urinary tract infection uti antibiotic levaquin
מלחמת העולם השנייה -סיכום " /> " />

1.מבחינה גיאוגרפית טהורה מלחמת העולם השנייה הייתה גם מחוץ לגבולות אירופה כמעט מתחילתה. הרוסים כתגובה לפלישה הגרמנית לפולין תקפו את פינלנד בכדי להגן על לנינגראד מפני התקפה גרמנית אפשרית. בנוסף, אם מחשיבים את המערכה האסיאיתית, הרי שהמלחמה, מבחינה גאואגרפית החלה למעשה במזרח הרחוק כיוון שפלישת יפן לסין ומונגוליה החלה כבר ב1937 והייתה חלק מהרקע למלחמת העולם השנייה.

לכן, אדם שיביט במפה יאמר כי מלחמת העולם השנייה מעולם לא היית אירופאית בלבד בגלל מעורבותן של ברה”מ ויפן מן ההתחלה. אך למעשה, במהותה הייתה המלחמה אירופאית במהותה עד 1941 עם הצתת המתח הצבאי שהלך והתגבר באירופה מאז עלית הנאצים לשלטון. פלישת הנאצים לפולין גררה את צרפת ואנגליה להכריז מלחמה על גרמניה ואנגליה שיגרה כוחות לגבול גרמניה-צרפת.

בשלב הראשון לא הייתה כלל לחימה במה שכונה “המלחמה המדומה” או “מלחמת הצללים” כאשר כוחות גרמניה עמדו באפס מעשה מול צבאות צרפת ואנגליה. בתקופה זו היו גם גישושים מדיניים בנסיון להשיג הסכם שלום, אך הרוב הכירו בעובדה שהתלקחות היא בלתי נמנעת בעיקר על רקע המלחמה הסובייטית-פינית ולאחר מכן גם הפלישה הסובייטית למדינות הבלטיות. מדינות הברית ניסו לפגוע בגרמניה כלכלית ע”י חרמים מסוגים שונים ושיבוש הספקת חומרי גלם לגרמניה. המלחמה הכלכלית הזו היתה גם בין הסיבות לפלישת גרמניה לנורבגיה ודנמרק. בין היתר גם בשביל להשתלט על ערי נמל, הבריטים שיישמו את עיקר ההסגר הימי על ייבוא גרמני שלחו כוחות לעיר הנמר הנורווגית “נארוויק” ומגע צבאי ראשון בין גרמניה לבריטניה התרחש. לאחר זמן קצר מאוד תקפה גרמניה בחזית המערבית. הגרמנים העדיפו לא להתעמת ישירות עם הצבא הצרפתי החזק ותקפו קודם את הולנד, בלגיה ולוכסנבורג והמשיכו במהירות מפתיעה לתוך צרפת המחוזקת בכוחות אנגליים. במקביל גם הכריז מוסוליני מלחמה על צרפת וכמעט כל אירופה הייתה שרויה במלחמה או באיום של מלחמה. זו המערכה הבסיסית שהתרחבה מאוחר יותר למזה”ת, אפריקה והאוקיינוס השקט. בשלב זה, של עד 1941, המערכה המרכזית מרוכזת בעיקר באזור מערב אירופה על מה שנקרא “קו מז’ינו” והאזור, וכן במלחמות באזור יוון עם כניסת איטליה למלחמה. עד לשלב זה ניתן לקרוא למלחמה “אירופאית”. המלחמה יכולה להקרא “עולמית” מאמצע שנת 1941 עם פלישת גרמניה לברה”מ והרחבת המלחמה ביוני וכניסת ארה”ב באופן רשמי למלחמה אחרי התקפת היפנים על פרל- הארבור, במקביל החלה גם החזית האפריקאית עם פלישת איטליה למצרים דרך לוב שכבר הייתה בשליטתה. בשנת 41′ הלחימה התפרסה לא רק על אירופה אלא גם בחזית הרוסית, האוקיינוס השקט והמזרח הרחוק ובאפריקה והמלחמה הייתה עולמית וכוללת.

2.ה”בליצ-קריג” או “מלחמת-הבזק” הייתה שיטת התקיפה הגרמנית במהלך מלחמת העולם השנייה שהתבססה על חדירה מהירה ועמוקה של כוחות שיריון עד לעורף האויב. השיטה התאפשרה הודות לכוחות השיריון הגרמניים שהיו ברוב המערכות רבים יותר מאלו של האויב וטובים יותר ומהירים יותר.

הסיבה החשובה לכישלונו של הבליצקריג בפלישה הגרמנית לרוסיה  היא שהיטלר ומפקדי צבאו לא טרחו לעיין בדפי ההיסטוריה, אם היו משכילים לעשות כן היו לומדים את אשר למד נפולאון על בשרו: לא תוקפים את רוסיה בחורף! הבוץ והשלגים פגמו ביכולתם של הטנקים והקור והחורף הקשה פגע קשות בגרמנים שעמדו כנגד חיילים רוסים שלדידם טמפ’ של 10- מעלות ושלג הם יום אביבי יפה. סיבה נוספת לכישלון הגרמני היא שלמרות שהצבא הרוסי היה נחות מהגרמני כמעט בכל מובן, בין אם זה בטכנולוגיה ובין אם בארגון הרי שלצבא הרוסי היה יתרון חשוב אחד:גודל. הצבא הרוסי היה גדול כמעט פי שלוש מן הצבא הגרמני. אך הצבא הרוסי היה מיושן, מסורבל ובלתי מאורגן, ולא היה לו מענה להתקפות הבזק של הנאצים. ההאטה בקצב ההתקדמות של הנאצים בעקבות החורף אפשרה לצבא הרוסי להתארגן ולהעמיד מול הגרמנים כוחות עצומים. בנוסף, המערכה של מבצע ברברוסה נתנה לבריטים פסק זמן להתארגנות והתחזקות וזאת בנוסף לכניסת ארה”ב למלחמה גרם לגרמנים לחשוש לגורל החזית המערבית והם היו נתונים לאיומים מצד צבאות ענק הן מהמזרח והן מהמערב ונאלצו לחלק את הכוחות.

3.בעוד שכל מדינות אירופה היו שרויות זה שנתיים במלחמה שאיכלה את כל משאביהן ופגעה אנושות בכלכלתן, ארה”ב הייתה נייטרלית כל הזמן הזה וצבאה היה במלוא כושרו, בנוסף התעשייה האמריקאית הייתה במצב מצויין שאפשר ייצור מלחמתי נרחב וכמעט בלתי פוסק.

כניסת ארה”ב למלחמת העולם השנייה סיפקה לאומות המאוחדות תוספת כוח רעננה, מגובה בכלכלה ותעשייה חזקה מאוד והיוזמה המלחמתית עברה לידיהן, מדינות הציר היו כעט בנחיתות מספרית גדולה מאוד וחסרו במשאבים בעוד שהמשאבים של האמריקאים היו כמעט בלתי-מוגבלים. עכשיו הייתה המתקפה מצד האומות המאוחדות על אירופה הכבושה. מדינות הציר עברו ממצב של מגננה למתקפה.

4.ה”סדר החדש” היה היררכית גזעים שקבעו הגרמנים במסגרת האידיאולוגיה הנאצית בין העמים הכבושים, ולפי עקרונות הסדר הזה קבעו את יחסם אליהם. עמים ממוצא ארי, הולנדים, דנים ונורוגים נתפסו כשווים לגרמנים ונועדו להיות שותפים לאימפריה. עמים סלביים כמו פולנים ורוסים נראו כנחותים ולפי הסדר החדש נועדו לשרת את הגזע הארי. בתחתית ההיררכיה עמדו היהודים והצוענים שהיו מיועדים לחיסול.

בעוד שלפי הסדר החדש היה לעמים שנחשבו במסגרת זו לנחותים לנאצים תפקיד, ליהודים לא הייתה זכות קיום, אפילו לא כמשרתים לגזע הארי. לכן, מעצם היותם משוללי תפקיד וכן הזכות לקיום בכלל, החלו היהודים להיות מופרדים מן החברה החדשה שנוצרה תחת כללי הסדר החדש. הסדר החדש דירג למעשה את היהודים בדרוג היררכי שחייב הפרדה שלהם משאר העמים וכך החל תהליך הגטואיזציה.

5. “מלחמת אידיאולוגיות” הוא הכינוי שניתן ע”י הפיקוד הגרמני למלחמת גרמניה-רוסיה עקב הקיטוב הכמעט מוחלט באידיאולוגיות של שתי המדינות: פאשיזם מול קומוניזם.

פקודה שנגזרה מן ההגדרה של מלחמת אידיאולוגיות  היא “פקודת הקומיסרים” ופעלה ישירות כנגד היסודות הקומניסטים ברוסיה. לפי פקודת הקומיסרים נרצחו כל נציגי המפלגה הקומוניסטית ששירתו בצבא. בזמן הפלישה והכיבוש הגרמני ברוסיה הצטרפו יחידות מבצע של הס.ס לכוחות הלוחמים. יחידות ס.ס אלו החלו בהשמדה המונית של יהודים וזו הייתה תחילתו של “הפתרון הסופי

6.“ים האלמוגים”-מאי 1942, האוקיינוס השקט, אזור האי מידווי. הכוחות היפנים שניסו לכבוש את האי מידווי ספגו אבידות קשות שפגעו בכושר התמרון האווירי שלהם לעומת התחזקות של האמריקאים באזור. קרב זה היווה מפנה בלוחמה הימית באזור והעביר את היוזמה לידי האמריקאים.

“אל-עלמיין”-אוקטובר 42′, מצרים. לאחר שהצליחו לבלום את התקדמות הגרמנים לתוך מצרים החלו הבריטים, תוך שהם מנצלים את העדיפות המספרית, שלהם לתקוף את הכוחות הגרמנים ולהדוף אותם מערבה לתוך לוב. במקביל יצא לפועל “מבצע לפיד” של נחיתת כוחות בריטיים ואמריקאים במערב אפריקה והחלו להתקדם מזרחה. הכוחות של מדינות הציר בצפון אפריקה היו עתה מכותרים ובמאי 43′ בא הקץ ללחימה בצפון אפריקה עם כניעת מדינות הציר באזור.

“סטלינגרד”- 42′, סטלינגרד, דרום רוסיה. הרוסים הצליחו להדוף את התקפות הגרמנים על סטלינגרד והעיר עמדה במצור שהוטל עליה עד בוא החורף. עם בוא החורף התאוששו הרוסים ויצאו למתקפת נגד בעזרת כוחות מתוגברים. הרוסים כיתרו את הכוחות הגרמנים שנכנעו בפברואר 43′.

7. “ועידת קזבלנקה”- ועידה שנערכה בינואר 43′ בקזבלנקה, מרוקו בהשתתפות נשיא ארה”ב רוזוולט ושליט רוסיה סטלין והגנרל הצרפתי שארל דה-גול וראש הממשלה ושר ההגנה הבריטי צ’רצ’יל. עיקר הועידה היה סביב דרישת סטלין לפתוח חזית נוספת, מערבית כנגד הגרמנים בכדי להקל את הלחץ מברה”מ. צ’רצ’יל טען כי פלישה מן המערב מסוכנת ודורשת תיכנון ושצבא בריטניה עדיין לא מוכן לפלישה שכזו, בסתר ביקש צ’רצ’יל למנוע התפשטות רוסית מערבה. לבסוף הוחלט על פלישה לאיטליה דרך סיציליה.

“ועידת טהרן”- נובמבר-דצמבר 43′ בטהרן בירת אירן בהשתתפות רוזוולט, צ’רצ’יל וסטלין.

חילוקי הדעות העיקרי היו סביב נושא הנדל”ן האירופי וחלוקת פולין וגרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה. סטלין דרש את השטחים שכבשה רוסיה מפולין ב39′ וכן הוחלט לחלק את גרמניה בסיום המלחמה ולמגר את הנטיות הנאציות-מיליטרסטיות של העם הגרמני. בנוסף הוחלט על מבצע “אוברלוד” של פלישה לחופי אירופה המערבית.

“ועידת יאלטה”- פברואר 45′ ביאלטה שבחצי האי קרים בהשתתפות רוזוולט, צ’רצי’ל וסטלין.

בוויעדה זו לא נתגלעו מחלוקות רבות מידי והיא עסקה בחילוק השטחים עם סיום המלחמה. הוחלט על פירוק גרמניה וחלוקת שטחיה וכן על פירוק צבאה והתעשייה. הוחלט על “הזזת” פולין מערבה  כאשר היא מוותרת על שטחים שנכבשו בידי הרוסים ומפוצה בקבלת שטחים מגרמניה. כמו כן התחייב סטלין להצטרף למלחמה כנגד יפן. ובנוסף הוחלט על הקמת ארגון “האומות המאוחדות” במקום חבר העמים.

“ועידת פוטסדאם”- יולי-אוגוסט 45′ בפוטסדאם ליד ברלין בהרכב שונה מעט מהועידות הקודמות עקב מותו של רוזוולט והחלפתו בטרומן וכן המהפך הפוליטי באנגליה לטובת אטלי. הועידה כללה, אם כן, את טרומן, אטלי וסטלין. הועידה נתנה אשרור להחלטות ועדת יאלטה בדבר פירוק גרמניה וכן קבעה החלטות גם ביחס לפירוק אוסטריה בדומה לאופי שבו חולקה גרמניה. כמו כן, הוחלט על הצבת אולטימטום לכניעת יפן.

 

8.ההחלטות הפוליטיות הכתיבו למעשה את מהלך מלחמת העולם השנייה. דוגמא אחת היא ההחלטה שנתקבלה בועידת טהרן על פלישה לאירופה כבושה דרך צרפת. החלטה זו שינתה לגמרי את מהלך המלחמה כיוון שהפכה את הנאצים לצד המותקף והחזירה את הלחימה לתוך שטח צרפת.

9.לאחר הפלישה המסיבית של מדינות הברית לחופי צרפת החלו הכוחות של מדינות הברית להתקדם בכל החזיתות: מזרחה בצרפת, צפונה באיטליה ומערבה בפולין. הגרמנים הוכו קשות ע”י הפצצות וצבאם כמעט ונוטרל לגמרי. בסוף אפריל 45′ כבשו כוחות רוסים את ברלין והיטלר התאבד כנראה ב30.4.45. באיטליה נתפס מוסוליני ע”י כוחות פארטיזנים והוצא להורג ב28.4.45. ב7 במאי נכנעה גרמניה והמלחמה באירופה באה לסיומה.

היפנים סרבו להכנע גם עם נפילת מדינות הציר באירופה והמשיכו להלחם מלחמה כמעט נואשת שכללה הרבה אמצעים נואשים כמו טייסי קאמיקזה (מתאבדים). האמריקאים הפציצו את יפן ללא הרף. ב6.8.45 החליט הנשיא האמריקאי טרומן על הטלת פצצת אטום על העיר היפנית הירושימה. במקביל פלשה רוסיה למנצ’וריה. למרות זאת היפנים לא נכנעו וב9 באוגוסט הופלה פצצת אטום שניה על נאגאסקי. ארבעה ימים לאחר מכן, ב2.9.45 הודיע יפן על כניעה לבנות-הברית ומלחמת העולם השנייה באה לסיומה הכולל.

10.למרות שיפן הייתה על סף הרס מוחלט לקראת סוף המלחמה, כניעתה לא נראתה קרובה. ההתנגדות והמסירות הכמעט-פנאטית של חיללי השמש-העולה בייחוד הטייסים המשיכו לעלות לאמריקאים באבדות כבדות. מנגד, ההפצצות האמריקאיות הכבדות על ערים יפניות מאוכלסות גבו קורבנות רבים מבין האוכלוסיה האזרחית. לכן, החליט הנשיא טרומן למצוא את הפיתרון הכי מהיר למצב ונימק את החלטתו בצורך “להציל חיי מאות אלפים, אמריקאים ויפנים כאחד”[1].

שיקול נוסף בהטלת הפצצה היה מעין הפגנת כוח מרתיע (מאוד) לעיני הרוסים שהפכו עתה לאויב המערב.

למלחמת העולם השנייה היו השלכות עצומות על הכלכלה, התרבות והפוליטיקה בכל העולם. היא ללא ספק אחד האירועים המשפיעים בתרבות המערב בכלל ותרבות המאה ה-20 בפרט. למלחמת העולם השנייה כמו כן היו השלכות מרחיקות לכת בתחום היחסים הבינלאומיים בשנים שלאחריה ובעיקר ביצירת תופעת המלחמה הקרה. גם הסוציולוגיה וגם מדעי המדינה וכמעט כל תחום אקדמי ממדעי החברה נאלץ להדרש לשאלת מלחמת העולם השנייה ותוצאותיה. גם תחומי האמנות הושפעו רבות מהמלחמה שנתנה את אותותיה ביצירות שנוצרו בשנים שאחריה ולמעשה עד היום וניתן לראות היטב את השפעת מלחמת העולם השנייה על תולדות האמנות.

ראה גם:

סיכומים בנושא מלחמת העולם השנייה

אירופה בימי מלחמת העולם השנייה

השואה – אסופת סיכומים


[1] הארי ס. טרומן.

Tagged with:
 

Comments are closed.