ארצות הברית יצאה המנצחת הגדולה ממלחמת העולם הראשונה אך עם תום הקרבות החליט העם האמריקאי לחזור למדיניות הבדלנות, "אמריקה לאמריקאים", כלומר, מדיניות של אי התערבות באירופה והתמקדות במדיניות הפנים האמריקאית. ארצות הברית לא חתמה על הסכמי ורסאי ולא לקחה חלק בחבר הלאומים למרות שהיוזמה להקמתה היתה של נשיא ארצות הברית וילסון.
בצד השפע והפריחה הכלכלית, היתה ארצות הברית בשנות ה- 20 נתונה לתהליך של שמרנות שבא לידי ביטוי ב"חוק היובש", פריחת "הקוקלקס קלן", "משפט הקופים" וכד'.
הפריחה הכלכלית בארצות הברית בשנות ה- 20 נתנה את אותותיה גם לאירופה. אמריקאים רבים, השקיעו כסף רב באירופה, מתוך כוונה להרוויח כסף רב ככל האפשר. השקעת הכספים הרבה של האמריקאים עזרה לאירופה להתאושש מהמשבר הכלכלי אחרי המלחמה. החל מאמצע שנות העשרים הן מדינות אירופה השונות והן ארצות הברית נהנו מפריחה כלכלית. אך הפריחה הזו הסתימה ב"יום חמישי השחור" – 24 באוקטובר 1929, יום בו נמכרו קרוב ל- 13 מיליון מניות בבורסה בניו יורק. יום זה נתן את האות למשבר הכלכלי הגדול שפקד את ארצות הברית והשפיע מאוד על אירופה. מיליוני אמריקאים נותרו ללא עבודה וקורת גג ומיליונרים רבים על הניר התאבדו, מה שסימן את תחילתו של המשבר הכלכלי הגדול.
השפעת המשבר על מדינות אירופה
- כלכלה: האמריקאים הפסיקו להשקיע באירופה ואף דרשו להחזיר את ההלואות. מערכת הבנקאות באירופה קרסה, ובהעדר הון ואשראי התעשייה התמוטטה – בתי חרושת נסגרו והאבטלה גדלה. מספר המפוטרים באירופה עמד על כ- 18 מיליון. בעיקר נפגעו המדינות החדשות כמו פולין והונגריה.
- חברה: מיליוני הפועלים המובטלים הכניסו את כלל האוכלוסייה למשבר פסיכולוגי – תחושת חוסר האונים ואכזבה מהקדמה – הטכנולוגיה, החופש וכד', בעוד הצרכים הבסיסים בסכנה – קורת גג, משפחה ומזון.
- שלטון: המעמד הבינוני שהוא הבסיס לדמוקרטיה, כאמור, היה במשבר פסיכולוגי ולכן יציבות הדמוקרטיות היתה בסכנה. הדמוקרטיה שהבטיחה שפע, רווחה וצדק חברתי נכשלה. האנשים החלו לחפש את דמותו של "המנהיג החזק" שיוציא אותם מהמשבר האישי והלאומי אליו נקלעו. "המנהיג החזק" נמצא במפלגות הפשיסטית והנאצית. האידיאולוגיות של מפלגות אלה היו מבססות על התנגדות לדמוקרטיה והבטיחו שלטון חזק שידאג לכל צרכי הפרט – פרנסה, קורת גג וכבוד. הצלחתן של המפלגות האנטי דמוקרטיות היתה רק במדינות בהן לא היו שורשים דמוקרטים חזקים, ומדינות כמו גרמניה, איטליה ופולין נפלו לתוך פח התעמולה, הארגון וגיוס ההמונים של המפלגות האנטי – דמוקרטיות.
- יחסים בינלאומיים: המשטרים האנטי – דמוקרטים החדשים דגלו במדיניות חוץ תוקפנית. המלחמה נועדה בעיני שלטים אלה לספק גאוה וכבוד לעם ומקור כלכלי.
חזרה אל: סיכומים בהיסטוריה – כיתה ט
