אירופה של 1919 היתה שונה מאוד מאירופה של 1914, 9 המדינות החדשות היו קטנות מהאימפריות של העבר ואחידות יותר מבחינה לאומית, באוסטריה ישבו בעיקר אוסטרים דוברי גרמנית ובהונגריה רוב הונגרי דובר הונגרית וכו'. המדינות הוקמו בעקבות ועידת השלום בפאריס (הסכם ורסאי) ועל בסיס עיקרון ההגדרה העצמית. בהתאם לרוח 14 הנקודות הוקמו המדינות כמדינות דמוקרטיות.
הקשיים של המדינות הדמוקרטיות החדשות:
- שלטון: רבות מהמדינות החדשות נאלצו להתמודד עם דמוקרטיה כפויה, כלומר, לא אוכלוסיית הארץ בחרה את אופי השלטון והחליטה על שלטון דמוקרטי, אלא שלטון זה נכפה עליה, בלא תהליך של הסכמה, חינוך והפנמה. הדמוקרטיות שקמו היו מבוססות על בחירות יחסיות, שבהן כל קבוצה או מיעוט יוכלו להתמודד על זכויותיהם והאינטרסים שלהם. שיטה זו גרמה לריבוי מפלגות ולשלטון לא יציב ולא יעיל. התוצאה הייתה העדר תכנון לטווח ארוך, שיתוק פעולות הממשלה וערעור סמכותה. בכך נמנע מהממשלות לטפל במשברים השונים בצעדים הנדרשים.
- בעיית המיעוטים: כתוצאה מהגדרות הגבולות של המדינות החדשות נוצרו מדיות בהן המיעוטים היוו אחוז ניכר של האוכלוסייה. הדוגמא המובהקת לכך היא פולין שם המיעוטים היוו 40% מאוכלוסיית המדינה. כחלק מהקמת המדינות דרשו המדינות המנצחות בורסאי מהמדינות החדשות לחתום על "חוזי מיעוטים". המדינות החדשות לא אהבו את החוזים, בעיניהן היו זכויות המיעוטים פגיעה בריבונותן ובגאוותן הלאומית. בהדרגה נשללו זכויות המיעוטים, שהיו חלק מהעקרונות המשטר בדמוקרטי. בהתנגשויות בין לאומנות ודמוקרטיה ניצחה הלאומנות.
- התחזקות הכוחות האנטי דמוקרטים: בעקבות הקושי הרב של המשטרים הדמוקרטים במדינות החדשות ליצב את השלטון והכלכלה, התחזקו כוחות אנטי דמוקרטיים, דוגמת פילסוצקי בפולין. במהרה ברוב המדינות החדשות קמו משטרים דיקטטוריים.
- בעיית גבולות: קביעת הגבולות של המדינות החדשות והישנות היוותה בעיה נוספת. המדינות החדשות לא הסתפקו בגבולות שנקבעו להן בועידת השלום בפאריז ודרשו לספח אליהן שטחים נוספים בהם ישבו אחיהם ללאום או בהיסטוריה שלהם היו חלק ממדינתם. דוגמא לכך אנו רואים בפולין שלחמה עם רוסיה על שטחים באוקראינה ולחמה עם ליטא על העיר וילנה.
הקשיים של המדינות הדמוקרטיות הוותיקות באירופה בין שתי מלחמות עולם
- חולשת הממשל והמנהיגות הדמוקרטית: לאחר המלחמה, שבה נשאו כולם בנטל, גברה התביעה לשוויון זכויות. זכות הבחירה הכללית הפכה למובנת מאליה. ברוב המדינות, ניכר חוסר יציבות פוליטית, הממשלות התחלפו בתדירות מאוד גבוהה כי לא זכו לתמיכת הפרלמנטים בהן. התוצאה הייתה חוסר תכנון לטווח ארוך, שיתוק פעולת הממשלה וערעור סמכותה. בכך נמנע מהמשלות לטפל במשברים השונים בצעדים נדרשים. דוגמאות לכך ניתן למצוא בצרפת בה התחלפו הממשלות בתדירות גבוהה, ואף ראש הממשלה לא הצליח להחזיק מעמד יותר מתקופה קצרה. כך קרה גם בבריטניה שם התחלפו לפחות 6 משלות בעשור ואף אחת מהן לא הצליחה להוציא את בריטניה מהמשברים שבאו בעקבות המלחמה.
- בתחום החברתי: עם תום המלחמה שוחררו מיליוני חיילים אל המציאות האזרחית שממנה נותקו במשך ארבע שנים. הם היו צריכים לקבל בחזרה זהות אזרחית: מקום עבודה, דיור, משפחה וכד'. הם ציפו שהמדינה תכיר בחובתה לאלה ששפכו את דמם ותסייע להם להשתלב. במקום זה הוטלו לתוך מציאות של תחרות, שבה נדרשו כישורים שונים מאלה של שדה הקרב, ובמציאות זו כל אחד היה אחראי לעצמו. ההיסטוריונים כינו את הנפגעים הרבים שחסרו מותשים ומתוסכלים מהמלחמה "הדור האבוד" על שום חוסר יכולתם להתאושש ולהשתקם ולמעשה אירופה איבדה דור שלם של מנהיגות צעירה ומבטיחה. המשברים הכלכליים החוזרים ונשנים בשנות ה- 20 הביאו להרס המעמד הבינוני, שהם התומכים המסורתיים של הדמוקרטיה.
- בתחום הכלכלי: הן בריטניה והן צרפת התקשו לעבור מכלכלת מלחמה לכלכלת שלום, כלומר להעביר את כל פסי היצור ממצורים צבאיים למוצרים אזרחיים, להכשיר כוח אדם לעבודה במערכת אזרחית, לשקם את החקלאות, לבנות בתים וערים אחרי שאלה נהרסו במלחמה וכד'. הקושי בהסתגלות הכלכלה נבע, בין היתר, בהשקעות אדירות במלחמה ואחרי המלחמה היה צריך למצוא מקורות להחזיר את ההוצאה (אחרי המלחמה רוב מדינות אירופה הפכו לבעלות חוב לארצות הברית שדרשה את החזר החובות בזהב). המלחמה הביא לסיום העליונות האירופאית בתעשיה, מדינות כמו קנדה, אוסטרליה ויפן התחרו באירופה על השווקים שבעבר היו בשליטתה, הדבר, כמובן, היקשה על יכולת ההתאוששות של המדינות הללו. קשיי השיקום של המשקים הכלכליים בעקבות המלחמה הביאו לאבטלה מתמדת והעצמת התסכול והאיבה כלפי המשטרים הדמוקרטיים.
למרות הקשיים, המשטר הדמוקרטי, במדינות בעלות הדמוקרטיה הותיקה (צרפת ובריטניה) עמד בקושי. המדינות הדמוקרטיות הוותיקות, הצליחו לשמור על יציבות המשטר ולהתמודד עם הקשיים והבעיות שהתעוררו במסגרת המשטר הדמוקרטי הקיים, ונדחו החלופות שגורמים קיצוניים ניסו להנהיג.
ראו גם:
השפעת המשבר הכלכלי הגדול על אירופה
השפעת מלחמת העולם הראשונה על מדינות אירופה בתחומי החברה, התרבות והכלכלה
השפעות מלחמת העולם הראשונה על בריטניה
השפעות מלחמת העולם הראשונה על צרפת
חזרה אל: סיכומים בהיסטוריה – כיתה ט
