יחס אילוסטרטיבי ויחס רפרזנטטיבי ביצירה הדידקטית

הסיפור הדידקטי מבטא את המסר האידאי שלו על ידי פיקוח הדוק על משמעות הסיפור דרך איזון בין שני כלים: היחס האילוסטרטיבי והיחס הרפרזנטטיבי.

סיפור דידקטי הוא סיפור שמטרתו היא להעביר מסר מסוים, לחנך או לשנות את תפיסת עולמו של הקורא לגבי המציאות הממשית דרך הארתה באמצעות העולם הבדוי הנוצר בסיפור. הסיפור הדידקטי משרת תכלית שהיא חיצונית לו עצמו ולשם כך הוא מגייס לעזרתו כמה כלים שיופיעו במידה כזו או אחרת בכל מה שיסווג בתור סיפור דידקטי. אחת ההגדרות שניתנו לסיפור הדידקטי היא זו הרואה במשמעות במובן הרחב שלה את היחס שנוצר בין העולם הבדוי בסיפור לבין העולם האמיתי, יחס שאותו צריך הקורא לגלות בכדי "להבין" את הסיפור הדידאקטי. במילים אחרות ופשוטות יותר, סיפור דידקטי הוא סיפור שבו הקורא יוצא בתחושה שלמד משהו אודות המציאות הממשית.

מטעמים אלו סיפור דידקטי המבקש לעשות נפשות לתפיסה או דעה מסוימת עושה זאת על ידי פיקוח הדוק על המשמעות ועל היחס הנוצר בין העולם הבדיוני לזה הממשי. הכוונה במושג פיקוח הדוק על משמעות היא שיעבוד כל או רוב מרכיבי הטקסט למסר האידיאי באופן שיאפשר קריאה "מצומצמת" של משמעות הסיפור, כלומר פיקוח הדוק על המשמעות כך שלא תוכל להתפרש בכמה דרכים אלא רק באופן התואם את כוונות הכותב. פיקוח הדוק על משמעות יכול להתממש בשתי דרכים: יחס אילוסטרטיבי בין הבדוי לממשי לעומת יחס רפרזנטטיבי בין הבדוי והממשי.

יחס רפרזנטטיבי בין בדיון לממשות

במושג של יחס רפרזנטטיבי הכוונה היא לעיצוב עולם בדיוני שהוא דמוי המציאות הממשית, כלומר יצירת עולם בסיפור שדומה לזה שהקורא מכיר מהמציאות הממשית ויצירה של אשליית ממשות כאילו היה מדובר באירועים אמיתיים. דרך הצגה של מרכיבים דמויי מציאות ושחזור של סיטואציות אפשריות בעולם האמיתי יכול הסיפור הדידקטי לעצב משמעויות כלליות או דמויות טיפוסיות. התובנה שמקנה הטקסט נוצרת מתוך תיאורן של הדמויות הללו, כמו התנהלו בעולם האמיתי, ועל ידי כך יצירת רושם בקורא לגבי עקרונות או מודלים הקיימים בעולם. הצגת המודלים במציאות הבדיונית מאפשרת את אימוצם והחלתם על המציאות הממשית.

יחס אילוסטרטיבי בין בדיון לממשות

יחס אילוסטראטיבי בין בדיון לממשות הוא יחס שאינו מנסה לדמות את המציאות אלא לייצג אותה ולהאיר אותה בדרכים שאינן יצירת אשליה של ממשות. יחס אילוסטרטיבי מנסה דרך המציאות הבדויה להבליט אלמנט כלשהו לגבי המציאות הממשית שאינה דווקא כוללת שיחזור נאמן שלו. לקורא אין רושם כי לפניו עולם שדומה בהכרח לעולם המציאותי אך הוא כן מכוון לזהות בסיפור עקרונות כלליים ויסודות שונים שאמורים להשפיע על תפיסתו בעולם הממשי. כמובן כי ישנם סיפורים רבים המשלבים הן את היחס האילוסטראטיבי והן את היחס הרפרזנטטיבי לממשות בכדי ליצור אפקט על הקורא. לאלו ניתן להוסיף גם כמובן את הדחף או אימפולס האסתטי שמניע את המחבר לעצב את היצירה שלו באופן מעניין ומהנה מבלי שהערך האסתטי של היצירה יפגע בשל השיעבוד שלה למטרה דידקטית או אידיאולוגית.

מועדון 27 – מיתוס או מציאות?

מה משותף לג'ימי הנדריקס, ג'ניס ג'ופלין, ג'ים מוריסון, קורט קוביין, איימי וויינהאוס? והאם בשביל תהילת עולם צריך למות צעיר? מיתוס מועדון 27

עוד דברים מעניינים:

מה ההבדל בין סימפתיה ואמפתיה?

האם זו "אמפתיה" או "סימפתיה" שאתם מביעים? בעוד שרוב האנשים נוטים להחליף ולבלבל במשמעות המילים, ההבדל במנגנון הרגשי שלהן חשוב. אמפתיה, היכולת להרגיש בפועל את מה שאדם אחר מרגיש, שונה 

יהדות ותרבות המחלוקת

האם האמונה של היהדות באמת אחת היא האמונה שכדי להגיע אליה צריך לעמת בין אמיתות מנוגדות? על תרבות של מחלוקת מאברהם אבינו עד חכמי ימינו