סיכום: פרוייקט חוקה בהסכמה – עקרונות יסוד: שימור ופיתוח של משאבי טבע
מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית
ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית – סיכומי מאמרים
3. שימור ופיתוח של משאבי טבע
מדינת ישראל תשמר ותפתח [גרסה ב': בפיתוח בר קיימא] את המקרקעין ומשאבי הטבע שלה לרווחת כל תושביה, ומתוך דאגה לרווחת הדורות הבאים.
סעיף 3 מדגיש את החובה הכללית של המדינה לפתח את משאביה תוך זיקה לרווחת כל תושביה ואף של הדורות הבאים.
נכללים כאן כל משאבי הטבע של המדינה, לרבות מקרקעין, ולכן אין צורך להתייחס לשמירת המשאבים בסעיף העוסק במקרקעין באופן ייחודי .
מוצע לדון בסעיפים בחוקה או בחוק שיכוונו את הרשות המבצעת והרשות המחוקקת בפעולתן ביחס לשמירה על משאבי טבע, שימורם ופיתוח בר קיימא. כמו כן יכולה ההוראה לכלול חובה של שיתוף הציבור בהליכים שעניינם שימור ופיתוח משאבי הטבע.
עקרון ההגנה על משאבי טבע קיים בחוקות מתוך תפיסה שהקיום המטריאלי הפיזי של האומה הוא תנאי הכרחי לקיומה בשאר המובנים ולכן הוא בעל אופי חוקתי (סעיף זה יכול שימוקם בסמוך לסעיף 14 בפרק זה, שעניינו מקרקעי המדינה).
לדיון (כלומר טרם הוכרע):
1. על מי תחול ההגבלה החוקתית? – ההנחה היא שחובה כמוצע אינה חלה בין פרטים אלא על רשויות השלטון בלבד). למרות שניתן להחיל המחויבות האמורה בסעיף זה על כל פרט לגבי שימור משאבי הטבע שברשותו (בדומה למצב בחוקות בולגריה, הולנד וצ'כיה).
עם זאת, יצוין כי הטלת חובות על הפרט לגבי השימוש במקרקעין ובמשאבי טבע שבבעלותו, לרווחת הכלל עלולה להתפרש כגריעה מזכויות האדם שלו (באופן בולט זכות הקניין ואולי גם הזכות לפרטיות ככל שהוראה כזו תחייב מתן אפשרות לציבור ליהנות ממשאבי הטבע שברשותו, כגון חוף ים).
2. מה תוכן ההגבלה החוקתית והעוצמה שלה? – הסעיף מטיל חובת שימור ופיתוח על המדינה בכל הנוגע לטיפולה במשאבי הטבע (הוראות "חזקות" מעין אלה מצויות בחוקות נוספות ובהצהרת ריו) עם זאת, ניתן להציע נוסחים שמטילים חובה חלשה יותר על הרשות, כגון הנחיה להתחשבות בשימור משאבי הטבע או חובה לקיים הליך מסוים ללא התייחסות מפורשת לתוצאה.
סוגיות בנושאי החוקה בישראל:
