שמות פרק י"ב – סיכום

תקציר: פרק י"ב בספר שמות מספר את אירוע יציאת מצרים. בתחילת הפרק מונחים בני ישראל להכין את קורבן הפסח. מכת בכורות שהורגת את בכורי מצרים גורמת לפרעה לשחרר את העברים לחופשי.

הכנות לקראת יציאת מצרים וחג הפסח העתידי (שמות י"ב, פס' א-כח)

בפסוקים הראשונים של שמות י"ב מצווה ה' את משה ואהרן לצוות את בני ישראל לציין ראש החדשים הראשון שלהם. כל בית אב צריך להצטייד בשה ולשמור אותו 14 יום (מראש החודש עד למועד שלימים יהיה חג הפסח). בליל ה-14 כל שה ישחט ודמו ישמש לצביעת משקופי בתי היהודים. הקורבן עצמו יאכל עד הבוקר בחפזון כאשר בני ישראל "מתניכם חגרים נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם" (שמות י"ב, י"א).

הכתוב ממשיך עם תיאור התכנית האלוהית לעשות שפטים בבכורי מצרים בזמן שהדם על המשקופים מגן על היהודים. היום הזה יהיה חג מעתה ליהודים (פסח) בו לא יאכלו חמץ. משה מעביר את מצוות ה' לזקני העם, בתוספת הסברים כי מעתה יהיה זה חוק, והעם מבצע.

מכת בכורות והיציאה ממצרים (פס' כט- לט)

באמצע הלילה קמה מהומה גדולה בארץ מצרים כאשר מתגלה כי כל בכור באדם ובבהמה מת. ("אין בית אשר אין-שם מת", ל'). פרעה מתעורר ומזעיק את משה ואהרן ונכנע סוף סוף לדרישתם לעזוב את מצרים. פרעה מקווה שבלכתם הם יברכו גם אותו בזמן שהלחץ הציבורי להפטר מהיהודים גדל.

בני ישראל לא מספיקים להתפיח את בצקם אך כן מספיקים לשאול כלים ובגדים מן המצרים (כפי שהבטיח ה'). וכך יוצא לדרך עם ישראל עם רכוש רב אך רק עם מצות לאכול.

סיכום וזיכרון לדורות (פס' מ-נא)

סוף פרק י"ב בספר שמות מסכם את שנותיהם של בני ישראל במצרים (430) עד שהוציא אותם אלוהים משם. משה ואהרן מקבלים שוב הנחיה מאלוהים לקבוע את קורבן הפסח כזכר לדורות. הפעם הוא מוסיף כי "חקת הפסח" תהיה משותפת ובלעדית לעם ישראל. אך אם יהיו עימם גרים "תורה אחת יהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם" (מט). הפרק מסתיים בכך שבני ישראל עושים כמצוות ה' את משה ואת אהרן וכך הם יוצאים "בעצם היום הזה" ממצרים.

למה לשים לב בשמות פרק י"ב:

  • ראש חדשים ראשון: יציאת מצרים היא למעשה תחילת הזמן של העם היהודי.
  • יוצאים ברכוש רב: כיצד אלוהי הצדק מאפשר את מה שנראה כגניבה לא ישירה מהמצרים?. תשובות הפרשנים היא שהכלים שלקחו עימם בני ישראל היו כשכר לכל השנים שעבדו כעבדים.
  • מקורו של חג הפסח (והמזוזה).
  • תורה אחת לכם ולגר: עוד לפני שקיבלו בני ישראל את המצוות (למעט חג הפסח) הם כבר שומעים כי יהיה עליהם לקבל אליהם גם את הזרים, ולא כפי שנהגו המצרים בהם. יש לשים לב גם ל-"ערב רב" שהצטרף על בני ישראל.

סיכום קודם: שמות פרק ג'  | סיכום הבא: שמות פרק י"ג

חזרה אל: סיפור התהוות האומה – סיכומים

לחשוב מעבר:

האם משה האיש באמת התקיים? האם זה משנה? תשובת אחד-העם

הרש"ר הירש ומרטין לותר קינג על הקשר בין עבדות מצרים לחופש וזכויות אדם

הרב קוק על ההבדל בין חירות ועבדות