ניסוי השומרוני הטוב: האם להיות דתי עושה אותך לאכפתי יותר?

ניסוי השומרוני הטוב נערך בשנת 1973 נוצר על ידי ג'ון דארלי ודניאל בטסון מאוניברסיטת פרינסטון כדי לחקור את הסיבות האפשריות העומדות בבסיס ההתנהגות האלטרואיסטית. חוקרי הניסוי העמידו שלוש השערות שרצו לבדוק:

• אנשים שחושבים על דת ועקרונות גבוהים יותר אינם נוטים להפגין התנהגות עוזרת יותר מהדיוטות.
• לאנשים ממהרים יש סיכוי נמוך יותר להפגין התנהגות עוזרת.
• לאנשים שהם דתיים לשם לרווח אישי יש סיכוי נמוך יותר לעזור מאנשים שהם דתיים מכיוון שהם רוצים לקבל תובנות רוחניות ואישיות לגבי משמעות החיים.

משתתפי הניסוי היו סטודנטים לתיאולוגיה ודת שקיבלו משימה ללכת ולדרוש דרשה אודות השומרוני הטוב (דמות בברית החדשה המסייע לזולת). בדרך למקום ההרצאה היה גבר שוכב פצוע ונראה כי הוא זקוק מאוד לסיוע. המשתנה הראשון שנבדק היה מידת הדחיפות שהתרשמה מהנבדקים, כאשר לחלק נאמר לא למהר ולאחרים אמרו כי המהירות היא המהות. תוצאות הניסוי היו מסקרנות, כשהחיפזון של הנבדק התגלה כגורם המכריע. כשהמשתתף לא מיהר, כמעט שני שלישים מהאנשים עצרו לתת סיוע לאדם בעת צרה. כשהמשתתף מיהר, הנתון ירד לאחד מכל עשרה. אנשים שהיו בדרך לנאום על עזרה לזולת נטו כמעט פי שניים לעזור לאנשים הנושאים דרשות אחרות, והראו כי מחשבותיו של הפרט היו גורם בקביעת התנהגות אלטרואיסטית. לא נראה שהאמונות הדתיות משפיעות במידה רבה על התוצאות; היותך דתי לרווח אישי, או כחלק ממסע חיפוש רוחני, לא נראה  השפיע במידה ניכרת על כמות ההתנהגות המסייעת.