מלכים א' י"ט
אליהו בהר חורב
אליהו נמלט למדבר (1-5):
אחאב שב מהכרמל ומספר לאיזבל בהתרגשות ("את כל" חוזר שלוש פעמים) על מה שאירע. איזבל מאיימת להרוג את אליהו ושולחת אליו מלאך בכדי להודיעו. אליהו מפחד ובורח למדבר, ייתכן ואינו חושש לחייו שלו אלו לכך שהריגתו תתפרש כניצחון לבעל.
"וילך אל נפשו" – פירוש אחד גורס כי הנס בכדי להציל את עצמו, אחר אומר כי בהעדר צווי מה' הוא פועל על דעת עצמו.
במדבר מביע אליהו את תחושת כשלונו על שלא הצליח טוב יותר מאבותיו ולא השיב את העם לדרך הישר והוא מעיד כי מאס בחיים.
המילה נפש היא מילה מנחה: איזבל מאיימת לקחת את נפש אליהו תחת נפשות נביאי הבעל, אליהו מפחד על נפשו ומבקש מה' לקחת את נפשו. המשמעות היא עיסוק בנפשו של אליהו ובכך רמיזה לכשלונו כנביא האמור לשים את טובת העם לפניו.
אליהו בהר חורב (5-18):
בהיותו במדבר מתגלה לאליהו מלאך המצווה אותו פעמיים לאכול- האחת בכדי שישרוד והשנייה בכדי שיוכל לצאת למסע להר חורב.
ה' מתגלה בפני אליהו ושואל "מה לך פה אליהו" (9) – ייתכן והוא מנסה לפתוח עימו בשיחה או שבעצם שואל מה הוא עושה במדבר בשעה שיש לו תפקיד בישראל.
אליהו פותח בנאום סנגוריה בן שישה משפטים בו הוא מעיד על אמונתו וקנאותו לה' ומציג סדרת האשמות כלפי העם (שאינן מדויקות, שכן לאחר הנס בכרמל חוזר העם בתשובה): הוא טוען כי העם הפר את הברית עם ה', הרסו את המזבחות (ברבים), הרגו את נביאי ה' (למרות שנכתב כי מעשה זה היה של איזבל) ועתה הוא טוען כי נשאר לבדו (למרות שידוע על מאה נוספים) וכי מבקשים את נפשו (למרות שרק איזבל רוצה להרוג אותו).
בדברים אלו ניכר כי אליהו שרוי בייאוש ומצוקה אך בו בזמן מועל בתפקידו כמיטיב לעם ועל כן במעמד זה מורה לו ה' למנות תחתיו יורש. למעשה, אליהו אינו מייצג את העם בפני ה' ולא את ה' בפני העם- תפקידי הנביא.
בפס' 11-12 מתגלה ה' במבנה של שלושה וארבעה: שלושה כוחות הרסניים- רוח, רעש ואש ואז קול דממה דקה, והשימוש באפיפורה של "לא ב.. ה'" בא להראות כי לא אלו הכוחות בהם מבקש ה' להתגלות אלא בניגוד: בקול דממה דקה.
אליהו חוזר בפעם השנייה על דבריו אודות קנאותו שלו וחטאיו של העם. ההסבר הוא שייתכן ותפיסתו של אליהו את ה' היא תפיסה כוחנית והוא מבקש ממנו להתגלות ברוח, רעש ואש, אך אלוהים רומז לו על דרך אחרת ומתגלה בקול דממה דקה ואחר כך שואל אותו שוב, אך אליהו אינו מבין את הרמז ועונה באותן המילים, ולה' אין ברירה אלא לצוות עליו למנות לו יורש.
ישנה הקבלה והנגדה בין אליהו למשה: לשניהם נגלה האל בהר חורב, שניהם מסתירים את פניהם בעת ההתגלות, שניהם לא אוכלים ושותים במשך 40 יום וליל, שניהם היו קנאים לה'. אך דרך הדמיון מובעת ההנגדה שכן משה לא מעל בתפקידו ורק הגן על העם מפני ה', אליהו לעומת זאת רק מתלונן על העם.
משימות אליהו (15-18):
אליהו מונחה למנות שלושה אנשים:
-את חזאל למלך ארם.
-את יהוא בן נמשי למלך ישראל במקום אחאב
-את אלישע בן שפט לנביא תחתיו.
מטרת המינויים הללו היא שאנשים אלו יענישו את עובדי הבעל. חזאל יהרוג בישראל חלק מעובדי האלילים, יהוא יהרוג נוספים ואלישע את השאר, כך יוותרו רק 7,000 נאמני ה' בחיים (טיפולוגי).
גם תגובה זו בנויה במבנה שלושה וארבעה – שלושה כוחות הורגים ואז 7,000 ניצלים. כמו בהתגלות ה' הראשונה, שלושת הכוחות הראשונים הם של הרס (רוח,רעש, אש – חזאל, יהוא, אלישע) והאחרון הוא של מידת הרחמים (קול דממה – 7,000 נותרים בחיים).
אליהו אינו מבצע את המינויים של חזאל ויהוא ואלו מתרחשים רק מאוחר יותר על-ידי ממשיך דרכו אלישע.
מינוי אלישע (19-21):
אליהו מוצא את אלישע חורש בצמדי בקר רבים- מה שמעיד על היותו חקלאי מצליח ועשיר. אליהו משליך עליו את אדרתו כסמל להעברת הנבואה, אלישע מוכן מיד לנטוש הכל למען התפקיד אבל מבקש קודם להפרד מהוריו, אליהו נרתע כי הוא חושב שאלישע לא מבין את התפקיד ודוחה את אלישע. תשובת אלישע היא במעשה: הוא שוחט את צמד הבקר ואת המחרשה הופך לכלי בישול ובכך מראה כי הוא מבין את דרישות התפקיד.
מהביטוי "וילך אחרי אליהו וישרתהו" מבינים כי לא מיד מונה אלישע לנביא אלא קודם מצטרף לאליהו ורק בהמשך יקבל את התפקיד.
