כבר בתחילת שנות ה־2000, הרבה לפני שפייסבוק, אינסטגרם וטיקטוק הפכו למרכז חיינו, הציעה החוקרת האיטלקייה טיציאנה טראנובה אבחון נבואי של הכלכלה הדיגיטלית. במאמרה המפורסם "Free Labor: Producing Culture for the Digital Economy" היא טבעה מונח חדש – עבודה דיגיטלית – והראתה כיצד רשת האינטרנט, שדובר בה כמרחב של חירות, יצירתיות ושיתוף, מסתירה בתוכה מנגנון ניצול חדש. בעוד שנדמה שאנחנו “משתתפים” או “מבלים” ברשת, טראנובה טוענת שבעצם אנחנו עובדים — רק בלי לקבל שכר.
המתנה שאינה באמת חינם
הטענה הבסיסית של טראנובה נוגעת לפרדוקס שביסוד העולם הדיגיטלי: הוא מציג את עצמו כמרחב של שיתוף חופשי, שבו משתמשים תורמים תכנים, רעיונות ויצירתיות לטובת הכלל. כולנו מפרסמים פוסטים, מגיבים, מעלים תמונות, מתרגמים, מתייגים – והכול מרצוננו, מתוך תחושת שייכות או הנאה.
אך טראנובה שואלת: מי נהנה מהעבודה הזו באמת? היא טוענת שה"חינם" של האינטרנט הוא אשליה. מאחורי הפעילות הוולונטרית מסתתרת מערכת שממירה את הזמן, הרגש והקשב שלנו לנתונים – ולכסף. כל לייק, חיפוש או תגובה הופכים ל"עבודה" שמייצרת ערך כלכלי עבור פלטפורמות טכנולוגיות, מבלי שנרגיש בכך.
קפיטליזם מסוג חדש
טראנובה מרחיבה כאן את תובנותיו של מרקס: אם בעידן התעשייתי העבודה התרחשה במפעלים, הרי שבעידן הדיגיטלי היא מתרחשת בתוך החיים עצמם. העבודה אינה רק ייצור חומרי – היא הפכה להיות עבודה על תשומת הלב, על רגש, על שפה ועל יחסים אנושיים. הרשתות החברתיות הן ה"מפעלים" החדשים, והגולשים – העובדים הבלתי נראים שלהן.
המבנה הזה יוצר מה שטראנובה מכנה “המשטר האינפורמטיבי של הייצור”: מערכת פתוחה שבה הגבול בין תרבות לכלכלה, בין פנאי לעבודה, נמחק. אנחנו כל הזמן "מחוברים" – ולכן גם כל הזמן מייצרים ערך לאחרים.
כשהמשתמש הוא גם העובד וגם המוצר
הניתוח של טראנובה מקדים את מה שהיום מכונה “קפיטליזם של פיקוח” – כלכלה שבה כל פעולה שלנו מתורגמת לנתונים ולתחזיות התנהגותיות. במובן הזה, היא ראתה מראש את עידן האינטרנט החברתי, את תרבות המשפיענים, את כלכלת תשומת הלב ואת עבודת האלגוריתמים.
אבל טראנובה אינה רק מבקרת. היא גם אופטימית זהירה. היא מאמינה שבאותם מנגנונים של יצירה שיתופית מסתתר גם פוטנציאל לשחרור. אם העבודה הדיגיטלית תנותק מהבעלות התאגידית, היא יכולה להפוך למנוע של שיתוף אמיתי – ידע פתוח, תוכן קהילתי, טכנולוגיות חופשיות.
מורשת רעיון ה"עבודה הדיגיטלית"
ההישג האינטלקטואלי של טראנובה הוא בכך שהיא חשפה שהכלכלה הדיגיטלית אינה סיפור על טכנולוגיה – אלא על עבודה, כוח וערך. היא לימדה אותנו לזהות את האופן שבו חיינו המקוונים נשזרים בתוך מבנה כלכלי שמפיק רווח מיצירתיות אנושית.
ולכן, שאלתה החותמת היא גם אתגר מוסרי ופוליטי:
אם כולנו כבר עובדים בעולם הדיגיטלי – האם נוכל גם להיות בעליו?
