בין בדיון לממשות: סוגים בסיפור הישראלי
עיצוב הבדוי על רקע הממשות – זמן ומקום
הסבר סיבתי – של דמויות ואירועים. אצל דמויות סיבתיות פסיכולוגית. אפשר למצוא קשרים של סיבה ותוצאה. אירועים: קשרים סיבתיים בין אירועים. קשרים סיבתיים הם קשרים דמויי מציאות.
מלאות ריאליסטית – מסירה של כמה שיותר פרטים אודות דמות או סביבה. ריבוי פרטים יוצר מומחשיות וממשות. דמות כמה שיותר דומה לדמות ממשית.
טשטוש הארגון המלאכותי של היצירה. מיעוט נוכחותו של המחבר.
עלילה חיצונית: אירועים חיצוניים
עלילה פנימית: מחשבות ותכנים נפשיים
(סיפורת ריאליסטית ממעטת בעלילה פנימית)
קשרים ספרותיים: תבניות, אנלוגיות, מוטיבים…
אקספוזיציה: העבר הסיפורי. כל מה שאירע לפני תחילת ההווה הסיפורי.
אפיון מטונימי: פרט שסמוך לדמות המעיד עליה. כמו תיאור הסביבה הפיזית של מירטל.
ריאליזם קוגניטיבי מול ריאליזם ממטי
בכי מאת אהרן מגד– ריאליזם
קשר סיבתי בין האקספוזיציה וההווה הסיפורי. הקונפליקט של הסיפור נוצר על רקע האקספוזיציה – מירטל מתואר כפסיבי וכנוע ואז נכנס לפעולה. אך בכל זאת יש קשר סיבתי כי מירטל נשבר אחרי הרבה שנים של הבלגה. יחסו של מירטל ליוסי כפי שהוא מותאר בפתיחה מסבירה את התגובה של מירטל לפגיעה ביוסי. אנו יכולים להסביר את ההווה על רקע מה שידוע לנו על העבר.
אנלוגיות: 4 מקומות בהם יוסי בוכה כשהשיא הוא בפעם האחרונה בסוף הסיפור.
נסיעות: הדימיונית בג'יפ והממשית לשם עזיבת הקיבוץ – שתי תגובות שונות לחלוטין מיוסי.
מבנה קבוע של שלושה שלבים – שיגרה, שבירה, חזרה לשיגרה. נישואין-עזיבה-חזרה לשגרה, שגרה של אב ובנו-אירוע אלים- שינוי המציאות.
תמורה בנקודת התצפית: שינוי בדרכי המסירה בהווה הסיפורי לעומת האקספוזיציה – בעבר הסיפורי העמדה היא של כל חבר קיבוץ –כלומר מירטל מבחוץ, בהווה הסיפורי יש הצמדות לחוויה של מירטל מה שמקנה עוצמה לחלק הזה של הסיפור.
השמות מרמזים על יחסי צברים ועולים – השוליות של מירטל – השמות בסיפור הם בעלי משמעות.
התימה של הסיפור היא חייו של החריג בחברה ויחסו עימה.
מספר כל יודע מתקשר לסיפור הריאליסטי בשל האובייקטיביות שלו ומידת המהימנות שלו.
נושא העבודה בספרות שממוקמת בקיבוץ – ערכו של האדם נקבע בעבודה
משמעויות נוצרות כתוצאה משיבושים ברצף הטקסט (בסוז'ט)
ריאליזם מעדיף אקספוזיציה תחילית ומרוכזת כי היא מאפשרת לקשור קשרים סיבתיים בינה ובין ההתרחשות.
על סוסו בשבת – משה שמיר – ריאליזם היסטורי
יחס אילוסטרטיבי ויחס רפרזנטטיבי ביצירה הדידקטית
נמרוד גיבור ציד מאת יצחק אורפז
הסיפור הפנטסטי – אנדרטת התחייה
ניצב בקצה המנוגד לקצה הריאליסטי. בפנטסטי הכוונה למשהו שאינו יכול להתקיים במציאות.
בתוך מציאות דמוית ממשות מתרחשים אירועים שאינם במסגרת חוקי המציאות.
את האירוע הפנטסטי(על טבעי) אפשר לפרש דרך שתי מסגרות הסבר:
א. המוזר – האירוע לא קרה באמת אלא הוא פרי דמיון או הזיה.
ב. המופלא- מכוון אותנו להאמין שהוא אכן אירע במציאות הסיפורית, צריך לקבל את העולם הבידיוני כאילו הוא כזה.
סיפור פנטסטי אינו מאפשר להכריע בין שתי האפשרויות והוא מכוון אל שתיהן. ברגע שאין הכרעה הרי הסיפור הוא או פנטסטי-מוזר או פנטסטי-מופלא. אי-ההכרעה וחוסר היכולת להכריע וכן ההיסוס בין שתי מסגרות ההסבר היא מאפיין של סיפור פנטסטי טהור.
על פי רוב יהיה בסיפור הפנטסטי מספר דמות. מצד אחד הוא מספק דיווח ישיר ומצד שני המהימנות שלו פחותה.
רצף האירועים בסיפור הפנטסטי הוא חשוב שכן הוא מאפשר ליצור אפקט על הקורא.
אנדרטת התחייה
האופן שבו מרכיבים שונים של הטקסט מכוונים אותנו לשתי מסגרות הסבר. מצד אחד מציאות דמוית ממשות ומלאות התיאור של רקע הדמות ומצד שני המידע על ביאת המשיח שיוצרת דילמה איזה הסבר אפשר לתת לדיווח עליה.
אירוע ביאת המשיח אינו מתרחש בקונטקסט המוכר מה שהופך את המציאות לאבסורדית שבה הקורא נוטה לפקפק בהתרחשות של המציאות הזו. הדמויות בהקשר של הדיווח על ביאת המשיח הן כביכול דמויות רציניות (מדענים, פסיכולוגיים וכו').
המספר
המספר מקבל ללא היסוס את העובדה שהאירועים אכן אירעו במציאות ועל כן הוא מטה את הקורא גם לקבל אותם. המספר צמוד מאוד למסירה העובדתית והאובייקטיבית. אולם המהימנות של מתערערת בשל הדיווח העצמי שלו והמוזרות של חייו (ההצהרה כי הוא מקנה בעצמו את המשמעות למה שהוא קורה).
העלילה
סיפור רטרוספקטיבי שמעודד אותנו לחשוב כי מדובר באירוע אמיתי. נמסר כהטרמה שכביכול מעידה שהאירוע שבה אחריו אכן התחרש. לאחר הפתיחה הנוטה לכיוון המופלא, אך האקספוזיציה מעוררת את חשדו של הקורא כלפי המספר. הסכמה המארגנת של האירועים היא סכמה של עלילת משימה: הגיבור מקבל משימה, הוא יוצא למלא אותה וצריך בדרך להתגבר על קשיים. עלילת המשימה מחזקת את מסגרת ההסבר המופלא. אך במקביל לא מתפתחת סכימת מזימה המטה לכיוון של פיתרון מוזר – כלומר ביאת המשיח לא התרחשה באמת אלא המספר הולך שולל על ידי ההנהלה.
—
ספרי הקורס בגרסה דיגיטלית:
לאתר הקורס בין בדיון לממשות: סוגים בסיפור הישראלי
בעבור עוד סיכומים של האוניברסיטה הפתוחה פנו אל המאגר שלנו בקישור
10259
