"תחשוב טוב – יהיה" זה משפט שהוא ללא ספק נכון, למעט כל הפעמים בהם חשבנו טוב ולא היה טוב. אז מה הערך של חשיבה חיובית? והאם היא לא פשוט דרך לשגות באשליות להוביל את עצמנו לאכזבות?
בעשורים האחרונים תופסים הרעיונות של הפסיכולוגיה החיובית והמושגים של מחשבה חיובית תאוצה בעולם. המחשבה כי הפסיכולוגיה צריכה להתמקד לא רק במה שמשתבש אצלנו אלא גם באיך להגדיל את האושר שלנו הפכה לפופולארית מתמיד. התמקדות וטיפוח של רגשות חיוביים מוכיחה עצמה ככלי יעיל בשיפור רווחתם של בני אדם. אולם ישנה גם מחשבה כי אולי לא הכל כל-כך חיובי בממלכת החיוביות, וכי ישנן גם כמה סכנות בפסיכולוגיה חיובית.
מוכרחים להיות שמח: חשיבה חיובית רעילה
אחת הסכנות של דבקות בחשיבה חיובית היא הפיכתה לקנה-המידה לטוב ורע ובעצם לדיקטטור של התודעה שלנו. כלומר, הצורך תמיד להיות חיוביים, בייחוד כאשר לעתים יש סיבות טובות להיות שליליים, מדכא את טווח הרגשות האמיתי שלנו. לחיוביות הרעילה הזו יש גם היבט חברתי. מחקר משנת 2012 שנערך באוניברסיטת קווינסלנד מצא שכאשר אנשים חושבים שאחרים מצפים מהם לא להרגיש רגשות שליליים, הם בסופו של דבר מרגישים יותר רגשות שליליים.
עוד בעיה של אימוץ גישת מחשבה חיובית על העולם הוא שיבוש בקבלת החלטות. אדם שרואה רק את הצד החיובי של הכל לא תמיד מחפש את התוצאות הטובות ביותר. אופטימיות יתר היא בסיס להרבה מההחלטות הגרועות שאנחנו מקבלים, למשל בתחומים כלכליים.
פסימיות חיובית
לרגשות כמו פחד, דאגה ואפילו קנאה יש תפקידים אבולוציונים שעזרו לנו לשמור על עצמנו ואולי עדיין יכולים לעזור היום. אנשים דאגנים וחששנים יכולים להתנחם בכך שבמצבי סכנה סיכויי ההשרדות שלהם גבוהים יותר. אדם פסימי אמנם מעביר את היומיום שלו מודאג יותר, אך הוא גם ער יותר לבעיות, סכנות ומה שיכול להשתבש. בניגוד למצופה, מחקרים מראים כי דווקא הערנות הזו היא מה שמרגיעה את נפשם של אנשים פסימיים. לקחת את זה מהם דרך חשיבה חיובית אומר לקחת מהם את הביטחון שלהם בעולם.
