ג'נוסייד (רצח עם) -סיכומים: המרד הארמני ורצח העם הארמני
מתוך: ג'נוסייד (רצח עם) – סיכומים
ברקע רצח העם הארמני עמד המרד הארמני (ראה רקע היסטורי לרצח העם הארמני והתעוררות הבעיה הארמנית באימפריה העות'מאנית)
1896- טרור ארמני: פעולות טרור משולבות, כנגד השלטון. הארמנים הלאומניים מקווים שהטרור יגרום למעצמות לפעול לטובתם. הם משתלטים על בנק עות'מאני באיסטנבול ובמקביל מאיימים על הוואזיר ומתנקשים בסולטאן (כמה פעולות טרור בבת אחת). הקבוצה שמתבצרת בבניין הבנק דורשת אוטונומיה ופטור ממיסים. הסולטאן לא נענה ולמחרת כוחותיו משתלטים על הבנק. שוב מגיבים הטורקים באלימות כנגד הארמנים. הסולטאן מחליט לקרר את המצב, הוא מציע חנינה למעורבים בטרור. בריטניה חוששת ושוקלת להתערב, אך צרפת ורוסיה מתנגדות (שוב נכנסים אינטרסים של מדינות חיצוניות שיכלו למנוע אך בחרו לעמוד מהצד). בין 1894-1896 – טובחים הטורקים בארמנים, בטבחים קטנים. 150,000-300,00 ארמנים נטבחו בשנתיים הללו. אומדנים לא חד-משמעיים. רק בשואה היהודית יש נתונים רשמיים. לגבי הארמנים יש בעיות מספריות של קרבנות כחלק ממסע ההכחשה הטורקי.
תגובת המעצמות לאירועי 1896-1894: זו הייתה מגוונת אך היא שכנראה גרמה בין היתר להפסקת אש. הקרבנות לא פוצו והמרצחים לא נענשו. ההרמוניה בין הקבוצה כבר לא שבה ובכל זאת נותרה העוינות שתגיע לשיאה ב-1915. לפי הארמנים, מעשי הטבח בשנות ה-90 הן תחילתו של הג'נוסייד ב-1915.
בתקופת שלטונו של הסולטאן עבד אל חמיד השני, גברה השחיתות באימפריה העות'ומאנית. כמו-כן גם גברו מעשי הטבח בארמנים. קבוצות טורקים מלומדות שהתחנכו בארה"ב ואירופה התאגדו כתנועה לאומית טורקית והם קיוו להפיל את המשטר הריכוזי שאיחד את האימפריה העות'מאנית, היו אלה ה"טורקים הצעירים".
1908, הפיכה צבאית, ה"טורקים הצעירים" יתפסו את השלטון, יערכו בחירות לפרלמנט וינסחו את החוקה. השתלטות הטורקים הצעירים הפיחה תקווה בלבבות הארמנים. בייחוד בקרב מפלגת הדשנאק (האגודה).
בתחילה אכן קיבלו שוויון זכויות (שירתו בצבא, השתתפו בפרלמנט), אך כעבור שנה שוב פרצו בהם פרעות. 20,000 נטבחו. מעשי הטבח בארמנים בתחילת המאה ה-20 נבעו ממאבק בין ה"טורקים הצעירים" לאנשי הסולטאן שניסה לעורר הפיכת נגד. שני הצדדים טבחו בארמנים בכפרים ובערים. הארמנים מבינים שהטורקים הצעירים גרועים לא פחות מהסולטאן. למרות עלייתם של הטורקים הצעירים שורר מצב של אי יציבות פוליטית והטורקים הצעירים בכדי לשמור על מעמדם מחפשים שעיר לעזאזל. בנוסף לאי היציבות, האימפריות האירופיות נוגסות משטחי טורקיה, טורקיה מאבדת שטחים נרחבים בצפון אפריקה ובאסיה הקטנה. התסכול מפתח אידיאולוגיה פאן-טורקית (לאומניות של דוברי השפה הטורקית). הטורקים הצעירים הם שלטון צבאי דיקטטורי ובירוקרטי.
