אלטרואיזם (Altruism, בעברית: זולתנות) – הגדרה: התנהגות בלתי-אנוכית המועילה לאחרים ללא קשר להשלכות עבור המבצע. קיימים גורמים רבים המעודדים התנהגות אלטרואיסטית, אך יש גם גורמים רבים אחרים שמונעים אותה. גורמים אלו הם למשל פחד ממחיר הסיוע לאחר או פחד מבושה במקרה שפירשנו לא נכון אינטראקציה תמימה.
מקור המילה "אלטרואיזם" אינו חד-משמעי אך היא חבה את הפופולריזציה שלה להוגה החברתי אוגוסט קונט. קונט טבע את הביטוי על מנת להנגיד אותו לרעיון של אגואיזם. מקור המילה הוא "אלטר" בשפות לטינית שמשמעות "אחר" (להגביל מ-"אגו" שמשמעו "אני").
בביולוגיה אלטרואיזם הוא פרט המבצע פעולה כלשהי הבאה במחיר פגיעה בעצמו אך עם תועלת, במישרין או בעקיפין, בעבור פרט אחר. פעולה זאת נעשית ללא ציפייה להדדיות או פיצוי עבור אותה פעולה.
אלטרואיזם בפסיכולוגיה
הסיבות לפעולות אלטרואיסטיות של יחידים נבחנו בניסוי השומרוני הטוב. ניסוי זה מדגים כיצד גורמים מצביים עדינים עשויים לקבוע האם נעזור לאדם או לא. סטודנטים לכמורה נתבקשו לתת הרצאה בצד השני של הקמפוס. לחצי מהנבדקים נאמר שנושא ההרצאה הנו משרות הזמינות לבוגרי האוניברסיטה ולחצי נאמר שנושא ההרצאה הנו משל השומרוני הטוב העוסק בסיוע לזולת. לאחר מכן, ניתנה לנבדקים מפה עם מיקום ההרצאה – לחלק נאמר שיש להם זמן רב להגיע להרצאה, לחלק נאמר שעליהם להזדרז ולחלק נאמר שהם כבר באיחור. כשהנבדקים היו בדרכם להרצאה, הם עברו ליד משתף פעולה שישב שפוף, נאנח והתלונן על קשיי נשימה.
נמצא שלנושא ההרצאה לא הייתה השפעה מובהקת על מידת הנכונות לעזור לאדם. עם זאת הייתה נטייה גבוהה לעזור יותר בקרב אלו שנושא ההרצאה שלהם היה משל השומרוני הטוב. האפקט הרב ביותר נמצא בגורמים המצביים העדינים ביותר – האם הנבדקים איחרו או לא – נבדקים שלא מיהרו עזרו פי 6 מאשר אלה שמיהרו. רק 10% מאלו שמיהרו עצרו לעזור לאדם.
מחקר זה מדגים לקח חשוב על טבע האדם – לחץ הזמן גרם לאלטרואיזם להיות בלתי-סביר בקרב אנשים שלומדים להיות מנהיגים רוחניים ומצפים מהם להיות אלטרואיסטים…
קראו גם: הסיבות להתנהגות אלטרואיסטית, מה זה אומר להיות אדם אלטרואיסט
חזרה אל: פסיכולוגיה חברתית – סיכומים.
ראו גם:
14 ציטוטים על אלטרואיזם
אגואיזם אתי – יש דבר כזה?
15 ציטוטים יפים על נתינה ונדיבות
