סיכומים במנהל עסקים

מנהל עסקים הוא למעשה שם כולל למספר תחומים רבים המגיעים מדיסציפלינות שונות במדעי החברה והכלכלה והוא כולל תחומים כמו שיווןק, מימון, פרסום, חשבונאות, ניהול משאבי אנוש ועוד תחומים רבים הרלוונטים לניהול של עסק או עשיית עסקים. מנהל עסקים הוא אחד התחומים הנלמדים ביותר במדינת ישראל אך הוא גם אחד התחומים האמורפיים ביותר ונושאים רבים וקורסים רבים נכנסים תחת המטרייה הרחבה של מנהל עסקים. בין התחומים הנכללים תחת מנהל עסקים ניתן באופן כללי למנות את: מנהל השיווק, מנהל הייצור, מנהל המימון, מנהל משאבי האנוש, מנהל מערכות המידע וכן חקר ביצועים.

כאן ליקטנו לכם אסופת סיכומים במנהל עסקים. הסיכומים נוגעים לקורסים שונים שנלמדים בדרך כלל במוסדות האקדמיים בהם נלמד מנהל עסקים. הסיכומים מתמצתים את עיקרי החומר של קורסים שונים בתחום ומיועדים לסייע לכם לערוך חזרות לקראת המבחן במקרה הטוב או להפגש לראשונה עם חומר הקורס במקרה בו הברזתם לאורך כל הסמסטר, תופעה נפוצה למדי בקרב סטודנטים למנהל עסקים. הסיכומים מאורגנים בצורה של רשימות נושאים שונות כאשר כל נושא מקשר לעמוד הראשי וכן לעמודים רלוונטים אחרים, מה שמאפשר למידה אינטואיטיבית ונוחה מצד אחד ומצד שני מאורגנת וסדורה.

התנהגות ארגונית – סיכומי הקורס מבוא להתנהגות ארגונית המקנה ידע לגבי תיאוריות וגישות בחקר ההתנהגות הארגונית והדרכים לשפר את ביצועיו של הארגון. יסודות מדעי ההתנהגות הוא קורס נוסף המתקשר בתכנים שלו לנושא של התנהגות ארגונית. ראה גם סיכום קורס אודות תרבות ארגונית של האו"פ.

יסודות השיווק – סיכומי קורס הסוקר את העקרונות הבסיסיים של תורת השיווק.

התנהגות צרכנים – בוחן את האופן שבו צרכנים מבצעים בחירות ומגיבים לפעולות עליהם.

יסודות הפרסום – סוקר את עיקרי תורת הפרסום ומהווה מבוא לנושא.

 כלכלת ישראל – קורס הסוקר את ההיסטוריה של הכלכלה הישראלית ותהליכים מרכזיים שהתרחשו בה מראשיתה

המשק הישראלי – קורס הסוקר היבטים שונים של המשק הישראלי ותהליכים מרכזיים בהיסטוריה של הכלכלה הישראלית

אתיקה ועסקים – קורס העוסק בגישות שונות למוסר בהקשר העסקי

דיני תאגידים – מערכת החקיקה בענייני חברות ותאגידים

כאן תוכלו גם למצוא מאגר מונחים ומושגים במנהל עסקים שיכול ללוות את תכני הסיכומים של הקורסים השונים.

רוע וגאולה במחשבה של מרטין בובר

הפילוסופיה של מרטין בובר מספקת נקודת מבט עמוקה וייחודית על טבעו וגאולתו של הרוע. בעוד שחלק ניכר מעבודתו ידוע בהתמקדות בדיאלוג, קהילה ומערכות יחסים, הרהוריו על הרוע, תפקידו בחיי האדם וכיצד ניתן לשנותו הם היבטים משמעותיים מאוד במחשבתו.

בובר ניגש לנושא הרוע לא ככוח מוחלט או בלתי ניתן לפדיון אלא כמשהו שניתן לטפל בו, להבין אותו ובסופו של דבר לגאול באמצעות דיאלוג ופעולה אנושית. בעבורו הרוע אינו כוח נפרד ועצמאי המתקיים בניגוד לטוב. במקום זאת, זהו עיוות או שיבוש של ההרמוניה הטבעית בין יחידים ויחסיהם – גם זה עם זה וגם עם האלוהי. לדעתו, הרוע מתבטא כאשר מערכת היחסים אני-אתה – האידיאל של כבוד הדדי, פתיחות ומפגש – מתפרקת, מפנה את מקומו ליחסי אני-זה, שבה אנשים ודברים עוברים אובייקטיביות, משתמשים בהם ומצטמצמים לכלים. החפצה זו מטפחת הפרדה וניכור, שניהם מרכזיים בהבנתו של בובר את הרוע.

הרוע, לדעתו של בובר, הוא בעיקרו יחסי. הוא משגשג במצבים שבהם מפגשים אמיתיים מוחלפים בעסקאות, שבהם אנשים מאבדים את היכולת לראות זה את זה כיצורים מלאים ובמקום זאת רואים בהם אמצעי להשגת מטרה. התמוטטות זו במערכות היחסים לא רק פוגעת ביחידים, אלא משחיתה את המרקם של הקהילות והחברה. ככל שאנו מחפצים אחרים, כך אנו מנתקים את הקשרים הקושרים אותנו יחד בדרכים משמעותיות.

הליקוי של אלוהים
אחת התרומות המשמעותיות ביותר של בובר לדיון על הרוע היא תפיסתו של "ליקוי האל". רעיון זה מתייחס לתקופות בהיסטוריה האנושית, או בחיי הפרט, שבהן נוכחותו של אלוהים נראית מרוחקת או מעורפלת, והקשר האלוהי בין אנשים לאלוהים מנותק. לפי בובר, הרוע משגשג ברגעים אלו של ליקוי אלוהי. כאשר אנשים מאבדים את הקשר שלהם עם אתה האלוהי – כאשר תחושת האימננטיות והנוכחות של אלוהים מוסתרת – סביר יותר שהם יפלו לדפוסים של חפצה, מניפולציה ופגיעה.

עם זאת, ליקוי האל אינו קבוע. בובר מאמין שזה חלק ממחזור גדול יותר של חיים רוחניים, שבו נוכחות אלוהים עשויה לדעוך אך ניתן לגלות אותה מחדש באמצעות מאמצים לשיקום מערכות יחסים – בין בני אדם ועם האלוהי. הרוע, במובן זה, אינו נובע מאיזו חושך מובנה בעולם אלא מכשל של מערכת יחסים ודיאלוג, את שניהם ניתן לשחזר.

גאולה באמצעות דיאלוג
הפתרון של בובר לרוע קשור עמוקות לפילוסופיית הדיאלוג שלו. הוא לא מציע שהרוע הוא משהו שאפשר להתגבר עליו בכוח או להכחיד אותו באמצעות עונש. במקום זאת, הוא מציע שניתן לגאול את הרוע – להפוך לטוב – באמצעות מפגשים אנושיים אמיתיים. על ידי ביסוס מחדש של מערכת היחסים אני-אתה, יחידים יכולים לרפא את השבירה המולידה את הרוע. תהליך הגאולה הזה אינו מופשט אלא מעשי ביותר: הוא כרוך בפתיחות, אמפתיה ונכונות לעסוק באחרים כיצורים מלאים, ולא כאובייקטים.

בהגות החסידית, שהשפיעה עמוקות על בובר, ישנה אמונה שגם הרוע מכיל ניצוצות של פוטנציאל אלוהי שניתן לשחרר ולהפוך. בובר מרחיב את הרעיון הזה בכך שהוא מציע שליחסים אנושיים, כשהם אמיתיים ומושרשים במפגש אני-אתה, יש את הכוח להפוך חוויות שליליות לחיוביות. פעולת המפגש עם אדם אחר בצורה מלאה וכנה היא גואלת כי היא משחזרת את הקשר שהרע ניתק.

רוע וחירות
בובר גם חוקר את הקשר בין הרוע לחירות האדם. הוא טוען שהאפשרות של רוע נובעת מאותו חופש המאפשר אהבה, יצירתיות ומערכות יחסים אותנטיות. בני אדם חופשיים לבחור בין להתייחס לאחרים כאל חפצים או כאל אתה. חופש זה אומר שהרוע הוא תמיד תוצאה פוטנציאלית של פעולה אנושית, אבל זה גם אומר שהגאולה תמיד אפשרית. אותו חופש שמוביל לניכור ולפגיעה יכול להיות מופנה לכיוון שיקום ודיאלוג.

בנוסף למאמצים הפרטניים, בובר מדגיש את תפקידה של הקהילה בגאולת הרוע. קהילה המבוססת על דיאלוג, שבה חברים מזהים זה את זה בתור אתה, יוצרת סביבה שבה הרוע נוטה פחות לשגשג. בקהילה כזו, אנשים טוענים זה לזה על שמירת מערכות יחסים אמיתיות, וישנו מאמץ קולקטיבי לגאול את ההשפעות המזיקות של הרוע באמצעות אחריות משותפת וטיפול.

לבסוף, בעבור בובר הרוע אינו כוח בלתי ניתן לשינוי אלא עיוות יחסי שניתן לגאול באמצעות דיאלוג אמיתי ופעולה אנושית. גישתו לרוע מדגישה את כוחן של מערכות יחסים, את חשיבות החופש האנושי ואת הפוטנציאל לטרנספורמציה באמצעות קהילה. על ידי שחזור מערכת היחסים אני-אתה ושיקום הקשר עם האלוהי, הפרטים והחברות יכולים להתגבר על הפרידה והניכור שמובילים לרוע. באמצעות תהליך זה, בובר מציע חזון מלא תקווה שבו ניתן לשנות את הרוע, ולרפא את השבר של העולם.

עוד דברים מעניינים: