ג'נוסייד (רצח עם) -סיכומים: "הבעיה הארמנית" באימפריה העות'מאנית
מתוך: ג'נוסייד (רצח עם) – סיכומים
הקהילה העות'מאנית והבעיה הארמנית– סיבות לעליית הבעיה הארמנית – שלהי המאה ה-19:
1- התעוררות לאומית ארמנית במחצית השנייה של המאה ה-19.
2- מעורבות המעצמות האירופיות, במתיחות גוברת בין העות'מאניים והארמנים.
3- היחלשות האימפריה העות'ומאנית, היחלשותה בצירוף עם לאומיות טורקית (הטורקים הצעירים).
עם צמיחתה של טורקיה המודרנית החלה להתעורר אלימות בין הטורקים והארמנים. הג'נוסייד בא כ"פתרון" לבעיה הארמנית. ארמניה ההיסטורית נחלקה בין רוסיה, פרס וטורקיה, ברוסיה זכו הארמנים לשגשוג. באיסטנבול גם כן, הם שלטו במסחר וכלכלה, הייתה אליטה ארמנית ענפה. המיעוטים בשטחי האימפריה החלו להזדהות עם לאומיות (תנועות לאומניות היו פופולאריות במאה ה-19). כתוצאה מכל אלו נוצרה מתיחות בין הנוצרים, הטורקים, הכורדים והמוסלמים. החלו גילויים אנטי- ארמניים. הבעיה הייתה יותר לאומית ופחות דתית. המלחמה בין רוסיה וטורקיה- 1855-1856: המעצמות האירופיות דורשות מהסולטאן לשפר תנאיהם של תושביו הנוצרים. המעצמות האירופיות עודדו תנועות לאומיות בחלקים הנוצרים של האימפריה, העות'מאנים מגיבים לכך בכעס. בולגריה דורשת עצמאות באמצעות מרד שמדוכא ביד קשה. כל אזורי הבלקן נתמכים ע"י אינטרסים אירופאים, שנוגסים מהאימפריה העות'ומאנית. אולם, ארמנים שוכנים בעיקר בשטחי אנטוליה שמרוחקת משטחי ההתעניינות של מעצמות אירופה ומלבד רוסיה לאיש לא אכפת מהם. לאינטרסים הרוסיים באנטוליה יש השפעה על היחסים הארמנים-טורקים, במלחמת רוסיה-טורקיה, הארמנים בחלקם מצטרפים לרוסים ומכאן ואילך כבר לא נחשבים ל"קהילה נאמנה". הרוסים מעודדים אותם למרוד בסולטאן, אך רוב הארמנים נותרים נאמנים דווקא לטורקיה.
הסכם סן-סטפנו- 1878- רוסיה וטורקיה חותמות על הסכם המעניק יתרונות טריטוריאליים לרוסיה. יש בו סעיף הגנה לארמנים. המעצמות הגדולות חוששות מרוסיה וחותמות על הסכם ברלין: לפיו הסולטאן מתחייב לשפר ולהבטיח את בטחון הכורדים והצ'רקסים, הארמנים קיוו שההסכם יגן גם עליהם, אך בפועל אין זה כך. בסוף המאה ה-19, מתפתחות שתי תנועות לאומניות ארמניות: הונצ'אק (הפעמון) ודשנאק (האגודה), יש להן מרכזים באירופה ובקווקז. הן מסיתות את האוכלוסייה הארמנית. 1894, פורץ המרד הארמני, העות'ומאנים מגיבים באכזריות, הארמנים מפגינים נגד התגובה העות'ומאנית. מוסלמים טורקים טובחים בארמנים (גם בערי אנטוליה). נציגים דיפלומטיים מטעם המעצמות (רוסיה, צרפת, בריטניה) מוחים על האלימות. החל משנות ה-90 של המאה ה-19, ישנן פרעות כנגד הארמנים.
ראה גם: רצח העם הארמני- רקע היסטורי
