המושג דיסוננס קוגניטיבי מתייחס בפסיכולוגיה למצב תודעתי המורכבת מגישות, אמונות או התנהגויות העומדות בניגוד אחת לשנייה. קונפליקט פנימי זה מייצר תחושת אי נוחות מובנית. מצב זה מוביל לשינוי באחת או יותר מהגישות, האמונות או ההתנהגויות כדי למזער או לחסל את אי הנוחות ולהשיב את האיזון הנפשי שיוצר הדיסוננס.
דיסוננס קוגניטיבי נחקר והומשג לראשונה על ידי החוקר לאון פסטינגר. הרעיון למחקר ולניסוי הגיע לאחר מחקר תצפיתי שערך פסטינגר על כת שהאמינה שכדור הארץ ייהרס בשיטפון. מתוך מחקר זה נולד ניסוי מסקרן שערכו פסטינגר ועמית נוסף בשם קרלסמית'. במסגרת הניסוי התבקשו המשתתפים לבצע שורה של משימות משעממות (כגון הפיכת יתדות בלוח יתדות למשך שעה). הגישה הראשונית של המשתתף כלפי משימה זו הייתה שלילית ביותר. לאחר מכן שילמו להם דולר אחד או עשרים דולר כדי לומר למשתתף הממתין בלובי שהמשימות מעניינות באמת. כמעט כל המשתתפים הסכימו להיכנס לחדר ההמתנה ולשכנע את המשתתף הבא שהניסוי המשעמם יהיה מהנה. מאוחר יותר התבקשו המשתתפים להעריך את הניסוי. המשתתפים שקיבלו רק דולר אחד דירגו את המשימה המייגעת ככיפית ומהנה יותר מהמשתתפים ששולמו להם עשרים דולר בשביל לשקר. תשלום נמוך הוא לא תמריץ מספיק לשקר ולכן מי שקיבל רק דולר חווה דיסוננס וניסה לפצות עליו. הם יכלו להתגבר רק על הדיסוננס הזה על ידי האמונה שהמשימות באמת מעניינות ומהנות. תשלום גבוה של עשרים דולר נותן סיבה להפוך יתדות ולכן אין דיסוננס ואין צורך לאזנו.
ראו גם:
דיסוננס קוגניטיבי – מה זה ולמה הוא משמש?
ללמוד עוד:
