ניסוי "מערת השודדים", שנועד לחקור את הדינמיקה של הקונפליקט הקבוצתי, נחשב בעיני רבים כניסוי שחצה את קווי האתיקה. בשנת 1954 חילקו חוקרים מאוניברסיטת אוקלהומה 22 נערים בני 11-12 מרקע דומה לשתי קבוצות. שתי הקבוצות נלקחו לאזורים נפרדים של מתקן קייטנות בו הצליחו להתחבר כיחידות חברתיות. הקבוצות שוכנו בבקתות נפרדות ואף אחת מהקבוצות לא ידעה על קיומו של האחר במשך שבוע שלם. הנערים התקשרו עם חבריהם לתא בזמן הזה. ברגע שהותר לשתי הקבוצות ליצור קשר, הן הראו סימנים מובהקים של דעות קדומות ועוינות זו כלפי זו למרות שניתנה להן זמן קצר מאוד לפתח את תחושת הקבוצה שלהם. כדי להגביר את הקונפליקט בין הקבוצות, הניסויים גרמו להם להתחרות זה בזה בשורת פעילויות. זה יצר עוד יותר עוינות ובסופו של דבר הקבוצות סירבו לאכול באותו חדר. השלב האחרון של הניסוי כלל הפיכת הקבוצות היריבות לחברים. הפעילויות המהנות שהנסיינים תכננו כמו צילום חזיזים וצפייה בסרטים לא הצליחו בתחילה, ולכן הם יצרו תרגילי עבודת צוות בהם שתי הקבוצות נאלצו לשתף פעולה. בתום הניסוי החליטו הנערים לנסוע באותו אוטובוס הביתה, והוכיחו שניתן לפתור קונפליקטים ולהתגבר על דעות קדומות באמצעות שיתוף פעולה.
