תקציר: שמות פרק י"ג מתרחש מיד לאחר יציאת מצרים. חלקו הראשון של הפרק עוסק בהקדשת בכורות לה' ובמצוות חג הפסח (עם אזכור קצר של מצוות תפילין). חלקו השני מתאר את מסע בני ישראל במדבר בהובלת אלוהים בדמות עמוד ענן ועמוד אש.
הקדשת הבכורות, תפילין וחג הפסח (א-ט"ו)
חלקו הראשון של שמות י"ג בנוי במבנה של כלל-פרט-כלל. הוא עוסק בנושא הקדשת הבכורות ומצות חג הפסח. שתי המצוות האלו קשורות באופן הדוק לאירועי יציאת מצרים בשמות פרק י"ב. הפרק גם מזכיר "והיה לך לאות על־ידך ולזכרון בין עיניך" שהם היסוד למצוות תפילין. הקדשת הבכורות לה' היא כנגד מכת הבכורות ואילו חג הפסח הוא ההנצחה של יציאת מצרים כאשר יגיעו בני ישראל לארצם.
מסע בני ישראל במדבר (יז- כב)
לאחר יציאת בני ישראל ממצרים הוא מובלים על ידי אלוהים שאינו רוצה להעבירם בארץ הפלשתים כדי לא להרתיע אותם במלחמה. לכן לוקח אלוהים את בני ישראל דרך ים סוף. הכתוב מציין כי בני ישראל היו חמושים, מה שלא ישנה הרבה כאשר המצרים יגיעו בפרק הבא. בפסוק י"ט מצוין כי משה לוקח עמו את עצמות יוסף כפי שהשביע את בניו. בני ישראל נעים במדבר ואלוהים מנחה אותם בדרכם באמצעות עמוד ענן ביום ועמוד אש בלילה.
נקודות בשמות פרק י"ג:
- חזרה מדגישה: חזרה על "יומם ולילה" מדגישה את נוכחותם של עמודי האש והענן.
- סגירת מעגל: עצמות יוסף חוזרות לכנען לאחר סיפורי מכירתו על ידי אחיו (בראשית פרק ל”ז)
- והגדת לבנך: מקורה של מצוות הגדת הפסח.
סיכום קודם: שמות פרק י"ב | סיכום הבא: שמות פרק י"ד
חזרה אל: סיפור התהוות האומה – סיכומים
