הפשיזם היה אידיאולוגיה בעלת יסוד מודרני- הערצת הטכנולוגיה והקדמה. הפשיזם לא הוכר כטאבו ופוליטיקאים רבים הזדהו כפאשיסטים והתגאו בכך. השינוי הדרמטי מתרחש במהלך מלחמת העולם הראשונה, אז ברור כי הפאשיזם עשוי לאיים על המערב והישגיו. בשנות ב-20 וה-30 זו הייתה אידיאולוגיה שמקובל להחזיק בה והתפיסה שצריך למגר אותו היא תפיסה מאוחרת.
- הפשיזם: אחת התופעות הבולטות באירופה בין שתי מלחמות העולם: עלייתן של תנועות לאומיות קיצוניות, פשיזם ונאציונל סוציאליסטי. בשני המקרים יש שילוב בין ימין מדיני (לאומנות) לשמאל חברתי (סוציאליזם), אם כי הוא מובנה רק בנאציזם
- התנועות הפאשיסטיות הבולטות קמו באיטליה ובספרד, וכן בפורטוגל ובהונגריה
- נסיבות הצלחתן: הקצנה כללית אחרי מלחמת העולם הראשונה וחיפוש פתרונות חלופיים למה שהמלחמה לא פתרה. סיבה מכרעת: המהפכה הרוסית שאיימה על כוחות לאומיים
- • נסיבות נוספות:
- התחזקות גישות לאומיות על רקע ההשפלה שחוו מקצת המדינות בתום מלחמת העולם הראשונה
- מצב החיילים המשוחררים וגישתם העוינת למדינה שאינה מספקת את המינימום שהצבא סיפק בתקופת השירות הממושכת
- תגובת בעלי ההון לאיום על הסדר החברתי מצד תנועות הפועלים
- מצב מנגנוני השלטון הפועלים מתוך ערעור מוחלט
מאפייני הפאשיזם:
המלחמה חושפת את נכונות האזרחים לפעול בקווי מחשבה טוטליטריים מתוך הסכמה:
- בארצות מתועשות ניתנת עדיפות ללאום על פני המעמד החברתי
- במדינה המודרנית טמונה עוצמה רבה, שיכולה להתפרש ככוח.
- לאזרחים נכונות גבוהה לוותר על טובתם האישית למען המדינה, כולל קורבן בנפש
- במקביל לפשיזם האיטלקי (בשלטון מ-1922) פועלים גם הפשיזם הספרדי (בשלטון מ-1939) והנאציזם הגרמני (בשלטון מ-1933). הם אינם חבילה אחת, אלא משטרים שפעלו באותה עת ואשר יש ביניהם מכנים משותפים
- הפשיזם הוא הפן האחר של אירופה הליברלית, הדמוקרטית, הסוציאלית. הוא אינו "תאונה היסטורית", מונח המיוחס לרוב לגרמניה הנאצית
- הפשיזם רואה את העולם כאורגניזם שלם. האדם הוא חלק בלתי נפרד מן החברה-המדינה. הפאשיזם שולל גישות המדגישות את צורכי היחיד, כמו ליברליזם ומרקסיזם
- על פי הליברליזם והמרקסיזם, תכלית החברה לספק את צורכי היחיד על ידי מלחמה חברתית. הפשיזם דוחה רעיון זה, כדי לשמר את האורגניזם (החברה) בכללותו
- בפשיזם האדם הוא יצור רגשי ויצרי. לכן יש לפנות אל רגשותיו ולא אל השכל הישר. מסיבה זו רואה הפשיזם ברציונליזם תופעה המעקרת את הספונטניות.
"איטליה מליברליזם לפשיזם" / שלמה בן עמי
"המחשבה הפשיסטית לגווניה" / זאב שטרנהל