החוק המקראי – סיכומים לבגרות

החוק המקראי או החוקים המקראיים (=שבתנ"ך) הם רובם חוקים המופיעים בתורה (ולא בנביאים או כתובים), ובה שלושה קבצי חוקים שהם :

1) ספר הברית הגדול  (בשמות כ', 19 – כ"ג , 33)  וספר הברית הקטן  (בשמות ל"ד, 26-11)

2) תורת כוהנים  ( ויקרא, במדבר ושאר חלקי ספר שמות)

3) משנה תורה  (דברים ,  י"ב- כ"ו)

מסורת ישראל מייחסת את מקור החוקים שבתורה לאלוהים שנתן אותם לישראל, עמו, בתיווך משה נביא ה' במעמד הר סיני. (ראה מקור החוק המקראי)

מאידך בגישה הביקורתית לדעת חוקרי התנ"ך המודרניים יש זיקה ברורה בין חוקי התורה והחוקים של עמי המזרח הקדום, כמו למשל חוקי חמורבי או חוקי החיתים, כאשר חלקם קדמו לחוקי התורה מבחינת התקופה שלהם. (חוקי התורה הם לכל המוקדם מן המאה ה13 לפני הספירה כי במועד זה על פי סברות המחקר אז יצאו בני ישראל ממצרים). (ראה גם: החוק המקראי לעומת חוקי המזרח הקדום)

קבצי חוקים מן המזרח הקדום נמצאו בבבל, באשור ובקרב עם הנקרא חיתים ורובם אכן קדמו למאה ה13 לפני הספירה.

החוק המקראי כולל:

א) חוקים אזרחיים ופליליים

ב)  חוקים מוסריים וחברתיים

ג) חוקים דתיים ופולחניים ( = רובם קשורים בהקרבת קרבנות לה' אלוהי ישראל)

חוקי החוק המקראי משובצים בתוך סיפורים היסטוריים ואילו במזרח הקדום הם נמצאים בקבצים העומדים בפני עצמם כספרי החוקים בימינו.

בתנ"ך החוקים הם אלוהיים וחלים על כל בני ישראל, כולל המלך ואילו במזרח הקדום מקור החוקים הוא אנושי כי המלך חקק אותם ולכן הוא לא היה כפוף להם. לכן יש בהם, ובמעמד הר סיני, מימד דמוקרטי של עקרון השוויון בפני החוק כאשר הכל כפופים למערכת אחת של החוק המקראי.

בהתאם למסורת ישראל משה חקק את החוקים מפי ה' ואילו לפי חוקרי התנ"ך המודרניים הם מורכבים משלושת הקבצים כפי שצוינו למעלה כאשר כל אחד מהם נכתב בתקופה שונה על ידי מחברים שונים בעלי השקפות שונות.

הקובץ העתיק ביותר שביניהם הוא ספר הברית (הגדול והקטן) שהוא מן המאות ה 9 וה 8 לפני הספירה. אחריו משנה תורה ( = ספר דברים) מן המאה ה 7 לפני הספירה והשלישי והמאוחר שביניהם הוא תורת כוהנים מן המאות 6 ו5 לפני הספירה.

חוק קאזואיסטי ואפודיקטי

חוקי החוק המקראי נחלקים לשני סוגים לפי אופן ניסוחם כך  :

א)     חוק קאזואיסטי : מן המילה הלועזית "קאזוס" = מקרה, מתאר מקרה  מסוים ודינו (כלומר מקרה ומה עושים במקרה כזה )  בגוף שלישי (הוא/היא). לחוק הקזואיסטי יש מבנה קבוע  כך :

" כי "    +    תיאור המקרה הראשי         +      הדין

" אם "  +     תיאור מקרה  משני            +      הדין

למשל : " כי   +   תקנה עבד עברי   (במקרה ראשי זה שבו אדם קונה עבד עברי) +הדין (הוא)

          "שש שנים יעבוד ובשביעית יצא לחופשי חינם"  (שמות ,כ"א, פס' 2)

          "אם    + בגפו ( = לבד) יבוא (מקרה משני בו העבד היה רווק בזמן שהפך לעבד)

          בגפו יצא  (הדין הוא שישתחרר לבד גם אם התחתן בזמן השעבוד) (שמוח, כ"א, 3)

ב)      חוק אפודיקטי  :  "פקודה החלטית" הכתובה בגוף שני (אתה/את) שחל על כולם, בכל מקרה,זמן ומקום.

      דוגמאות לכך בשפע יש  בעשרת הדיברות  (שבשמות כ' ובדברים ה') כגון : "לא תרצח".

תוכלו למצוא מידע נוסף וסיכומים גם בעמוד חוק וחברה במקרא כאן באתר

סיכומי פרקים בנושא החוק המקראי

דברים פרק ו' – קריאת שמע

דברים פרק כ"ד – חוקים סוציאליים

דברים פרק ט"ו  – שמיטת חובות

דברים פרק כ' – חוקי מלחמה

ויקרא פרק כ"ה – שנת היובל (ויקרא פרק כ"ה 39-46 – שחרור העבד)

דבריפ פרק ט"ו – חוקי אמה ועבד

 ויקרא פרק י"ט – חוקים סוציאליים

דברים פרק ט"ז (18-21),  פרק י"ז (8-13) – סדרי שלטון ושפיטה

מאגר סיכומים זה מהווה חלק ממאגר הסיכומים בתנ"ך על פי תוכנית הלימודים החדשה המעודכנת