סיכום: רות גביזון – דתות ומדינה – חלק 2: הנחות יסוד

סיכום: רות גביזון – דתות ומדינה – חלק 2: הנחות יסוד

רות גביזון,  דתות ומדינה (חומר רקע לוועדת החוקה) 2005. חלק 1  – חלק 3 – חלק 4 – חלק 5

מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית

ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית – סיכומי מאמרים

סיכומי מאמרים במדעי המדינה

הנחות היסוד של הדיון

א. חוקה צריכה להיות קוהרנטית – כלומר שלא יהיה מתח מובנה בין מאפייניה המרכזיים. אין טעם בחוקה נוקשה ובו בזמן לנסות לשמר נורמות שאינן תואמות את החוק, ושמירת הדינים היא אמצעי מוגבל. עדיף לתקן חקיקה קיימת במידת האפשר מבחינת פוליטית.

ב. חוקה בחברה רבת שסעים – לחוקה יכולים להיות יתרונות גדולים אולם על מנת ליהנות ממנו נציגי הקבוצות צריכים לפעול בכדי שניתן יהיה לאמצה.

ג. אימוץ מערכת של כללי משחק הוא יתרון של חוקה, שאינה מחייבת הסדרים ספציפיים.

ד. זכויות האדם אינן צריכות להתפרש באופן הנוטה לטובת הסדרים ספציפיים ופרטניים בנושאים השנויים במחלוקת עמוקה בציבור, ראויה שהן יהיו בחוקה וראוי שההסדרים יתאמו פרשנות זהירה וצרה של המתחייב מהגנה על זכויות אדם.

ה. מרכיבי הפשרה הנכונה בתחום דת ומדינה כוללים הן הסדרים חוקתיים מהותיים שיכללו את "הקווים האדומים" של הקבוצות השונות, וכללי סמכות שירגיעו את החשש מפני התערבות פרשנית שתשבש את ההכרעות של נציגי הציבור בעניינים טעונים אידיאולוגית.

ו. לכן לא ניתן להגיע לתוצאה בנושא על סמך ניתוח של ההסדרים המהותיים אלא חשוב לדעת בידי מי תופקד סמכות הפירוש על משמעותם.

ז. לכן המטרה היא לגבש הסדרים מהותיים שיכולו לשמש בסיס לדיון מושכל בסוגיות דת ומדינה שאף יקבעו מיהות הגוף שיהיה אחראי על הפרשנות.

ח. לכן, ההסדרים המאומצים הם בתנאי שיהיה הסדר שהצדדים יסכימו עליו כי מנגנון פירוש ויישום לא יסכל את סוגי הפשרות וההסדרים המופיעים בחוקה.

ט. לאור הנחות אלו, בדיון להלן לא יילקחו בחשבון ההיבטים של חוסר האמון בפירוש ואכיפת החוקה, אלא רק ההסדרים המוצעים לגופם.

מה ההבדל בין סימפתיה ואמפתיה?

האם זו "אמפתיה" או "סימפתיה" שאתם מביעים? בעוד שרוב האנשים נוטים להחליף ולבלבל במשמעות המילים, ההבדל במנגנון הרגשי שלהן חשוב. אמפתיה, היכולת להרגיש בפועל את

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: