כיבוש פולין וחלוקתה-ספטמבר 1939
בתחילת מלחמת העולם השנייה נמנע היטלר מלממש את פוטנציאל החימוש של גרמניה כדי לשמור על רוח-לחימה ויציבות המשטר. אומנם דבר זה לא פגם בעליונותם של הגרמנים בכמות כלי הנשק או רמת החימוש על אנגליה או צרפת, אך היטלר העדיף שלא לקחת סיכונים ולכן תיכנן סידרת התקפות פתע קצרות (מלחמת הבזק – בליצקריג), שבעזרתן קיווה לכבוש שטחים מבלי להזדקק להפסקת ייצור מוצרי הצריכה. התקפות אלו הופנו בכל פעם נגד אוייב אחד בלבד (מאותה סיבה חתמה גרמניה על הסכם ריבנטרופ-מולוטוב עם ברית המועצות).
ב1.9.39- ניסה ה”ווארמאכט” לראשונה את שיטת מלחמת-הבזק. המטרה הייתה צבא פולין. הגרמנים השמידו את מטוסי הצבא בעודם בבסיס, והצבא הפולני שלא הספיק לגייס את מלוא חייליו ובין כה וכה היה קטן וחסר ציוד, כותר ברובו וכעבור פחות משלושה שבועות נאלץ להכנע. במקביל (החל מה-17 בספטמבר) פלשה ברה”מ לפולין מן המזרח, בטענה שפולין כמדינה כבר לא קיימת ולכן כל ההסכמים איתה בטלים, וההתנגדות הצבאית המאורגנת פסקה לחלוטין.
כדי שלא לדחוף את סטלין לזרועותיו של היטלר, העדיפו מעצמות המערב להתעלם מהתקפת ברית המועצות על פולין. ב-27.9 נפלה ורשה, ופולין חדלה למעשה להתקיים. ברה”מ וגרמניה קבעו את הגבול ביניהם לאורך הנהרות פיסה, נארוו ובוג. השטח שהיה מיושב בפולנים נמסר לגרמניה והשטחים במזרח, המאוכלסים באוקראינים ובילורוסים, נמסר לברה”מ. שטחים מסויימים בפולין, שעל פי הסכם ריבנטרופ-מולוטוב נועדו להימסר לברה”מ, נמסרו לבסוף לגרמניה, ובתמורה הוסכם שליטא תהיה בתחומה של ברה”מ. ב-6.1 סיפח היטלר חלק נכבד מהשטחים הפולניים המערבייים (כולל ה"מסדרון" של דנציג) שכבש לרייך הגרמני, וב-21.1 ציווה לכונן מעין מושבה נשלטת (GENERAL GOUVERNEMENT) בשטחים שלא סופחו.
פלישת גרמניה לפולין מציינת את פתיחת מלחמת העולם השנייה. בתגובה לפלישה הכריזו בריטניה וצרפת מלחמה על גרמניה אולם למרות שרק כוחות גרמניים מועטים נשארו בגבולותיה המערביים של גרמניה, לא ניצלו זאת הצרפתים והבריטים להתקפה.
מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה / נאציזם, מלחמת העולם השניה והשואה / המלחמה העולמית והפתרון הסופי /
