סיכום – דיויד תומסון – "אירופה מאז נפוליאון" – מלחמת העולם הראשונה

דיויד תומסון "אירופה מאז נפוליאון" (עמ' 547-615)

המאמר מתאר את הצלקות שהותירה מלחמת העולם הראשונה באירופה:

1. חוסר איזון דמוגראפי:

* מדינות איבדו הרבה גברים צעירים, ולכן היה "עודף נשים" על כל גבר.

* היו פליטים רבים.

* "עודף הגילים" – לאחר המלחמה הייתה הרבה ילודה. מע' החינוך התקשתה לקבל את כולם.

 2. לצד הצלקות יצר המצב המלחמתי תמורות חברתיות וכלכליות:

* החשת האמנציפיה (כתב זכויות) של האישה. לאחר שמילאה תפקידים גבריים ותרמה למאמץ המלחמתי ( זכות בחירה, עבודה בתעשייה וכ"ו). ברגע שהנשים "יצאו מהמערה" והחלו לעבוד, מעמדן התחזק וזה היה שיאו של הגל הפמיניסטי הראשון.

* מחסומי מעמדות הוסרו – לאחר "אחוות החפירות" והמאמץ המשותף.

* סוציאליזם – פחות תחרות ויותר ויסות הכנסות (לעג ל"רווחי המלחמה").

3. "סוציאליזם מלחמתי" – במלחמת העולם הראשונה הפקיעה המדינה הכול לטובת המאבק, עכשיו אנשים רצו זכויות והתאחדו לשקם את פצעי המלחמה. אך בשל המשבר הכלכלי הגדול החמור למדינות לוקח זמן רב להתאושש ולכן נוקטות בהלאמת המשק בימי שלום כדי לשקם את המדינה. מצב זה יוצר אבטלה, עוני הרס טריטוריות, מערכת סחר מתערערת.

  1. התפתחות "אוטרקיה" – האידיאל של אי תלות כלכלית של המדינה.
  2. הקולוניות של אירופה מידלדלות.
  3. הפיכת ארה"ב מבעלת חוב לנושה הגדולה בעולם- אירופאים מכרו את מניותיהם מעבר לים כדי לממן את המלחמה.
  4.  חרם מסחר וסגר ימי על גרמניה עד חתימה על הסכם השלום – אירופה סבלה שיבושים כלכליים בגלל אי יכולת לייבא מגרמניה.
  5. התחילו להכיר בחשיבות ניהול דעת קהל ומורל לאומי.
  6. חורף 1916-17 – משבר לאומי ותמורות פוליטיות (לדוגמה החרפת המרירות ביחסי אירלנד/אנגליה עקב מרד באמצע הלחימה, שנתמך ע"י גרמניה) הביאו לעליה ונפילה של ממשלות עד שהצליחו ליצור "ליכוד מקודש" חדש סביב ערך הניצחון.
  7. יוגוסלביה, צ'כיה ופולין שמעצמות המערב ראו בהן בעלי ברית "קיבלו" ממשלות זמניות במטרה לכונן עצמאות לאומית.
  8. מפה חדשה באירופה, עקב מרידות לאומיות.
  9. המהפכה הבולשביקית ( 1918-1924) על רקע האבידות הרבות ומפולת המבנה החברתי בוצעה הלאמת החברה באופן קיצוני יותר מבשאר אירופה:
  • "דיקטטורה של הפרולטריון" (עפ"י מרקס).
  • "חברה אל מעמדית".
  • האיחוד תחת מפלגה אחת (עפ"י מרקס מפלגות אופוזיציה צומחות כשיש מעמדות), זמני לטובת שיקום המדינה, אך ללא תאריך יעד ל"קמול".
  • 1917 – רוסיה חתמה על הסכם שלום עם גרמניה. בעלות הברית הצטרפו למלחמת האזרחים ברוסיה, כשהתפנו הכוחות מהמלחמה (נגד הבולשביקים).
  • "הקומוניזם המלחמתי" (הפקעת הכל לטובת המהפכה) – תשובתו של לנין לסוציאליזם המלחמתי בגרמניה, הביא לרעב ולתסיסה ומרד גם של החקלאים ב 1921 ומדיניות זו ננטשה והתחדש המסחר על בסיס רווח פרטי (צעד אחורה לטובת 2 צעדים קדימה בהמשך).
  1. סיום האימפריה התורכית – כמאל אתאטורק החל בתהליך "מיערוב" המדינה
  2. אופנת הדמוקרטיה:
  •  המדינות שרק קיבלו עצמאות אימצו את השיטה שהביאה ניצחון.
  • נוצר רושם שהלאומיים הליברלים מ 1848 צדקו כיוון שהדמוקרטיות הצליחו לעמוד איתן בלחימה.
  • המדינות המובסות קיבלו חוקה דמוקרטית כפויה (רפובליקת ויימר בגרמניה).
  1. גרמניה – הסכם וורסאי – טינה כלפי תנאי השלום וכלפי בעלות הברית וגינוי המשטר הדמוקרטי שהואשם בכך שהוא כלי שרת בידי בעלות ברית. מיליטריזם, לאומנות ואנטישמיות פרחו ובוצע ניסיון הפיכה ב 1920 (הפוטש של "קאפ"). הכר להרס הדמוקרטיה ועליית הנאצים הונח. בנוסף נכתב "המלחמה שנכפתה במעשה התוקפנות של גרמניה ובעלות בריתה" ומשפט זה עורר כעס בגרמניה (כי משתמע שהגרמנים נהרגו בגלל עניין לא צודק).
  2. הסכם סאן ז'רמן – דומה לוורסאי, אבל מול אוסטריה.
  3. המהפכה הפאשיסטית באיטליה (שהיתה בצד המנצח, אבל מדינה חלשה מאוד) 1922– על רקע חששות מהקומוניזם וחולשת איטליה עלו כוחות ימניים ושמאלים. כשהממשלה פוזרה ב 1922 נתן בית הנבחרים למוסוליני דיקטטורה של שנה ( שנמשכה 21 שנים).
  4. הונגריה – 5 חודשים דמוקרטיה ואח"כ רודנות פאשיסטית חלשה ("ממלכה בלי מלך ואדמירל בלי צי"), אך איגודים מקצועיים המשיכו להתקיים.
  5. אוסטריה – עדין ללא לאומיות אוסטרית. דמוקרטיה חלשה עם צבא ימני פרטי (שיהרוס את הרפובליקה עד 1934).
  6. מזרח אירופה – דמוקרטיות שהתרכזו ביצירת אומות מלקט טריטוריות מגוונות.
  7. משבר כלכלי:
  • כלכלה לצרכי הרס (חוב לאומי גדול). החזרת התעשייה לייצור משל שלום.
  • ערעור האמון בסחר העולמי בין המדינות.
  • ייצוא ארה"ב גדל פי 3 ומדינות המזרח פיתחו תעשיות כדי להתמודד עם צרכיהם.
  • אבטלה מעטה ומחירים גבוהים (שנפלו ב 1921-2 וגרמו שוב לאבטלה זמנית).
  • חובות בינ"ל ופיצויי מלחמה – הגבלת הצריכה הפרטית.
  • כיבוש חבל הרוהר ע"י צרפת ובלגיה כתוצאה מאי קבלת פיצויים מגרמניה.
  • התמוטטות המארק הגרמני –יצירת עשירים (בעלי רכוש) ועניים (בעלי חסכונות ופנסיות שכבר לא שווי כלום) חדשים. יצר התמוטטות פסיכולוגית שגרמה לנפילת הדמוקרטיה.
  • חובות בין מדינות ורצון לגבות חובות עם ריבית יצרו רוגז וכעס הדדי ומנו את חידוש האמון וביסוס השלום. כר לעליית היטלר
  • קו מחבר בין הבעיות הכלכליות של שנות ה 20 והמשבר הכלכלי שהחל בוול סטריט ב 1929.
  1. ועידת פאריס 1919 – בעלות הברית וה"נספחות" (שהצטרפו בסוף המלחמה) התכנסו בסוף המלחמה  כשהאינטרס שלהן היה לשמור על גרמניה חלשה צבאית. הן קבעו שני מוקדים עיקריים:
  • טיפול בגרמניה- הגבלת כוחה ועיצובה מחדש על מנת לוודא שלא תאיים שוב על מדינות אירופה.
  • עיצוב אירופה המזרחית והתמודדות עם הקומוניזם- יצירת חיץ בין המדינות הדמוקרטיות לקומוניסטיות.
  1. "חבר הלאומים"- ארגון לשמירת השלום וערבות הדדית בעת שמישהו מותקף – "ביטחון קיבוצי", נתמך בידי ווילסון נשיא ארה"ב שבסוף לא הצטרפה (יחד עם העובדה שגרמניה ורוסיה לא היו בחבר הלאומים, החלישה את הרעיון מאוד) ונשארו בריטניה, צרפת, איטליה ויפן (+חברות לא קבועות). התייחסות למוסד זה כאל מוסד שמספיק שיגנה במילים מעישה של מדינה על מנת שימנע מלחמת עולם.
  2. המלחמה הביא לכך שפחות מיעוטים חיים תחת שלטון זר, אבל נוצרו עוד מיעוטים לאומיים (לדוגמה: 3 מיליון גרמנים נשארו בצ'כוסלובקיה). -הוקמה ועדת מיעוטים בחבר הלאומים (קיבלה עצומות) אבל ללא שיניים.
  3. ועידת רפלו – יצרה יחסים טובים בין ברה"מ לגרמניה, דבר שעורר את פחד שאר אירופה.
  4. יפן נהייתה מעצמה כלכלית וימית באוקיאנוס השקט וזכתה לעליונות פוליטית על סין.

סוגיות שעלו בעקבות המלחמה:

  1.  ברגע שהתפרקו האימפריה הרוסית, העותומאנית והאסטרו הונגרית, הייתה התחזקות לאומית:
  • במזרח אירופה התהוותה מדינת צ'כוסלובקיה שעד אז לא נחשבה למדינה.
  • הסולטנות התפרקה והוקמה בתורכיה רפובליקה חילונית
  • מדינות שהוקמו תחת מנדט אירופי קיבלו עצמאות
  1. ברגע שקמה לאומיות היא החליפה את השלטון השושלתי באופן טבעי לדמוקרטיה:
  • ברוב מדינות אירופה הוקמו משטרים דמוקרטים
  • בגרמניה הוקמה רפובליקת ויימר שהייתה בעלת חוקה הכי מתקדמת בקרב המדינות הדמוקרטיות. אך רפובליקה זו זוהתה עם הפסד גרמניה במלחמה ועם הכישלון שכן היא נכפתה על הגרמנים ולכן נתפסה ככלי שרת בידי בנות הברית והייתה מעורערת.

תומסון טען שאם המעצמות חשבו שהסיבה לכך שהן נלחמות הוא שהלאומים לא קיבלו הגדרה עצמית הרי שאין זה כך שכן ניתן לראות שגם כאשר היה נסיון לאמץ דמוקרטיה היהחוסר סדר ולעיתים כישלון. המצוקות של אירופה לא נבעו מכישלון הדמוקרטיה אלא מהתוצאות הקשות של המלחמה. המיליטנטיות לא נפסקה גם לאחר שהלאומים קיבלו מדינות והגדרה עצמית על אף שזו הייתה הנחת היסוד של בנות הברית.

בסופו של דבר מטרת המלחמה לא הושגה שכן גרמניה לאחר המלחמה התחזקה שוב. במדינות אירופה הייתה סלידה ופחד גדול ממלחמה נוספת ולכן החלה מדיניות פיוס והבלגה בקרב המדינות.

מבוא היסטורי לפוליטיקה בת זמננו – סיכומים

מלחמה לסיום כל המלחמות: 15 ציטוטים על מלחמת העולם הראשונה

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: