שלוש המטרות במדיניות של היטלר החוץ היו:
ביטול הסכם ורסאי והגבלותיו ואיחוד אוסטריה עם גרמניה, שבירת מעגל הבידוד הגרמני באמצעות חתימת הסכמים עם המעצמות ומימוש האידיאולוגיה הנאצית בדבר מרחב המחייה של גרמניה.
הדרכים בהן ביצע את פעולותיו:
ב- 1933 היטלר פורש מחבר הלאומים כדי לא להיות כפוף לפיקוח בינ"ל, התירוץ היה סירובה של צרפת לשוויון בחימוש של כל העמים. הוא גם ראה שבזמן פלישת יפן לסין חבר הלאומים לא עשה כלום בנוגע לתוקפניות, ולכן הבין שגם לו לא יעשו כלום.
צעד תוקפני זה הראה לעולם שפניו של היטלר הם לשאיפה לחימוש.
ב-1934 היטלר חותם על הסכם אי-התקפה עם פולין ל-10 שנים כדי להראות שפניו לשלום. המטרה שלו הייתה לבודד את צרפת מפולין ולהחלישה, כך שכעת מערכת הבריתות של צרפת כבר לא רלוונטיות וגרמניה לא מבודדת.
בתגובה לכך צרפת פותחת במערכת בריתות נגד גרמניה כדי להשיג ביטחון ומקימה את קו מג'ינו, קו ביצורים בינה לבין גרמניה.
ב-1935 חבל הסהר שהיה מפורז במשך 15 שנה חוזר לגרמניה לאחר שבמשאל העם הציבור החליט להשתייך לגרמניה. היטלר שמח מהאהדה והודיע שהוא מוותר לצרפת על אלזס לורן.
היטלר שאף לבטל את ההגבלות של חוזה ורסאי כדי לתת לעם הגרמני להתפתח.
בריטניה קיבלה את הפרת החוזה כיוון שחשבה מלכתחילה שהוא מחמיר מדי וראתה בחימוש גרמניה הזדמנות ליצירת אווירת פיוס ואפשרות לצרפם להסדר אירופאי כללי. צרפת שייסדה את ההגבלות, התרככה עם הזמן והייתה תלויה בבריטניה ולכן לא נקטה בקו עצמאי.
במישור השני, החימוש עורר חששות לעתיד וב-1935 נפגשו מדינאי איטליה, צרפת ובריטניה כדי לייצר חזית אנטי-גרמנית (חזית שטראזה) במקרה שגרמניה תפר עוד סעיף בחוזה.
ביוני 1935 נחתם הסכם ימי בין גרמניה ובריטניה שבו מאושר לגרמניה להתחמש בצי ימי (כולל צוללות) בתנאי שנפח הצי לא יעלה על 35% מהצי של בריטניה (הפרה של חוזה ורסאי). בכך בריטניה מונעת מהיטלר לפתח צי חשאי ועדיין נשארת שליטת הים.
היטלר היה מרוצה מאוד מהמהלך, גם מפני שחשב שהדבר יחליש את חזית שטאזה וגם מכיוון שהצליח ליצור סכסוך (טריז) בין בריטניה לצרפת על זה שבריטניה לא התייעצה עימה ועם איטליה.
פעולות 1936:
ב-7 במרס היטלר עושה צעד נועז ופולש לחבל הריין המפורז אפילו שנאסר על כך בחוזה ורסאי. העיתוי לזה היה מושלם, צרפת ובריטניה היו ביחסים מתוחים בעקבות פלישת מוסוליני לאתיופיה והיטלר ידע שבריטניה לא תגיב (כיוון שהמצב הזה נוח לה).
היטלר חשש מתגובת צרפת שתגרום להם לסגת, אך צרפת הייתה שקועה בהמוני בעיות פנימיות ובחוסר תמיכה מבריטניה ולכן הייתה מוגבלת.
בעקבות הפלישה מערכת הביטחון הקיבוצי קרסה סופית, צרפת הייתה צריכה לתקוף מיד כיוון שעמדה בסכנה ובריטניה הייתה צריכה לעזור לה, אך זה לא קרה.
בעלות ברית של צרפת החלו לנטוש את צרפת ולנקוט במדיניות פייסנית לגרמניה.
נקודה זאת הייתה נקודת אל-חזור ומכאן יהיה קשה למנוע את מלחמת העולם השנייה.
ההסכם עם איטליה ויפן- שלוש המדינות מוצאות ביניהן שפה משותפת- המשטרים הטוטאליטריים.
בין היטלר למוסוליני היו יחסים טובים כאשר היטלר תומך בכיבושי מוסוליני בזמן שהוא גורר את איטליה לזרועותיו, וביחד הם הקימו את ציר רומא-ברלין.
היטלר כרת ברית גם עם יפן. כיבושיהם משכו את תשומת ליבו והוא חתם איתם על שיתוף פעולה נגד הקומוניזם והקומינטרן (כינוס נציגי המפלגות הקומוניסטיות). ההסכם היה אנטי סובייטי בין השאר כדי להרשים את אנגליה (שגם חששה מהקומוניזם).
מעורבות גרמניה במלחמת האזרחים בספרד:
ספרד שהייתה מדינה מלוכנית הפכה בשנות ה-20 לרפובליקה.
גנרל פרנקו מגיע לספרד ותופס את השלטון וכך פורצת מלחמת האזרחים בספרד.
היטלר תמך בפרנקו והאמין שהפיכת ספרד לפאשיסטית תחזק את הנאצים.
היטלר ניצל את המלחמה בעיקר בשביל לבחון את הנשק האווירי החדש ותקף ערים בספרד, ובריטניה וצרפת לא עשו כלום מול התוקפנות.
סיפוח אוסטריה (האנשלוס):
גורמים לסיפוח:
-היטלר היה ממוצא אוסטרי.
-הוא שאף לאיחוד הארים והרייך.
-גרמניה הזדקקה למקורות גלם חדשים.
-הוא רצה להתקדם לתוך אירופה ולהקיף את צ'כוסלובקיה.
בפברואר 1938 היטלר נפגש עם שושניג והציב בפניו אולטימטום: אישור לפעילות נאצים, הענקת חנינה לנאצים שנאסרו ומינוי נאצים לשרים. אם לא ישיב עד ה-15 היטלר יפלוש לאוסטריה.
שושניג מחליט לבצע משאל עם והיטלר חושש מזה כיוון שלא כולם יבחרו באיחוד,
ולכן נותן אולטימטום נוסף: שראש המפלגה הנאצית ימונה לקאנצלר ושהמשאל יידחה.
שושניג פנה לעזרה מבריטניה אך לא נענה וכצעד אחרון התפטר מראשות הממשלה.
ב-13 במרס היטלר פולש לאוסטריה וכשהוא מגיע לוינה הוא מתקבל באהדה. מעשה זה מהווה הפרה נוספת של חוזה ורסאי ומאפשר לו להמשיך ליעד הבא, צ'כוסלובקיה.
כיבוש צ'כוסלובקיה וחבל הסודטים:
כבר ב-1937 היטלר רצה לחסל את צ'כוסלובקיה כיוון שהייתה מדינה סלאבית מצליחה,
פה הכיבוש קצת יותר קשה כיוון שצרפת בברית עם צ'כו והיטלר קצת חושש.
היטלר רצה את חבל הסודטים שעשיר במחצבים כיוון שזה יביא את צ'כו לידיו ודרישתו מובילה לועידת מינכן.
צ'מברליין חושש שתפרוץ מלחמה בין צ'כו לגרמניה ובמקביל להפעלת לחץ על הצ'כים שיוותרו על הסודטים הוא נפגש עם היטלר פעמיים ודן איתו על ההתנתקות של החבל מצ'כו וסיפוחו לגרמניה בהתאם לאישור בריטניה.
לאחר כישלון הפגישות, אירופה מתחילה להיערך למלחמה ומוסוליני מארגן את ועידת מינכן שבה נחתם ההסכם על העברת הסודטים לגרמניה.
ועידת מינכן לא הייתה הוגנת מכיוון ש: המדינה שבה דנו לא הוזמנה, נכנעו לתוקפנות ולא לצדק, הפינוי היה מידי, מדיניות הפיוס הסבילה היא "שתיקה כהסכמה" והמדיניות הפעילה היא בחתימת הסכמים.
משמעות הסכם מינכן:
מבחינת בריטניה וצרפת זה היה "ניצחון" כיוון שהצליחו למנוע מלחמה בתמורה לנטישת שטח. אך צרפת ובריטניה דאגו מצעדי גרמניה בעתיד והחלו לזרז את החימוש.
לגבי רוסיה ההסכם היה מפנה במדיניות החוץ של גרמניה, סטאלין הבין שאין לסמוך על המערב בבלימת היטלר והעובדה שלא הוזמן לוועידה חיזקה את דעתו ולכן הוא העדיף להשתייך לגרמניה מאשר למערב.
ב-1937 יפן פולשת לסין וכיוון שבריה"מ חוששת מחזית כפולה של יפן וגרמניה היא חותמת עם היטלר על ההסכם.
בפלישה של היטלר הוא מחסל את צ'כוסלובקיה ומחלק את מזרח המדינה לסלובקיה העצמאית ואת המערב לשטח בחסות הרייך.
כיבוש פולין
היטלר טוען שפולין מהווה מחסום מפני פלישה לרוסיה וכיוון שקמה על שטחים גרמניים גורלה הוא להיעלם או להיכנע.
דרישותיו של היטלר מפולין היו: החזרת דנצוויג, בניית מסילה שתקשר את פרוסיה וגרמניה ולצרף את פולין לברית האנטי-קומינטרן. פולין לא יודעת מה לעשות כי היא פוחדת מבריה"מ. היטלר בכוונה דרש דרישות מוגזמות כיוון שחשב שמדינות המערב ינהגו כמו בצ'כוסלובקיה, אך להפתעתו בריטניה מצהירה ערבות על פולין.
לאחר זמן רב נחתם הסכם ריבנטרופ-מולוטרופ (בין שר החוץ הגרמני לשר החוץ הסובייטי). ההסכם נחתם שבוע לפני המלחמה ומאחוריו עמדו היטלר וסטאלין.
ההסכם כלל 3 סעיפים:
הסכם גלוי- חוזה אי-התקפה לעשר שנים עם אופציה להארכה.
הסכם חשאי- גרמניה תיתן לבריה"מ יד חופשית בפינלנד ובארצות הבלטיות בתמורה ליד חופשית של הגרמנים בליטא.
במקרה ותהיה התפתחות פוליטית (מלחמה) הוחלט לחלק את פולין בין שתי המדינות.
בשבוע האחרון התנהלו תמרונים אחרונים וב-31 באוגוסט היטלר פתח במלחמה על פולין, גרמניה פלשה מהמערב ובריה"מ מהמזרח עד שיצרו גבול משותף והעלימו את פולין. יום לאחר מכן קיימו בריטניה וצרפת את הבטחתן לפולין ותקפו את גרמניה.
מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה / נאציזם, מלחמת העולם השניה והשואה / גרמניה 1933 – 1939
