג נעשה ביום בו נבנה בית המקדש. שמיני עצרת הוא החג שמוזכרת אחרי סוכות ונאמר שמיני עצרת. בפסוק השלישי מדובר על סיום חג הסוכות.
תלמוד בבלי מסכת תענית דף ב עמוד ב
דתניא: מאימתי מזכירין על הגשמים – רבי אליעזר אומר: משעת נטילת לולב, רבי יהושע אומר: משעת הנחתו. אמר רבי אליעזר: הואיל וארבעת מינין הללו אינן באין אלא לרצות על המים. וכשם שארבע מינין הללו אי אפשר בהם בלא מים – כך אי אפשר לעולם בלא מים. אמר לו רבי יהושע: והלא גשמים בחג אינו אלא סימן קללה! אמר לו רבי אליעזר: אף אני לא אמרתי לשאול, אלא להזכיר.
מה שחשוב הוא שרבי יהושע מדבר על גשמים בחג. מכאן השם חג.
זמן שמחתנו-
מתוך תפילת מוסף של סוכות
מדגיש את השמחה בסוכות. השאלה היא למה כל כך שמחים בסוכות? הסיבה היא שהשמחה בחג הסוכות היא בראש ובראשונה מהסיבה החקלאית. השנה הסתיימה, העבודה הסתיימה. סיבה נוספת קשורה ליום הכיפורים- זהו היום שבו נמחלים העוונות של עם ישראל והאדם מתחיל מחדש את השנה שלו. המועקה מתפוגגת ואפשר לשמוח. המימד המודגש היום בחג הסוכות הוא המימד הדתי.
ושמחת בחגך:
דברים פרק טז
(יג) חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ:
(יד) וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ:
(טו) שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' כִּי יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ:
פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) נספחים ב – פרשה אחרת
ושמחת בחגיך (דברים טז: יד). את מוצא שלש שמחות כת' בחג, ואילו ושמחת בחגיך (שם שם /דברים ט"ז/), והיית אך שמח (שם שם /דברים ט"ז/ טו), ושמחתם לפני י"י אלהיכם שבעת ימים (ויקרא כג: מ). אבל בפסח אין את מוצא שכת' בו אפילו שמחה אחת, ולמה, אלא את מוצא שבפסח התבואה נידונית ואין אדם יודע אם עושה היא השנה אם אינה עושה, לפיכך אין כת' שם שמחה. ד"א למה אין כת' שם שמחה, בשביל שמתו בו המצריים. וכן את מוצא כל שבעת ימי החג אנו קורין בהן את ההלל, אבל בפסח אין אנו קורין בהן את ההלל אלא ביום טוב הראשון ולילו, למה, כדאמר שמואל בנפול אויביך אל תשמח (משלי כד: יז). וכן את מוצא שאין כת' בעצרת אלא שמחה אחת, דכת' ועשית חג שבועות לי"י אלהיך ושמחת אתה וביתיך (דברים טז: י – יא). ולמה כת' שם שמחה אחת, מפני שהתבואה נכנסת בפנים. ומאי טעמא אין כת' שם שתי שמחות, שכן את מוצא שאעפ"י שנכנסה התבואה בפנים אבל פירות האילן נידונין, לפיכך אין כת' שם שמחה שנייה. אבל בראש השנה אין כת' שם אפי' שמחה אחת. מאי טעמא, שהנפשות נידונות ומבקש אדם נפשו יותר מממונו, אבל בחג לפי שנטלו הנפשות דימוס שלהם ביום הכיפורים, כמו שכת' כי ביום הזה יכפר עליכם (ויקרא טז: ל), ועוד שהתבואה ופירות האילן בפנים, לפיכך כת' שם שלש שמחות, שנא' ושמחת בחגיך (דברים טז: יד), ושמחתם לפני י"י אלהיכם (ויקרא כג: מ), והיית אך שמח (דברים טז: טו).
– בפסח, לא כתוב שצריך להיות שמח. זאת בגלל שבפסח נידונים על התבואה. יש מתח בפסח. בנוסף, בגלל שיש בפסח מימד של מלחמה. רואים את זה גם בהלכה של פסח שלא אומרים הלל (אומרים רק ביום הראשון והשני). הלל זו תפילה מספר דברים אומרים את זה כתודה לאל על ניסים שהוא עשה. זאת בגלל שאין לשמוח על כך שהאויב הובס.
– בחג השבועות יש שמחה אחת. השמחה היא בגלל שהתבואה כבר נקצרה. למה אין שתי שמחות? בגלל שפירות האילן עוד לא נאספו.
– בראש השנה לא כתוב אפילו שמחה אחת. זאת בגלל שהנפשות נידונות. אי אפשר לשמוח כאשר יש דאגה לנפש.
– בחג הסוכות הנפשות שילמו את המס לה', אז אפשר לשמוח, בנוסף התבואות והאילן כבר נקצרו ונקטפו.
ראה
מצוות הישיבה, האכילה והלינה בסוכה – הלכותיה ומקורותיה
