תיאוריות אנתרופולוגיות: זרמים באנתרופולוגיה בראשית המאה ה-20

אנתרופולוגיה תרבותית- אמריקנית ראשית המאה ה-20- רלטיביזם תרבותי.

  • פראנץ בועז– עסק באנתרופולוגיה של הצלה- עבודות שדה קטנות. עסק באיך לשמור על תרבויות אינדיאניות שלא ייכחדו ולהציל את הזכר של התרבות המפוארת שהייתה להם. אז התחילה הגישה שצריך להכיר את האנשים שעושים עליהם אנתרופולוגיה.גישתו של פראנץ בועז הייתה גישה הוליסטית- מבחינה טכנולוגית אנשים יכולים להיות מאחור, אך מהרבה בחינות אחרות אנשים יכולים להקדים אותנו בהרבה- לכן לא צריך להסתכל על כל תרבות כרצף, אלא צריך להסתכל על כל תרבות בפני עצמה, מה יש בתוכה.
  • התלמידים של בועז– "אסכולת תרבות ואישיות"- רות בנדיקט, מרגרט מיד– העמידו במרכז את נושא תרבות ואישיות. תרבות- משהו שמיחד את התרבות האמריקאית מאז ועד היום, לעומת האנתרופולוגיה האירופית שדברה המון על חברה. התפיסה שלהן הייתה שתרבות מעצבת את האישיות- בכל קבוצה אנושית יש תרבות מסוימת ובכל תרבות יש כמה מודלים אישיותיים שמעצבים את אישיותם של חברי הקבוצה.
  • רות בנדיקט– ספגה הרבה ביקורת על התיאוריה שלה כי היא דברה שללאום מסוים יש אופי מסוים (החברה היפנית- היא הסבירה מה האופי היפני)- זו הכללה סטריאוטיפית.
  • מרגרט מיד– הייתה חלוצה פנימיסטית וניסתה להראות שהיחס לנשים זה כתוצאה מתרבות. היא עשתה עבודת שדה על נשים ונערות בגנאה וסמואה. כתבה ספר "מין ומזג"- מראה שיש חברות שבהן ראו את הנשים כ"נשיים" וגברים כ"גבריים" ויש חברות שגברים מתנהגים ב"נשיות" ונשים "גבריות"- זוהי מהפכה פמיניסטית.

אנתרופולוגיה פונקציונליסטית- בריטית.

מבחינה היסטורית כרונולוגית ההתפתחות הזו מגבילה בזמן למרגרט מיד.

  • דימוי של חברה לאורגניזם- הגישה הפונקציונליסטית– הבריטים מחזירים אותנו מהתרבות לחברה (אנתרופולוגיה אמריקאית מדברת על תרבות (אמונות, סמלים, מנהגים) אנתרופולוגיה בריטית- חברה). הבריטים התעסקו בארגון בפועל של אנשים. לא האמונות, מנהגים וסמלים אלא דגש על מוסדות חברתיים. אם רוצים להבין את משמעותו של מנהג מסוים צריך לשאול מהו התפקיד שזה ממלא עבור האנשים.
  • מלינובסקי, רדקליף בראון, אוונס פריצ'רד– אנשים בקרב התיאוריה הפונקציונליסטית.
  • מלינובסקי– דיבר על פונקציה של כל דבר- מה הפונקציה לגבי הפרט בחתונה? כיצד זה בא לשרת את היחיד שמתחתן או שרואה את החתונה.
  • רדקליף בראון– שאל מה הפונקציה שהטקס ממלא עבור החברה- כיצד זה משרת את המבנה החברתי. לא הפרט מעניין אותו, אלא הסדר החברתי שרוצה להמשיך, להתקיים. החברה כמערכת- מבנה מסוים, למבנה יש צורך לסדר מסוים בתוכו, סדר חברתי.
  • אוונס פריצ'רד– אמר שהכול זה המבנה החברתי. אם נכיר את המבנה החברתי זה ייתן לנו תשובה לגבי כל מה שאנחנו רוצים לדעת על תרבות או על קבוצת אנשים. זה חקירת המבנה שממנו מורכבת החברה. כל הטקסים מוסברים על ידי המבנה של החברה- ניתן להבין אותו דרך ההבניה של המבנה של התרבות, התיאוריה סטטית, לא מדברת על שינוי- זו הביקורת.
  • ביקורת– גם על הגישות הפונקציונליסטיות ניתן להעביר ביקורת מכך שהן סטטיות והן לא מדברות על שינוי. מלינובסקי קרא לחוקרים לעשות מחקרי שדה ולא מחקרי כורסא.

סטרוקטורליזם צרפתי.

  • לוי שטראוס כתב ספר שבו הוא מספר על הכישלון שלו ושאי אפשר להתקרב כל כך לנחקרים ומתוך הייאוש הוא הבין שאנו לא יכולים להבין ולהתקרב באמת לאנשים ונוצרה התיאוריה הסטרוקטורליזם הצרפתית (הגישה המבנית). לוי שטראוס עוזב את הג'ונגל ומתמקד בחשיבה של אנשים- לטענתו, כל האנשים חושבים בהפכים, בניגודים, מה המשמעות של הצבע השחור אל מול הלבן- בשביל להבין תרבות יש למצוא את המבנים של הניגודים בתוכם, לראות קטגוריות שמהם הטקס מורכב.
  • מרי דגלאס, ניו סטרוקטורליזם- אחת התלמידות של שטראוס שטענה שישנם נשים שחשוב להם לשמור על סדר, ולכלוך זה משהו שמפר את הסדר בגלל שהוא לא במקום. לאנשים יש סטריקטורות ודפוסים שמפירים את הסדר, כמו- אנשים זרים.

אנתרופולוגיה אקולוגית- מחצית שנייה של המאה ה20.

הכל טמון בסביבה האקולוגית- מפה טמון ההסבר שכל תרבות מושפעת מהסביבה האקולוגית.

  • מרווין האריס- התרבות היא ניסיון האנשים להסתגל לסביבה האקולוגית שלהם.                                                      ההיגיון לאיסורי מזון הוא אקולוגי וההסבר התרבותי (דתי למשל) הוא משני. אחר כך מגיעים לשנות ה60 של המאה ה20 ומתחיל עידן של האנתרופולוגיה הפרשנית- הסמלית.

סיכום תיאוריות אנתרופולוגיות

סיכומים אקדמיים

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: