היסטוריה פוליטית:
צמיחתה של טורקיה המודרנית / הרפובליקה של כאמל
מוסטפא כאמל שלט בתורכיה במשך 20 שנה וחולל מהפכות מרחיקות לכת במבנה הפוליטי, החברתי והכלכלי. כאמל ראה במודרנה, הקדמה, החילוניות והמערב כדרך הרצויה לפריחתה של תורכיה, אך דרכי פעולתו על מנת להבטיח מהפכניות זו הייתה במרבית הפעמים גובלת בדיקטטורה.
מוסטפא כמאל נולד בסלוניקי ב-1881 למשפחה צנועה. אביו נפטר כשהיה בן 7 והיה לפקיד זוטר (לאחר מכן עסק בסחר עצים). כאמל החליט לפנות לכיוון שונה וב1893 הצטרף לבית ספר צבאי בסלוניקי. בהיותו צוער החלו ניצני התנגדות באישיותו להתעורר בעקבות אירועי הדיכוי הקשים ביותר של הסולטאן עבד אל חמיד. הצוערים היו מתרעמים על הליקויים הקשים במדינה ובממשל ולאחר שנתפס כאמל ונשפט לכמה חודשי מאסר הוצב בדמשק. מאותה תקופה התמקד כמאל בקרירה צבאית והתקדם בסולם ההיררכי של הצבא התורכי תוך חתירה נגד מידניות הממשל.
השתלשלות המאורעות שהביאו לעלייתו של כמאל :
באותה תקופה הובסה תורכיה במלחמה נגד בעלות הברית ובשל כך האימפריה התורכית נותרה תשושה ומובסת. שיא תבוסתה התבטא בחוזה "סוור" אשר עתידו היה להותיר את תורכיה נתונה בחסדי כוחות הברית תוך נגיסה בשטחיה החשובים והעשירים ביותר- העם התורכי "דרש" מנהיג. חוזה זה לא יושם מעולם אך הוא עורר תגובות עזות נגדו שבמהלכם כמאל פעל בסודיות להקמת ארגון צבאי לשחרור לאומי. פעולותיו של כמאל בסופו של דבר נודעו לסולטאן ובעקבות כך התפטר כמאל מהצבא ועבר לפעילות פוליטית אזרחית.
החל מ-1919 כמאל פעל נגד השלטון (אך לא נגד הסולטאן) במטרה לשמור על שלמות טריטוריאלית ועצמאות לאומית של תורכיה. כאמל ראה בשלטון פחדנים ופושעים ובדצמבר 1919 בעקבות לחץ של התנועה הלאומית נערכו בחירות לפרלמנט והתקבלה דעתו של כאמל לשלמות טריטוריאלית ולעצמאות מדינית. כאמל לא רק פעל ברמה המדינית אלא גם בשטח תוך התקפות משלוחי נשק של בנות הברית- מצב זה גרר תגובה מצד בנות הברית שהסיתו את הכורדים ובנוסף הורו על מאסר הלאומנים. הסולטאן וממשלתו התכוונו להשתמש בכל בכלים שברשותם על מנת למגר את הכוח העולה של הלאומנים.
בשלהי 1920-1921 כאמל זכה להכרה מחודשת בעקבות חוזה "סוויר" אשר שגרר תגובות עזות נגד השלטון ומתן לגיטימציה לפעולתו של כאמל. כמאל פעל לחתימת הסכמי ידידות מול הסובייטים והצרפתים, שבאמצעותם הצרפתים נסוגו מקילקיה והאיטלקים נסוגו מדרום אנטוליה. צבאו של כמאל ניצח במערכה מול היוונים (שאיימו על שטחים תורכיים) בנהר סקירה והתקבל בתשואות רמות. כל אלה הביאו להתחזקות הלאומנים. ב-22 התקבלה החלטה באסיפה הלאומית שצורת השלטון של אדם אחד מבוטל וכי לסולטאן יהיו סמכויות דתיות בלבד.
ניתן לומר כי תורכיה הייתה המדינה היחידה מבין המפסידות במלחמת העולם הראשונה שהצליחה לעלות מחורבותיה. חוזה השלום "לוזאן" הבטיח לתורכיה את מירב שטחיה והביא לריבונותה הבלעדית במדינתה. כל אלה חיזקו את הלאומנים מאחר שמצעם הפוליטי הוגשם והוכר הכרה בינלאומית.
לאחר הרחקת היוונים ובנות הברית נותרו בתורכיה שני כוחות מנוגדים זה לזה : האחת ממשלה לאומנית פופוליסטית ואספה לאומית עטורת ניצחונות ותמיכה. השנייה : הנהגה עתיקה של המדינה המוסלמית ודת האיסלם. כאמל שאף לשים קץ לכוחו הפוליטי של כס המלוכה ולהקנות לו סמכויות רק בתחום הדתי ולא המדיני.
כאמל החל לפעול להקמת מפלגה פוליטית- "מפלגת העם" שתקדם את האג'נדה הפוליטית שלו. בשנת 1923 נערכו בחירות כלליות לבית הנבחרים ומוסטפא כאמל נעשה לנשיא הרשמי של הרפובליקה.
מהפכתו של כאמל ודרכיו להשיגה:
- הוחלט להמיר את בירת תורכיה מאיסטנבול לאנקה על מנת להגביר את הניתוק מין העבר והסולטנות.
- כאמל הסדיר את צורת הממשל בכך שהנשיא נבחר ע"י האסיפה הלאומית והוא ראש המדינה וכמו כן הוא הממנה את ראש הממשלה.
- הקמת מערכת חינוך אחידה, חילוץ מעמד האסלאם מהפוליטיקה, ביטול מוסד הח'ליפות וגירוש כל בני העותמאן אל מחוץ לגבולות תורכיה.
- כאמל ביטל את המשרה העתיקה של ש'יח אל- אסלאם, סגר את בתי הספר והקולג'ים הדתיים וכמו כן ביטל את בתי הדין התיאולוגים והקים במקומם בתי משפט "בשם האומה".
כאמל יצא בהתקפה חריפה נגד האורתודוקסיה והתפיסה הרווחת בקרב העם אשר ראו בתיאוקרטיה והאל כמקור הסמכותי היחידי וכי השליט הינו התגלמותו העליונה של החוק הקדוש.
מעשים אלה הביאו להתנגדות חריפה בתוך ממשלתו ובעקבות כך הוקמה מפלגת אופוזיציה "המפלגה הרפובליקנית הפרוגרסיבית", אך כאשר פרץ מרד הכורדים ב-1925 ואף גרר איום רציני על הרפובליקה פעל כאמל ביד חזקה כך שחוקק "החוק לשמירת סדר" אשר הקנה לממשלה מעמד דיקטטורי שבמהלכם: הוצאה המפלגה הפרוגרסיבית אל מחוץ לחוק, דוכא המרד באמצעות הוצאה להורג מנהיגים כורדים, סגירת מנזריהם,טקסיהם ומלבושם הייחודי.
כוח זה סיפק לכאמל את האפשרות לבצע מהפך בסמליות הדתית המובהקת ביותר של האסלאם – התרבוש. כאמל ראה בסממן זה את הבדלנות האסלאמית שמונע קדמה ומערביות.
- ב-25.11.25 חוקק חוק איסור חבישת התרבוש. רק בשנת 1935 הוחלט על איסור צעיף האישה( אך נושא זה לא יושם).
- לוח השנה הגריגוריניים והשעון הבינלאומי בן 24 שעות הונהגו כאמצעים לספירה ומדידה החוקיים של המדינה.
- ביטל את בתי הדין העוסקים בענייני משפחה ומעמד אישי. וכמו כן הפוליגמיה וזכות הגירוש בוטלו ושוויון זכויות לשני המינים חוקקו (למרות שנשים מכפרים המרוחקים לא נהנו מזכויות אלו). כאמל האמין כי חיי משפחה "פגומים" מובילים לחולשה חברתית, כלכלית ופוליטית וכי זהו כוח שלילי שמנע מהאומה העותומאנית להתפתח ולפרוח.
- חוקים אזרחיים – חיובים, מסחר, חוק ימי, חוק פלילי, הליכים אזרחיים ופליליים ומערכות שיפוט חדשות שהיו אחראים על נושאים אלו.
כאמל פעל גם באמצעי טרור ודיכוי על מנת להנחיל את המהפכות בתורכיה. החוק "לשמירת הסדר" (שבוטל רק ב-1929) הקנה לכאמל כוחות דיקטטוריים ממש לא רק במטרה לטפל בהתקוממויות, אלא גם לטפל במתנגדיו הפוליטיים – העמדתם לדין, הוצאת המפלגה הפרוגרסיבית אל מחוץ לחוק, הוצאתם להורג, וכך עד שנת 27 דוכאה האופוזיציה למשטר ברמה הצבאית, הדתית והפוליטית.
חילון :
המטרה הייתה להעניק לעם התורכי אופי חילוני, לאומי ומודרני יותר כך שבוטלה ההכרזה כי הדת הרשמית של תורכיה היא האסלאם. הספרות הוחלפו לספרות לטיניות וכינון אלפא ביתה חדש תוך לימוד מאסיבי של הממשל במיוחד בכפרים ובאזורים המרוחקים ולבסוף איסור לימוד האלפא ביתה הערבית. כאמל אילץ את בני עמו לקבל את השינוי בכך שנעל את הדלת לעבר ופתח אותה לעתיד.
ניסיון לדמוקרטיה:
לאחר ביטול החוק "לשמירת הסדר" ב-1929 נראה כי כאמל באמת שאף לאופוזיציה וכינון דמוקרטיה, ועל כן כאמל אישר ייסוד מפלגה חדשה אומנם בפיקוחו הרב. התברר כי ייסוד המפלגה הייתה לרעיון בלתי מוצלח אשר הביא להתפוצצות רגשות והתנגדות אשר דוכאו במשך זמן רב אצל חוגים רבים. מפלגה זו פורקה לאחר זמן קצר בעקבות הפרעות והמהומות שאיימו על האומה התורכית.
התפתחות כלכלית : ב-1929 נפגעה תורכיה קשות מהמשבר הכלכלי באותה תקופה. ממשלת תורכיה לא פעלה כראוי ולא הנהיגה מידניות מתקנת ועתידית אלא מקומית בלבד. הכלכלה התורכית הייתה מסוגלת לכלכל את תושביה אך לא לספק להם רווחה כלכלית בלתי תלויה. הממשלה לא עודדה יוזמה פרטית מקומית ואף הייתה הרגשה כי השיטה הקפיטליסטית אינה יעילה וכי תורכיה הלכה לכיוון הסובייטי.
השפעות רוסיות :
היחסים בין תורכיה לסובייטים היו ידידותיים אך כאמל התנגד לשיטתם הקומוניסטית, דעה זו השתנתה לא בעקבות שינוי דעתו של כאמל למעבר לשיטה קומוניסטית אלא בשל צורך השעה והצורך הגובר לצמיחה והיחלצות מהמשבר הכלכלי באותה תקופה.
ב-1932 נחתם הסכם כלכלי בין ברית המועצות לתורכיה שבמסגרתו ניתנה הלוואה של 8 מיליון דולר. בהשראה זו תורכיה נקטה במדיניות "האטטיזם"- התערבותה של המדינה באופן פעיל בעניינים כלליים וחיוניים למדינה במיוחד בתחום הכלכלי במטרה להוביל את המדינה לצמיחה כלכלית בזמן קצר. המדינה פעלה בעיקר בתחום התעשייתי והקמתם באזורים בעלי חשיבות כך שבשנת 1933 הוכנה תוכנית חומש בהשראה רוסית. תוכנית זו התגלתה כלא יעילה (למרות הקמת מפעלים רבים) בעיקר בשל הכשלת השוק הפרטי והיוזמה הפרטית ע"י המדינה שיכלה גם היא לתרום לכלכלתה.
שנים אחרונות : ניתנת זכות הצבעה לנשים, פגרה שבועית מיום שבת עד ליום שני (סטייה קיצונית מיום שישי מנוחה ע"פ האסלאם) ואימוץ שמות משפחה.
כאמל נפטר ב-1938 לאחר 20 שנות שלטון והמונים חלקו לו כבוד אחרון.
כאמל : איש פעולה מהיר והחלטי ולעיתים פתאומית ואלימה. דיקטאטור במובנים רבים ולמרות זאת נהג בהגינות וכבוד . כאמל פעל בשיטה דיקטטורית וכוחנית על מנת להנחיל את המהפכניות הדתית ולבסס את הרפובליקה התורכית אך לאחר מכן הראה כי לא היה סכנה לחירות.
כאמל החל עם הקמת צבא, תנועה ומפלגת עם במטרה לגרש את הפולשים האירופאים, ולאחר היבחרו ב-1923 החל לחתור למען כינונה של תורכיה מודרנית, משוחררת מכפייה ומשגשגת, באמצעות שינויים יסודיים במבנה החברה והתרבות. ניתן לומר כי הלאומנות של כאמל הייתה בריאה, הגיונית ואחראית המהולה בשאיפות מהפכניות למען עתידה של תורכיה.
חזור אל: מבוא להיסטוריה פוליטית – סיכומים
כאן תוכלו למצוא סיכומים נוספים בהיסטוריה פוליטית:
מבוא היסטורי לפוליטיקה בת זמננו
כאן תוכלו למצוא סיכומים אקדמיים נוספים
