הערכה ומדידה של אישיות – סיכום

שיטות להערכת האישיות ולמדידתה

1.    דיווח עצמי

שיטות של דיווח עצמי מבוססות על ההנחה, כי הנבדק עצמו הוא מקור המידע הטוב ביותר והמהימן ביותר על אישיותו. שאלוני דיווח עצמי ככלי של מבחן אישיות מבוססים על אחת או יותר מבין ארבע גישות:

1. תיקוף תוכן – בוחנים את ההתנהגות שרוצים להעריך ומנסחים פריטים למבחן שיתייחסו ישירות להתנהגות זו.
2. קריטריון אמפירי – נקבע אילו פריטים יישארו/ינופו מהשאלון ע"פ בדיקה אמפירית של הקשר בין הפריט והקריטריון. (MMPI)
3. ניתוח גורמים – שיטה סטטיסטית לפישוט נתונים ע"י הקבצתם. ניתוח האישיות על פי 16 תכונות הבסיסיות של האדם (PF16)
4. תיאוריות אישיות – שאלון שפותח ישירות מתוך תיאוריה. (EPPS)

מבחני דיווח עצמי להערכה כוללת של האישיות

• קריטריון אמפירי – שאלון האישיות הרב שלבי של מינסוטה (MMPI)

מבחן האישיות של שלבי פותח בשנות ה- 40 ע"פ קריטריון אמפירי. השאלון נועד לגלות פסיכופתולוגיות או הפרעות בולטות בהתנהגות.

השאלון כולל 550 משפטים שעליהם יש לענות: נכון / לא נכון / איני יודע. דירוג המשפט נתון ע"פ התאמתו לאישיות לדעתו של הנבחן.

סולמות קליניים: פריטי המבחן מתחלקים ל- 10 קטגוריות שפותחו ע"פ קריטריון אמפירי.

8-הפרעות אישיות, 1-מוחצנות/מופנמות, 1-גבריות/נשיות.

סולמות תוקף: המסייעים לעמוד על יחסו של הנבדק למבחן. סולם השקר, סולם השכיחות וסולם התיקון.

הציון הממוצע של קבוצת הנורמלי הוא 50. סטיית תקן היא 10, ציון במרחק של שתי סטיות תקן מהממוצע מצביע על הפרעה.

מגבלות: מדגם קטן ולא מייצג, מהימנות נמוכה.

• 16 גורמי האישיות של קטל (PF16)

פותח בשנות ה- 70 ע"י ניתוח גורמים, ומעניק ציון ב- 16 תכונות אישיות בסיסיות. בשאלון 174 שאלות, כל שאלה מתייחסת לקטגוריה אחת. כל תכונה מוצגת כרצף הנע בין שתי קצוות של התכונה.

קטל מנסה להגיע לתיאוריה שאין לה כלל הנחות יסוד והנשענת אך ורק על נתונים אמפיריים. ע"י ניתוחים סטטיסטיים קטל מסיק כי קיימות 16 תכונות בסיסיות להסבר/ניבוי מכלול ההתנהגות האנושית.

• רשימת העדפות האישיות של אדוארדס (EPPS)

פותחה בשנות ה- 50 על סמך תיאוריית הצרכים של מוריי הכוללת 10 צרכים בסיסיים בהתנהגות האדם, ונועדה לעמוד על הצרכים הבסיסיים המניעים את הנבחן. צורך הוא מבנה במוח ואחראי לארגון התפיסה, החשיבה והפעולה. הצרכים מתעוררים בעת לחץ מסוים בסביבה. חלק מהצרכים הם מולדים וחלקם נלמדים והם נובעים ממקורות גופניים, נפשיים וחברתיים.

המבחן מכיל 15 סולמות הבודקים את עצמתם היחסית לעומת צרכים אחרים (לא לעומת הממוצע). 210 זוגות משפטים שהנבדק צריך לבחור את המשפט המתאים לו ביותר. בנוסף, יש עוד 15 זוגות משפטים שמצויים בשאלון וזאת בכדי לבדוק עקביות.

מבחני דיווח עצמי להערכת תכונות ספציפיות

הדיפרנציאל הסמנטי – טכניקה המאפשרת להעריך את האופן שבו הנבדק תופס את עצמו, בני אדם משמעותיים לו ולמעשה כל אובייקט/מושג. הוא בודק קונוטציות שמושג מסוים מעורר.

הבחנו בין מבחני דיווח עצמי להערכה כוללת של האישיות לבין מבחני דיווח עצמי להערכת תכונות ספציפיות.

עיוותים בדיווח עצמי: בעיות ופתרונות

בצד היתרון שבקבלת מידע ישירות מהנבחן, לדיווח העצמי יש חסרונות הקשורים בעמדות הנבחן כלפי הבחינה ובסגנונות תגובה האופייניים לו.

נבחן יכול להטות את תשובותיו בהתאם למה שנחשב רצוי מהבחינה החברתית או האישית,("רצייה חברתית" ו"הסכמה") כמו גם לבחור תשובות ע"פ התגובות האופייניות לו: להסכים למה שנאמר, לחלוק על מה שנאמר או לבחור בתגובות חריגות ללא קשר לתוכן.

רצייה חברתית – ננקטו שיטות שונות במאמץ לפתור את הבעיה של העמדת פנים, זיוף או תגובה:

• ניסוח פריטים נייטרליים מבחינת רצייתם החברתית.

• לתת לנבחן הוראות וליצור בו אמון בכדי להגביר את כנותו.
• בניית סולמות מיוחדים לזיהוי רצייה חברתית.
• פריטים בשיטת הבחירה הכפויה – כל פריט מורכב מזוג טענות הזהות מבחינת הרצייה החברתית.

הסכמה – נטיית הנבחן לענות בחיוב בלי לשים לב לתוכן הפריט.

שלילה – נטיית הנבחן לענות בשלילה בלי לשים לב לתוכן הפריט.

סטייה – נטיית הנבחן להתריס, לחרוג ולהשיב תשובות לא שגרתיות.

סגנונות התגובה אינם רק גורם מפריע, הם יכולים לספק גם מידע חשוב כשלעצמו על אישיותו של הנבחן.

2.    מבחני השלכה

רוב מבחני ההשלכה מבוססים על הפסיכולוגיה הפסיכואנליטית. הם מורכבים מגירויים מעורפלים (כתמי דיו, תמונות, ציורים וכדומה), לא מובנים, המאפשרים לנבדק מרחב תגובה גדול. הנחת היסוד במבחנים אלה גורסת כי רגשותיו של הנבדק, יצריו, עמדותיו, משאלותיו וצרכיו, מושלכים על הגירויים העמומים ותגובותיו הן לפיכך ביטוי לעולמו הפנימי והלא מודע.

מבחני ההשלכה המייצגים והחשובים ביותר הם אלה:

מבחן רורשאך – כולל 10 כרטיסים שעליהם כתמי דיו בגוונים שונים.

מבחן התפסת נושא (TAT) – מורכב מסדרה של תמונות המתארות דמויות במצבי קונפליקט רגשי

מבחן השלמת משפטים

מבחן אסוציאציות

מבחני ציורים (מבחן ציור איש, מבחן בנדר גשטאלט)

גם משחק משמש כמבחן השלכתי להערכת האישיות.

יתרונות – חסינים במידה רבה מפני הטיות והעמדות פנים ולכן מאפשרים לעמוד על כוחות ועל מניעים לא מודעים באישיות. בדר"כ אפשר להעבירם לקבוצות מיוחדות עקב היותם, בחלקם, לא מילוליים.

ביקורת – לרוב הם לא מבוססים על נורמות, מהימנותם ותוקפם נמוכים והבסיס התיאורטי שלהם מוטל בספק.

3.    אמצעים נוספים להערכת האישיות

תצפיות בתנאים טבעיים

 נעשה בעיקר לצורך הערכת ילדים במוסדות חינוכיים, מכיוון שבתנאים אחרים קשה לערוך תצפית שהנבדק לא יהיה מודע לה. התצפית יכולה להוות מקור מידע חשוב על התנהגותו של הנבדק במצבים מחיי היום יום. עם זאת יש לזכור כי מצבים משתנים והם משפיעים על ההתנהגות ולכן יש לבצע כמה תצפיות כדי להגיע למסקנות מהימנות. צופים שונים עשויים לשים לב להתנהגויות שונות ולהגיע למסקנות שונות לגבי אותו נבדק.

תצפיות בתנאי מעבדה

קיימות בשימוש רב והן מאפשרות להעריך את תגובותיו של הנבדק למצב נתון שתוכנן מראש כך שניתן יהיה לתת בו ביטוי לתכונות שונות. המצב הנתון זהה לכל הנבדקים ומאפשר להשוות ביניהם. חסרונה של שיטה זו היא, שהנבדקים מודעים לתצפית ושולטים במידה מסוימת בדרך שבה הם מציגים את עצמם.

ריאיונות

פתוח או מובנה, וההערכה ע"ס הראיון יכולה להיות באמצעות תיאור חופשי של אישיות הנבדק או באמצעות דירוג תכונותיו ע"פ סולם מסוים.

ההערכה מסתמכת על תוכן דבריו של המרואיין, על תצפית בהתנהגותו המילולית והלא מילולית ועל התרשמות מסוג הקשר שהוא יוצר. מרכיב חשוב בתוכן הוא סיפור תולדות החיים של המרואיין.

הערכות של בני אדם המכירים את הנבדק

מקור מידע מהימן במידה ונאספו הערכות ממס' מעריכים ודואגים לבנייה טובה של סולמות ההערכה. אחת השיטות הנפוצות היא שיטת הבחירה, שבה מתבקש כל חבר בקבוצה לציין עם מי מבין עמיתיו הוא בוחר להתחבר לצורך פעילות מסוימת.

–

סיכום "אישיות: תיאוריה ומחקר": יחידה 5: עקרונות ושיטות בהערכת האישיות ובמדידתה 

סיכום זה הינו חלק מאוסף סיכומי הקורס "אישיות: תיאוריה ומחקר"

סיכומים נוספים תוכלו למצוא באוסף הסיכומים בפסיכולוגיה באתר וכן מאגר הסיכומים של האוניברסיטה הפתוחה.