ג'נוסייד (רצח עם) -סיכומים: רצח העם הארמני
מתוך: ג'נוסייד (רצח עם) – סיכומים
סיכומים, עדכונים, דברים מעניינים והרבה ידע בקבוצת הפייסבוק שלנו (לא תפרגנו בלייק?)
על מנת להבין את ההתרחשויות של רצח העם הארמני יש ראשית להכיר את הרקע ההיסטורי לרצח העם הארמני, עלייתה של "הבעיה הארמנית" באימפריה העותמ'אנית, את סיפור המרד הארמני ואת הגורמים לרצח העם הארמני.
השמדת הארמנים: 1915, רצח העם הארמני מתחיל כאשר הקונסולים עוזבים את האימפריה העות'מאנית ונוצרים תנאים נוחים להשמדה. אנואר פאשא פוקד לחסל מתגייסים ארמנים. בלילה שבין ה- 23-24 באפריל משטרת איסטנבול עוצרת אליטות ארמניות ומחסלת אותם. כך מוחלשת ההתארגנות. הטענה למעצרי האליטות: חשש ממהפכה. כך חיסול האליטות והגברים הצעירים החלישה את הקהילה הארמנית והותירה אותה פגיעה. יום הזיכרון לארמנים: 24/4/15 , אם כי הפעולות החלו קודם לכן.
ביוני 1915 מוצא צו גירוש נגד האוכלוסייה הלא טורקית. בעיר ואן- מתבצרים כל הארמנים, הצבא הטורקי כובש אותו חזרה מהרוסים ומתחיל לטבוח בזקנים ובחולים הארמנים. את החיסולים ביצעו יחידות מיוחדות של המשטרה "הארגון המיוחד", שהוקמו ע"י אסירים ששוחררו. המגורשים צעדו לכיוון המדבר הסורי (מתוך כוונה כי יומתו בדרך). גברים בני 15 ומעלה נלקחו הרחק ונרצחו מיד. היתר נדונו למוות איטי, הליכה רגלית ארוכה ומסוכנת, באקלים קשה, חשופים להתקפות הכורדים והמשטרה. נשים וילדות נחטפו, חותנו בכפייה, הפכו למשרתות במשפחות טורקיות. הן נאנסו ומתו ומהתנאים הקשים. יעד הגירוש- חלב שבסוריה. רק 10% שרדו את המסעות הקשים. הקונסול האמריקאי בחלב, דיווח על המתרחש, תיאר התעללויות של שוטרים וכורדים, את האונס והרצח האכזרי, את הרעב, המחלות והצמא. דמי חסות שנלקחו ושירותיהם לא ניתנו בתמורה, את העירום. נשים החביאו כסף בתוך גופן. גם הצ'רקסים התעללו בהן. מתוך 18,000 איש נותרו 35. הידיעות על רצח העם הארמני הגיעו באמצעות השגריר האמריקאי ודומיו אך העולם החופשי עמד מנגד. לא היה עניין בארמנים. בלקינד- ממקימי ארגון ניל"י ששירת בצבא הטורקי תיאר את הזוועות שראה בנהריים על רקע רצח העם הארמני, ע"י עירקים, צ'רקסים, נשים נשלחו לעבדות, ונישואי כפייה, שריפות המוניות. בלקינד תיאר את ההתעלמות מתיאוריו. רוב הטבח נעשה ב-1915 מ-24 באפריל ועד נובמבר אותה שנה. לפי הארמנים 1.5 מיליון נרצחו במסגרת רצח העם, הטורקים טוענים שפחות. שליש האוכלוסייה הטורקית נרצחה באותה שנה. מחצית מהארמנים בטורקיה, היתר נוצלו ע"י הארגון המיוחד הכורדים, העיראקים והצ'רקסים. היו גם מקרי הצלה: יוונים וכורדים שהחביאו אותם. רצח העם הארמני לא נעשה בשם הדת, אלא בשם הלאום. הרצח נעשה בשם הלאום הטורקי-מוסלמי. אולם, קשה להוכיח כי הייתה כוונה תחילה, יתכן שהמצב התדרדר מעבר למצופה. קיימים הבדלים בין הטבחים שנעשו בין השנים 1915 ל-1923 ולפוגרומים שנעשו קודם לכן. הפוגרומים נועדו לדכא שאיפות לאומיות. לעומת זאת, הטבחים בשנות מלחמת העולם הראשונה נעשו למען השמדה של לאומם הדתי. היו ארמנים שברחו לרוסים וניצלו. היו שפשוט שרדו. חשוב לדעת שכיום אין יותר ארמנים בטורקיה, גורמים בממשל הטורקי תכננו את הרצח.
גורמים המעורבים ברצח העם הארמני:
* האוכלוסייה המקומית: שמעה על הגירוש וההשמדה, את ההחלטה קיבלה מפלגת האחדות והקדמה אך התושבים נכחו באירועים ובחרו לשתוק.
* הממשל: משרד הפנים היה אחראי על הלוזי"ם של המשלוחים, אך משרד המלחמה היה אחראי לפירוק החיילים הארמנים מנשקם והעברתם למחנות כפייה (שם הושמדו). מנגנונים מדיניים היו מעורבים מי שהתנגד, הודח. * הארגון המיוחד (יחידות של אסירים ששוחררו) היה אחראי על ההרג הפרימיטיבי, רבים התעשרו מכך.
* השבטים הכורדים (ואחרים): בזזו ואנסו, תוגמלו באדם ורכוש. אך היו גם כורדים מצילים. נשים ילדים נסחרו באכזריות. * הממשלה הגרמנית והצבא הגרמני– גרמניה הייתה בעלת ברית של טורקיה. חימשה הדריכה ופיקדה על היחידות הטורקיות. המפקדים והחיילים הגרמנים ידעו על המתרחש ויש הטוענים שאף נטלו חלק בהם (בתור מפקחים גבוהים). כנראה שקצינים גבוהים במשטר הנאצי העתידי שיתפו פעולה עם רצח העם הארמני. יש חשד כי אף יזמו זאת כפתרון ל"בעיית הטורקים". יש עדויות כי ראש המטכ"ל הגרמני בטורקיה האשים את הארמנים כי בדיוק כמו היהודים, הינם פרזיטים החיים על חשבון אחרים. הינם עוסקים בהלוואות בריבית, ראש המטכ"ל הגרמני אף התקיף את שגריר ארה"ב בטורקיה. כנראה ויש קשר בין השמדת שבט ההררו (בחלקו הגדול), הארמנים ושואת היהודים, השניים הראשונים חזו את השואה, כנראה. כנראה שפותחה תפיסה של חיסול קבוצות כטקטיקה צבאית למען התחזקות הרוב.
1916- אהרון אהרונסון : סיפר על ההתרחשויות, שלח אף תצהיר לשר ההגנה הבריטי, אך דבר לא נעשה בנידון.
הוא תיאר איך בכירי דת ומדינה היו הראשונים שנהנו מהמצב.
יוונים ואשורים – השמדה– גם אוכלוסיות לא מוסלמיות אחרות סבלו מגירוש והשמדה בהקשר רצח העם הארמני. זאת למרות העצמאות שקיבלה יוון ב-1828. במלחמת העולם הראשונה, יוון הצטרפה לבעלות הברית כנגד גרמניה וטורקיה. האשורים (קבוצה קטנה הטוענת כי הינה צאצאית של האשורים מהתנ"ך), גם הם היו נתונים לרדיפות כמי שהיו מוקפים במוסלמים. הם נפלו קרבן לפשיטות הכורדים בתמיכת העות'ומאניים. האשורים תמכו ברוסיה בתקווה כי מפלת העות'ומאנית תשפר את מצבם. הג'נוסייד של האשורים הינו זיכרון מחוק. לב תרבותם מצויה כיום בקליפורניה.
ראה גם:
