להזמין גם את הצד האפל: הגל השני בפסיכולוגיה חיובית

גישת הפסיכולוגיה החיובית זכתה בעשורים הרבים להצלחה רבה בצד ביקורת רבה על ההתעלמות שלה מההיבטים השליליים בחוויה האנושית ועם מושגים כמו "חיוביות רעילה". על רקע ביקורת זו התפתח בשנים האחרונות מה שידוע בתור "הגל השני" של פסיכולוגיה חיובית. גישה זו נשארת נאמנה לעקרונות והמושגים של הגל הראשון, אך מאמצת תפיסה מורכבת יותר של היחסים בין החיובי והשלילי.

פסיכולוגיה חיובית כיחסי יין ויאנג

הגישה המתוקנת לפסיכולוגיה חיובית מביאה בחשבון גם את הצדדים האפלים בקיום האנושי וחותרת לדיאלוג בינם לבין החלקים החיוביים. רגשות שליליים הם בלתי נמנעים, אך הם יכולים להיות מוכלים ומאוזנים על ידי אמפתיה, חמלה, הגיון, צדק ונדיבות. לכולנו יש רגעים קשים ונפילות, והשאלה היא האם יש לנו תקווה ומשמעות חזקות מספיק על מנת להרים אותנו מהבורות.

הגישה המתוקנת משתחררת מה"רודנות" החיובית שחייבת לחפש תמיד רק את הטוב. במקום זה היא מחפשת להחליק את המעברים בין הקטבים ולהביט על האדם מפרספקטיבה רחבה יותר. הגל השני פונה גם אל פילוסופיה קיומית ואל שילוב תורות מזרחיות בכדי לגעת בעומק החוויה האנושית והאופן שבו בני אדם מתמודדים עם המציאות שלהם. לדוגמה, המחשבה על מוות היא ללא ספק מחשבה שלילית ביותר, אולי השלילית מכולן. אולם גישה פסיכולוגיות חיובית מתקדמת לא תטאטא את המודעות למותנו הבלתי-נמנע מתחת לשטיח ההכרה, אל תעודד אותנו לבנות את משמעות חיינו מולו

תחשוב טוב, ורע – יהיה סבבה

חוקרים מהגל השני של הפסיכולוגיה החיובית כמו פול וונג יוצאים מנקודת הנחה כי לטבע האנושי יש פוטנציאל הן לטוב והן לרע. כפי שאמר הפילוסוף עמנואל קאנט, להאמין שבני אדם הם חופשיים משמע להאמין שהם מסוגלים גם לטוב מכל וגם לרע מכל. מלחמה בין האור והחושך בתוכנו היא מלחמה ללא מנצחים שככל שהיא מחמירה רק גורמת לסערה פנימית כואבת בתוכנו. האומנות של החיוביות האמיתית היא לנהל את הדיאלקטיקה העדינה בין בין החיובי והשלילי שבחיינו. כמו בגל הראשון, גם כאן אחד הדברים הכי חשובים שיכולים לעזור לנו באיזון הזה הם משמעות ותחושה של יעד שאליו אנחנו הולכים.