ג'נוסייד (רצח עם) -סיכומים: רצח העם הארמני – רקע היסטורי
מתוך: ג'נוסייד (רצח עם) – סיכומים
רצח העם הארמני: ברובו התרחש ב-1915. רקע היסטורי לעם הארמני: מוצאם בשבטים קטנים באסיה הקטנה התיישבו בין הים השחור לים הכספי. עפ"י מקורות יוונים ופרסים החלו להתיישב ברמת ארמניה כבר במאה ה-6 לפנה"ס. רמת ארמניה מצויה בין הרי הקווקז למסופוטמיה (עיראק). באזור הרי האררט. עקב הג'נוסייד 90% משטח ארמניה המקורית ריק. כארץ מעבר ספגה השפעות רבות. היא סבלה ממאבקים עם הרומאים, אח"כ הביזאנטים והפרסים. לעיתים היו המלכויות בארמניה עצמאיות ולעיתים לא. בשנת 301 לספירה הפכה נוצרית. הארמנים = הקהילה ה-1 שאימצה רשמית את הנצרות. יש להם אלף בית ארמני שאפשר תרבות ענפה. השפה והכתב מנעו התבוללות. במאה ה-7, התערערה יציבותה בשל הכיבוש המוסלמי, האימפריה הערבית- מוסלמית. רק במאה ה-9 התאפשרה חידושה של הממלכה הארמנית שוב. בשנת 1064 לספירה, פלשו שבטים טורקים ממזרח אסיה לרמת ארמניה. הפלישה גרמה להגירת ארמנים צפונה (לקיליקיה) ושם הקימו ממלכה משלהם ופיתחו קשרים עם אירופה. במאה ה-15 השתלטו העות'מאנים, כבשו את השטחים הביזנטיים והקימו ממלכה ששלטה על הבלקן, המזרח התיכון וצפון אפריקה. עיר הבירה העות'ומאנית – קונסטנטינופול מתקופת הביזנטיון (אימפריית רומא המזרחית), הייתה בירתה של רומא המזרחית וכיום הינה איסטנבול. ארמניה נשלטה ברובה ע"י הטורקים ובמיעוטה ע"י פרסים. רבים היגרו ועסקו במסחר וכספים (בדומה ליהודים) ובכך נוצרה תפוצה ארמנית. האימפריה העות'ומאנית: מגוונת מבחינה דתית, הדת השלטת הייתה האסלאם. הארמנים היו מיעוט אתני דתי. נחשבו לאזרחים מדרגה שנייה והיו נתונים לאפליה. מילת- קהילות, קהילה דתית-פוליטית שהוגדרה עפ"י דתה. בתמורה לחופש דתי + אוטונומיה קהילתית, התחייבו המילתים לנאמנות המדינה וקיבלו מעמד של בני חסות. המילת הארמני היה הומוגני, הסדר הפוליטי היומיומי היה מבוסס על אי שוויון. התבטא בכך הערך הפלילי פוליטי היה נחות, קהילות המילת נאלצו לשלם מיסים, נאסר עליהם לשאת נשק, נדרשו לסימני זיהוי (בביגוד) ונאסר עליהם לדבר בשפתם. אך יחסית לאימפריות אחרות נהגו כלפיהם בסובלנות. בכל זאת נהנו קהילות המילת ממידת חופש מסוימת. לכל מילת היה מנהיג של הממסד הדתי, היה חופש דתי, חינוכי, משפטי ופנימי. השפה, הזהות האתנית דתית הנפרדת (הכנסייה הארמנית) עזרו בשימור הזהות הארמנית. כך גם היה היחס כלפי הקהילה היהודית (בראשה עמד החכם באשי). טורקיה התייחסה למיעוטים בסובלנות, עד המאה ה-19 נחשבו הארמנים ל"קהילה נאמנה" לפני שהחלה להתעורר "הבעיה הארמנית".
ראה גם:
