מלחמת העולם הראשונה ארכה 1500 ימים והייתה העקובה מדם בהיסטוריה עד אז…
21 מיליון הפצועים שחזרו מן המלחמה, חיפשו את מקומם בחברה.
מקצתם קבצנים המבקשים פת לחם, מקצתם מטופלים באורח לא מספק.
רבים מקרבם, צעירים שגויסו לפני שרכשו מקצוע וכעת היו חסרי אמצעים לרכישת השכלה.
מקומות עבודה רבים כבר היו תפוסים על ידי נשים שגויסו למאמץ המלחמתי וכעת נדרשות לשוב לבתיהן. מחיר המלחמה הכבד, יוצר שתי גישות חלוקות: "לא עוד מלחמה"(פציפיזם), מול גישה שהמלחמה טרם מיצתה את עצמה (לאומיות, שתלך ותקצין).
בין שתי מלחמות העולם סובלת אירופה מתנודות כלכליות חריפות, שמייצרות חברה לא יציבה.
המצב החברתי: ייאוש, baby boom.
- החלוקה החברתית המוכרת באירופה השתנתה לאחר המלחמה. בעבר עוגנה תחושת ביטחון ביחסים שבין השכבות החברתיות, חלוקה לאזורים חקלאיים ועירוניים וחלוקה מגדרית.כל החלוקות הללו הופכות פחות ברורות אחרי המלחמה.
- לאחר המלחמה ובין שתי מלחמות העולם שורר באירופה מצב של ייאוש. הרחובות מלאים בנכים- גופנית ורגשית- שאינם מטופלים כהלכה.
- החבלה הנפשית קשה במיוחד בקרב הדור שהתגייס היישר מלימודים בתיכון וחווית הבגרות הראשונה שלו היא, קרב פנים אל פנים. הדור הזה מכונה: "הדור האבוד", הדור שתעה בחיפוש אחר דרך.
- תופעת הbaby boom– ניסיון לצמצם את האובדן בחיי אדם, מביא להגברת הילודה.
- בהנחה שהרע ביותר מאחוריהם, האירופאים מבקשים להצדיק את הקורבנות במלחמת העולם הראשונה ולהנציחם.
- מאפיין בולט:בניית אנדרטאות למחמה בכל רחבי היבשת.
- אחרי שנים של חדירה מדורגת למעגלים הנראים בחברה- זכות בחירה לנשים.
- תהליכי הכניסה למצב של נראות חברתית החלו במהפכה התעשייתית ונמשכו במאבקים של נשים למען שוויון חברתי.
- רציונליזם וספיריטואליזם, ניתוח רעיוני חדש- כמו הדיכוטומיה שבין הפציפיזם ללאומנות, גם עניינים רעיוניים מתפצלים לקצוות. חלק נכבד מן הכתיבה הספרותית שלאחר המלחמה מתמקד בתיאורים רציונאליים של זוועות המלחמה. מן העבר השני צומחים רעיונות ספיריטואליסטים, המבקשים לברוח מן המציאות הקשה, ולצידם ניסיונות למצוא משענת בדת שננטשה בהדרגה מאז המאה ה18.
- קברט- התפתחותה של תרבות נהנתנית שנועדה למחות את עקבות המלחמה וליהנות מהחיים.
- באוהאוס- הניסיונות לשבירת קווים אומנותיים שאפיינו את אירופה במפנה המאה ה19 ונמשכו אחרי המלחמה. הרעיון של הבאוהאוס (בניית בית)- בנייה פונקציונאלית וכלים פונקציונאליים. התאים לאווירה של אחרי המלחמה בשל הצורך בשיקום מהיר וזול.
אירופה בין שתי מלחמות העולם – ציר זמנים:
1918 – 1939 – בין שתי מלחמות עולם:
1914 – "הדור האבוד" אלה שמתו ואלה שנותרו בחיים, כאחד.
1919 – נוסדת "רפובליקת ווימאר" בגרמניה והיא ומחזיקה מעמד 14 שנים.
1919 – יסוד התנועה הפאשיסטית על ידי המצביא האיטלקי, מוסוליני בניטו. והמצעד ההיסטורי אל עיר הנמל פיומה.
1919 – התנועה הפאשיסטית האיטלקית נוחלת כישלון בבחירות בשל מצעה השמאלני והרדיקלי.
1919 – מרד "הספרטקיסטים" בגרמניה בנסיון ליצור משטר סוציאליסטי.
1919 – 1923 – ספרד במשבר אנרכיסטי קשה.
1920-1921 – התנועה הפאשיסטית האיטלקית פונה ימינה ומטיפה נגד הסכנה הבולשיוויקית.
1921 – התנועה הפאשיסטית זוכה בפחות מ-10% מהמושבים בפרלמנט ומוסוליני קובע – מהפכה!
1921 – התנועה הנאציונל-סוציאליסטית מתחילה את דרכה הפוליטית בגרמניה.
1922 – שר החוץ הגרמני, היהודי והליברל, רטאנאו שהיה מזוהה עם הסכם ורסאי המשפיל, נרצח.
1922 – 1923 – ערכו של המרק הגרמני יורד לחלוטין.
1923 – 1929 – גרמניה משקמת כלכלתה ומחסלת את האינפלציה על ידי הנפקת שטרות חדשים.
28 באוקטובר 1928 – "המצעד על רומא". בסופו, המלך מטיל על מוסוליני את הרכבת הממשלה.
1928 – התנועה הנאציונל-סוציאליסטית מכניסה לרייכסטאג 12 נציגים מתוך 500.
1923 – 1931 – הגנרל מיגל דה ריברה מקבל מהמלך אלפונסו ה-13 את השליטה בספרד השסועה במטרה להשליט דיקטטורה צבאית ולדכא התקוממויות נוספות.
24 באוקטובר 1929 – משבר כלכלי בארה"ב.
1931 – יפן תוקפת את סין. (חבר הלאומים לא מתערב).
1931 – המלך והגנרל הספרדים פורשים.
1932 – הנועה הנאציונל-סוציאליסטית מכניסה לרייכסאטג 230 נציגים – המפלגה הכי גדולה.
1933 – השפל הכלכלי הגיע לשיאו.
30 בינואר 1933 – היטלר ממונה לקאנצלר גרמניה.
מרץ 1933 – בחירות דמוקרטיות אחרונות בגרמניה – הנאצים זוכים ב-44% מהקולות.
יוני 1933 – חוק האוסר על הפלות בגרמניה.
יולי 1933 – חוקי אאגוניקה בגרמניה למניעת מחלות תורשתיות, לעיקור כפוי והמתות חסד.
1934 – נשיא גרמניה נפטר והיטלר ממנה עצמו לקנצלר ולנשיא – לפיכך – הפיהרר. החיילים נדרשים להישבע אמונים לפיהרר ולא למדינה.
1934 – הסכם "אי התקפה" לעשר שנים בין פולין לגרמניה.
1935 – "הסכם ימי" בין גרמניה לבריטניה לפיו גודל הצי הגרמני יהיה עד 35% מהצי הבריטי.
ספטמבר 1935 – חוקים להגנת הדם הגרמני – חוקי נירנברג.
נובמבר 1935 – קביעת קריטריונים חדשים לאזרחות גרמנית: רק בעלי דם גרמני.
1935 – איטליה הפאשיסטית פולשת לאתיופיה ונאלצת לפרוש מחבר העמים.
1936 – בחירות בספרד. "החזית העממית" השמאלנית עולה לשלטון. היא מלאימה את רכוש הכנסיה והאצולה ומחלקת את האדמות לאיכרים.
יולי 1936 – ראשית מלחמת האזרחים בספרד – מרד צבאי שמאורגן על ידי הגנרל פרנקו.
25 בספטמבר 1936 – איטליה חותמת על הסכם עם גרמניה הנאצית – "ציר רומא-ברלין" ("ציר הרשע" – חיבור בין פשיזם לנאציזם).
אוקטובר 1936 – המרד מגיע לשיאו, פרנקו מכריז על עצמו כראש המדינה וראש הצבא.
1936 – גרמניה מפרה את חוזה ורסאי וכובשת את האיזור המפורז של חבל הריין.
1937 – הרס הכפר הצפוני בספרד – גרניקה. מבטא את המאבק האכזרי והאלים בין כוחות הרפובליקה של החזית העממית אל מול כוחות פרנקו. (בסיוע גרמני).
ספטמבר 1938 – "הסכם מינכן" בין גרמניה, איטליה, בריטניה וצרפת – הוסכם שגרמניה תקבל את חבל הסודאטים. ובמקביל, גרמניה ובריטניה מתחייבות לא לצאת למלחמה זו נגד זו.
1938 – כיבוש קטלוניה על ידי כוחות פרנקו. (1939) כיבוש מדריד.
1938 – גרמניה הנאצית מספחת לעצמה את אוסטריה. (חבר הלאומים לא מתערב).
אפריל 1939 – מוכרז ניצחון רשמי לטובת הפרנקיסטיים בספרד.
אוגוסט 1939 – הסכם "מולטוב-ריבנטרופ" – אי התקפה לעשר שנים בין גרמניה לבריה"מ.
1939 – הסכם ידידות בין ספרד הפרנקיסטית וגרמניה הנאצית לחמש שנים, מבלי להצטרף לציר רומא-ברלין. (ספרד שמרה על ניטרליות במהלך מלחמת העולם השנייה).
1939- 1975 – שלטון אוטוריטרי עם סממנים פאשיסטיים מונהג בספרד על ידי פרנקו.
ראה גם: תולדות ישראל והעמים בין שתי מלחמות העולם
כלכלה חברה ופוליטיקה באירופה בין מלחמות העולם
יחסים בינלאומיים בין שתי מלחמות העולם
