פסיכולוגיה חיובית: שלוש דרכים לאושר

אחת ממייסדי הגישה של פסיכולוגיה חיובית, מרטין סליגמן, הציע בספרות "אושר אותנטי" (2002) שלושה סוגים של חיים שאותם ניתן להחשיב כחיים חיוביים או מאושרים. כמובן ששלושת התחומים קשורים ושלובים הדדית:

חיים נעימים: המושג של חיים נעימים נוגע באופן שבו אנו חווים את החוויות שלנו בצורה חיובית ומיטבית. זהו האופן בו אנו מצליחים לשאוב הנאה וסיפוק ממערכות היחסים, העבודה, התחביבים וסגנון החיים שלו. בכדי להבין את המושג לעומק ניתן לקרוא על מה התכוון עמנואל לוינס כשאמר ש"ההנאה היא פעימת האני".

חיים טובים: חיים טובים נמדדים על ידי מידת המעורבות שלנו בפעילות שבה אנחנו לוקחים חלק. חיים חיוביים במובן הזה הם חיים בהם ישנה התאמה בנינו לבין מה שאנחנו עושים. כך למשל בעבודה אנחנו נרגיש כי אנחנו מסוגלים לבצע את המשימות המוטלות עלינו באופן טוב. זו ההנאה שאנו רווים מעצם המסוגלות שלנו שהופכת את החיים שלנו לטובים. כאן תוכלו לקרוא על חנה ארדנט שמסבירה איך עבודה יכולה להפוך אותנו למאושרים ולמה היא בכל זאת מאמללת אותנו. 

חיים משמעותיים: החיים המשמעותיים בפסיכולוגיה חיובית נוגעים על פי סליגמן לרגשות השייכות שלנו. כאן המיקוד הוא בשאלות של תחושת משמעות, ערך ומטרה במה שאנחנו עושים. כאן נכנסים הרצון להיות משמעותיים בעבור אחרים ולהשתייך למשהו גדול ורחב יותר מאתנו.

 

 

בעצם, חמש דרכים לאושר

בספר מאוחר יותר משנת 2011 הציע סליגמן חלוקה לחמש קטגוריות: רגשות חיוביים, מעורבות, מערכות יחסים, משמעות ומטרה, והישגים.

רגשות חיוביים כוללים טווח הנע מאושר ושמחה עד סיפוק, גאווה ומסירות. מחקרים מראים כי רמה גבוהה של רגשות כאלו תורמים לחיים בריאים וארוכים.

מידת המעורבות של האדם היא כאמור הקשר שהוא מקיים עם מה שהוא עושה (בניגוד, למשל, ללהיות מנוכר לעבודה שלו או להרגיש שהיא עבודת חרטא). המעורבות נמדדת במידת התשוקה, המסירות ותחושת המסוגלות שעימה אנחנו ניגשים לכל דבר שאנו עושים שבשיאה אנחנו ב"zone" שלנו.

מערכות יחסים הם בפשטות החשיבות שיש לאנשים אחרים בחיינו, בין אם בזמנים טובים או רעים. כאן השאלה הגדולה היא כיצד והאם מיטיבות מערכות היחסים בחיינו לנו ולאחרים. זאת מאחר ועל פי הפסיכולוגיה החיובית יש להם השפעה מכרעת על איכות ואריכות חיינו.

משמעות ומטרה הן התכלית שמניעה אותנו, ה-"למה" שלמענו אנחנו קמים בבוקר. משמעות על פי רוב כרוכה במשהו שגדול יותר מאיתנו, כך שלהרוויח הרבה כסף או כבוד, כמו שאומרים אריסטו והרמב"ם, זה לא מה שימלא אותנו. כדי להבין עוד על מקומה של תחושת התוחלת בחיינו קראו על רעיון פירמידת הצרכים של מאסלו או משמעות החיים אצל ויקטור פרנקל.

לבסוף, הישגים הם החתירה להצלחה ושליטה. רדיפת הישגים יכולה להיות גם בעלת צדדים שליליים חזקים והיא לא תמיד תורמת ישירות ולעתים אף פוגעת בפסיכולוגיה חיובית. אולם תחושת ערך, מסוגלות, גאווה וכדומה הנלווים להצלחה הופכים אותו למרכיב שהוא גם בעל תרומה לאיכות חיינו.

 

 

שלוש שאלות לשאול על כל דבר

לבסוף, סליגמן אומר כי לא משנה על איזה תחום של פסיכולוגיה חיובית אנחנו מסתכלים או על איזה היבט של חיינו, תמיד יש שלוש שאלות שניתן לשאול לגבי כל פעולה שאנחנו עושים:
– האם זה תורם לאיכות החיים (well-beinb) שלי?

– האם אני רוצה את הדבר הזה לשם עצמו?

– האם אני יכול להגדיר את הערך שלו באופן שלא תלוי במרכיבים אחרים?

 

עוד על פסיכולוגיה חיובית

יהדות ותרבות המחלוקת

האם האמונה של היהדות באמת אחת היא האמונה שכדי להגיע אליה צריך לעמת בין אמיתות מנוגדות? על תרבות של מחלוקת מאברהם אבינו עד חכמי ימינו

עוד דברים מעניינים: