סיכום: רות גביזון – דתות ומדינה – חלק 3: סוגית דת ומדינה בישראל ובעולם

סיכום: רות גביזון – דתות ומדינה – חלק 3: סוגית דת ומדינה בישראל ובעולם

רות גביזון,  דתות ומדינה (חומר רקע לוועדת החוקה) 2005. חלק 1 – חלק 2 – חלק 4 – חלק 5

מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית

ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית – סיכומי מאמרים

סיכומי מאמרים במדעי המדינה

על סוגיות דת ומדינה בישראל ובעולם

ההפתחויות ההיסטוריות הובילו לכך שבישראל שאלות דת ומדינה נתפשות כשייכות ליהודיות המדינה. למרות שבישראל רוב יהודי ולכן הדיונים נעשים בעיקר בין יהודים, ברור שחוקה לא תוכל לעשות זאת בצורה כזו למרות שהמאבק הפנים יהודי בולט יותר ובעל עוצמות פוליטיות גדולות יותר.

הכרעות בנושאים אלו רלוונטיים גם לבני דתות אחרות (למשל נושא המעמד האישי רלוונטי לכל הדתות). סוגיות אלו כוללות גם יחס המדינה לקבוצות דתיות שונות. אסור לטעות ולהתרכז רק ביחסים בין המדינה לבין הממסדים והקהילות היהודיים, כל דיון חייב לכלול שיח מסודר עם נציגי הדתות והקהילות האחרות. הדיון להלן יהיה על היחסים המורכבים בין הכוח הפוליטי לבין השאיפות, האמונות והממסדים הדתיים, ועל המרכיבים של ה"אידיאל" ל"הפרדה של הדת מהמדינה".

העמדה הליברלית הקלאסית היא של הפרדה בין הדת והמדינה, שתאפשר קיום יחסים נכונים של חירות ואוטונומיה של פרטים. יש הסבורים שההפרדה אף טובה לדת (שיכולה להתרכז בחיים הרוחניים). רבים סבורים שההסדר האמריקאי הוא הנכון, למרות שהוא חריג בעולם המערבי.

לרוב, חוקות כוללות רק הצהרות כלליות על מיקום הדת בחברה ולא הסדרים ספציפיים. ביחסים בין דתות ומדינה ניתן להבחין בד"כ בשלושה יסודות:

1. חופש ה-דת מידת החופש ממנה נהנה אדם דתי לשמור את מצוות דתו, חופש ללמוד דת וחופש להמיר דת. הזכות אינה שנויה במחלוקת וניתן לעגנה בחוקה (ברמת עמימות גבוהה).

2. חופש מ-דת לעיתים מתפרש ככולל את חופש המצפון ואת החופש לא להיות שייך לשום דת. חופש לא לסבול מ"כפייה דתית" (למשל, הגבלת המחוקק ממתן מונופולין בעניין המעמד האישי). ההיגיון של החופש מדת אומר שהמחוקק לא צריך לאכוף כללים דתיים – מי שמאמין, שישמור. ממסדים דתיים מקבלים היגיון זה עד רמה מסוימת, אולם יש נקודות בהן המחלוקת עמוקה. אין חוקה הכולל חופש מדת בעקרונות היסוד שלה, ולרוב הזכויות המוגנות הן חירויות "חיוביות". לכן הנושא לא חייב להיות כלול בעקרונות היסוד.

כ. עקרון חוסר המיסוד של הדת נוגע לחופש מדת. אם אכן אין מיסוד של הדת לא ברור מדוע יש צורך בהגנה חוקתית מיוחדת כנגד כפייה דתית. צריך לזכור גם שבחלק גדול ממדינות המערב שעברו חילון, יש הסדרים משפטיים המשמרים היבטים תרבותיים של דת הרוב. עיקרון איסור מיסוד הדת מופיע בחוקה האמריקאית ומשמעותו כי למדינה לא תהיה דת מדינה. מאוחר יותר פורש כיוצר "קיר הפרדה" בין המדינה ודתות וממסדים דתיים, למשל איסור גמור למדינה לתמוך כלכלית בגופים דתיים או חינוך דתי. מעט מהדמוקרטיות המערביות מקבלות עיקרון זה. באנגליה ובסקנדינביה יש דת מדינה, בגרמניה ומדינות אחרות יש הפרדה חלשה – מותר לתמוך אבל באופן ניטראלי. למרות האמור, ארה"ב נחשבה הארץ הדתית בעולם הנוצרי – יש קשר בין הדת למסורת החוקתית של המדינה (למשל, תפילה בפתיחת ישיבות הקונגרס, הכיתוב על הדולר וכו').

גם בארצות המגדירות עצמן כחילוניות בחוקה (צרפת, טורקיה) , יש מציאות מעניית ביחסי דת ומדינה. צרפת למשל מממנת חינוך דתית (בין היתר בעקבות התמודדות עם סימנים תרבותיים מוסלמיים). טורקיה נשלטת עתה על ידי מפלגה מוסלמית דתית. –להרחיב לעצמי.

ניתן לכלול את העיקרון של חוסר מיסוד בחוקה, אולם צריך להבין את המצב הקיים בישראל לשם כך. פתרון של "הפרדה" מלאה אינו מקובל ואינו הכרחי, ניתן למצוא פתרון שיתאים לישראל ותנאיה המיוחדים, בין היתר היותה המקום בו העם היהודים מממש את זכותו להגדרה עצמית.

הכסף או החיים: כמה זה "מספיק"?

כמה כסף זה מספיק בכדי לחיות חיים מאושרים? אם התשובה היא "עוד" אז אין לכם סיכוי, אבל מבט אחר על העבודה והקניות יכול לשנות את זה.

13 ציטוטים על לאומיות

היא מניעה את העולם כבר הרבה זמן אך האם היא טובה לו? ציטוטים (ביקורתיים) על לאומיות ופטריוטיות

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: