השפעות מלחמת העולם הראשונה על צרפת – סיכום

לאחר מלחמת העולם הראשונה מצבה של צרפת היה קשה מאוד – המלחמה גרמה לאבדות רבות ברכוש ובנפש בצרפת ולצרפת נגרמו נזקים כבדים במיוחד.

לצרפת היו בעיות בתחומים רבים.

הבעיה הראשונה הייתה בתחום הכלכלי:

1. התעשייה והחקלאות של צרפת נפגעו מכיוון שהמלחמה נערכה על אדמת צרפת ותושביה נאלצו לעזוב את בתיהם בגלל הקרבות.
2. צרפת השקיעה כספים רבים ברוסיה ואבדה את ההשקעות לאחר המהפכה ברוסיה.
3. הציוד התעשייתי של צרפת היה מיושן, היא סבלה ממחסור בחומרי גלם כמו פחם ונפט.
4. בזמן המלחמה נהרגו למעלה ממיליון לוחמים ולמעלה משני מיליון נפצעו – זה השפיע לא רק מבחינה מוראלית, אלא גם מבחינה כלכלית כאשר המדינה נאלצה לשלם תשלומי פיצויים למשפחות של הנפגעים.
5. גרמניה התחייבה בהסכמי ורסאי בתום מלחמת העולם ה-1 לשלם לצרפת כספים על הנזקים שהיא גרמה במהלך המלחמה (פיצויים), צרפת חשבה שהיא תוכל לשקם את מדינתה בעזרת הכספים הללו, אבל גרמניה לא שילמה את הכספים הללו.
6. היו לצרפת הוצאות גבוהות בתחום הביטחון כוון שצרפת התחילה לבנות קו ביצורים (קו מזינו) ולפתח את תעשיית הנשק.
7. בשנת 1929 התרחש המשבר הכלכלי הגדול בארצות הברית אשר גרם למשבר כלכלי עולמי וזה החמיר עוד יותר את המצב הכלכלי בצרפת.

התמודדות עם הבעיות הכלכליות

א. בשנים הראשונות שלאחר מלחמת העולם הראשונה לא הצליחו ממשלות צרפת לפתור את הבעיות הכלכליות, הממשלה קיוותה שבעזרת הפיצויים מגרמניה תוכל צרפת לשקם את כלכלתה. גרמניה שילמה את הסכום הראשון לצרפת, אבל לא המשיכה לשלם יותר.

מצבה הכלכלי של צרפת היה גרוע וראש ממשלת צרפת החליט לשפר את המצבה הכלכלי  על ידי פלישה לחבל הרוהר בגרמניה – אזור עשיר מאוד שבו היו מפעלי מתכת, ברזל ופלדה של גרמניה.

צרפת רצתה על ידי פלישה לגרמניה לאלץ את הגרמנים לשלם את הפיצויים ואם הם לא ישלמו אותם אז לנצל באופן ישיר את התעשייה של האזור.

צרפת ובלגיה פלשו לחבל הרוהר, הגרמנים גילו התנגדות פסיבית – הפועלים הפסיקו את העבודה במפעלים וממשלת גרמניה תמכה בהם מבחינה כספית.

הצרפתים הטילו על התושבים בחבל הרוהר קנסות, מיסים, החרימו את רכושם וגירשו חלק מהתושבים מהאזור, אבל כל זה לא גרם לגרמנים להפסיק את השביתה ולחזור לעבודה ולכן צרפתים נאלצו להביא חיילים כדי להפעיל את המכרות.

הצרפתים השקיעו כספים רבים בחבל הרוהר ולא הצליחו להפיק כמויות מספקות של ברזל ופחם ולכן מצבה הכספי של צרפת עוד יותר התדרדר.

צרפת נאלצה להיכנע ללחץ אמריקאי ולסגת מחבל הרוהר, אם כי נסיגה זו הושגה לאחר שארצות הברית גיבשה תוכנית לסיוע כלכלי לגרמניה – תוכנית דאוז – שבמסגרתה התחייבה ממשלת גרמניה להתחיל בתשלום הפיצויים.

ב. צרפת ארגנה מערכת מיסוי יעילה

הבעיה החברתית

העם הצרפתי מצא עצמו לאחר המלחמה עייף. צרפת שילמה מחיר כבד בזמן מלחמת העולם ה-1 נהרגו 1.4 מיליון אנשים, 3 מיליון נפצעו, אלמנות ויתומים היו נטל כבד על משלם המיסים ועל המדינה.

כל גבר רביעי בצרפת נפל במלחמה, כמחצית מבני ה-20 -30 נהרגו בזמן מלחמת העולם ה-1 זאת אומרת דור העתיד של המדינה נהרג. בשל שיטת הגיוס וארגון היחידות נמחקו שכבות גיל שלמות, אזורים שלמים ננטשו ונשארו בהם הזקנים בלבד.

המצב הכלכלי הקשה, אבטלה, אינפלציה גבוהה, אי יציבות פוליטית – כל אלה הביאו למשבר בחברה הצרפתית, שהתבטא במורל נמוך ובירידה בילודה.

דרך התמודדות עם הבעיה החברתית

1. עידוד ההגירה – בשנות ה-20 צרפת עודדה הגירה ממזרח אירופה, תורכיה, סוריה, לבנון וכו'. בשנות ה-30 בעקבות המשבר הכלכלי, נתפסו מהגרים אלה כגורמים לאבטלה ובצרפת התפתחה שנאת הזרים.
2. הנהגת חקיקה סוציאלית ע"י ממשלת "החזית העממית". ממשלה זו ניסתה לייצב את המטבע, הגבירה את פיקוח הממשלה על התעשייה, ייצבה את מחירי הלחם והתוצרת החקלאית, העניקה אשראי לחקלאים ובעלי עסקים קטנים, הם ניסו לייצב את המטבע. כל זאת כדי לשפר את המצב הכלכלי במדינה ולהביא לשיפור במצבם של אזרחי צרפת.

בעיות פוליטיות/שלטון

1. בצרפת לא הייתה יציבות פוליטית, בפרלמנט היו כ-17 מפלגות עובדה זו מנעה יצירת ממשלה יציבה ושיתקה את יכולת הממשלה לפעול ביעילות. הממשלות בצרפת התחלפו לעתים קרובות, בין שתי מלחמות העולם התחלפו הממשלות 40 פעם.
2. בצרפת היו גם שחיתויות של פוליטיקאים שהחלישו את הדמוקרטיה ויצרו מצב שחלק מהציבור הצרפתי חלמו על מנהיג אחד חזק שיעשה סדר במדינה.
3. חוסר היציבות בשלטון נגרם גם כתוצאה מכך שהיה בציבור הצרפתי ויכוח על הדרך שיש לנקוט כלפי גרמניה – מדיניות פיוס או מדיניות נקם. הממשלות לא יכלו להתמודד עם נושא חוסר תשלום הפיצויים מצד גרמניה.

דרך התמודדות עם בעיות פוליטיות

כדי להתמודד עם הריבוי של המפלגות בצרפת הוחלט להקים איחוד של מספר מפלגות למשל "החזית העממית" – ממשלה סוציאליסטית שאיחדה את מחנה השמאל (סוציאליסטים וקומוניסטים) בראשה עמד לאון בלום. הממשלה הזו הנהיגה חקיקה סוציאלית: הגבירה את פיקוח הממשלה על התעשייה, ייצבה את מחירי הלחם  והתוצרת החקלאית, העניקה אשראי לחקלאים ובעלי עסקים קטנים, הם ניסו לייצב את המטבע. למרות כל הפעולות הללו הם לא הצליחו להביא ליציבות הממשלות בצרפת והממשלות המשיכו להתחלף לעתים קרובות.

בעיות צבאיות – ביטחוניות

לצרפת היה חשש מתמיד מגרמניה, החשש נבע משתי סיבות:

1. הגבול המשותף בין צרפת וגרמניה.
2. רמת הילודה הנמוכה בצרפת, לעומת גרמניה (40 מיליון צרפתים לעומת 70 מיליון גרמנים). התשתית התעשייתית של גרמניה הייתה חזקה יותר וצרפת חששה מהנקמה של גרמניה. לצרפת גם היה נשק מיושן ושיטות לחימה מיושנות, מורל הצבא היה ירוד והם היו מוכנים לפייס את גרמניה העיקר שלא יאלצו להלחם שוב.

בגלל חוק שנחקק בצרפת שבתעשייה עובדים 40 שעות עבודה בשבוע צרפת יצרה פחות מגרמניה כיוון ששם עבדו 60 שעות בשבוע.

דרך התמודדות עם הבעיה הצבאית – ביטחונית

צרפת חיפשה דרכים כדי לבלום את התוקפנות הגרמנית. היא החליטה לנקוט במדיניות הגנתית ולשם כך פעלה בכמה דרכים:

1. "ההסכמה הקטנה" – חתימה על הסכמים עם מדינות אחרות – מכיוון שצרפת לא הצליחה לקבל התחייבות מארצות הברית ומבריטניה, לסייע לה, במקרה של פלישה גרמנית פנו הצרפתים למדינות אחרות וחתמו איתם על הסכמים. הם חתמו על הסכם עם בלגיה, פולין וצ'כוסלובקיה, רומניה ויוגוסלביה.

2. בניית קו ביצורים – קו מאזינו – מערכת ביצורים המורכבת מבונקרים מבוצרים, מעברים מתחת לאדמה, מערכת מכשולים נגד הטנקים וגדרות תיל. קו ביצורים זה נמשך לאורך מאות קילומטרים משוויץ ועד לוקסמבורג. הצרפתים האמינו כי קו הביצורים הוא בלתי חדיר.

3. השתתפות בועידת לוקרנו שתרמה לאווירת הפיוס בין צרפת לגרמניה , במסגרת ההסכם שנחתם בועידה זו התחייבה גרמניה להכיר בגבול שלה עם צרפת כפי שנקבע בהסכם וורסאי ובפירוז חבל הריינוס.

לקו מאזינו היו מספר בעיות:

הוא לא היה רציף ואפשר היה לעקוף אותו- הוא לא היה רציף ונקטע במספר מקומות באזור הרי הארדנים מכיוון שחשבו שהצבא הגרמני לא יוכל לחצות דרכם. גם בגבול עם בלגיה לא נבנו ביצורים כדי לא להשאירה לבד.

בניית הקו ואחזקתו היו נטל כספי וזה הביא לגירעונות בתקציב של צרפת.

הקו ייצר תחושה של שאננות אצל הציבור הצרפתי שחשב שהוא מוגן.

לסכום:

צרפת נשארה דמוקרטית למרות המשברים הכלכליים, הפוליטיים והחברתיים שפקדו אותה לאחר המלחמה.

הסיבות להצלחתה של צרפת לשמור על הדמוקרטיה:

1. המסורת הדמוקרטית מימי המהפכה הצרפתית.
2. קיומו של מעמד בינוני נרחב של בעלי מלאכה ואיכרים החוששים משינוי ומהמהפכה.
3. המושבות שעליהן שלטה צרפת במזרח התיכון: סוריה ולבנון, במזרח הרחוק: הודו-סין ובארצות מגרב, סיפקו מקורות מחייה ומיתנו את המשברים הכלכליים בצרפת.

אבל דמוקרטיה זו הייתה חלשה – שסועה בין ימין לשמאל. קשייה הפנימיים מנעו ממנה למלא תפקיד ממשי בבלימתו של היטלר ותרמו לנפילתה המהירה של צרפת לידי הגרמנים ב-1940.

היהודים בצרפת בין שתי מלחמות העולם

מאפייני הקבוצות של היהודים בצרפת והקשרים ביניהם

ערב מלחמת העולם השנייה מספר היהודים בצרפת היה כ-330,000

יהודי צרפת התחלקו לשתי קבוצות עיקריות:

יהודים צרפתים בני דת משה (יזראליטים) והיהודים הזרים

לסיכום

ערב מלחמת העולם ה-2  מנתה אוכלוסיית צרפת כ-43 מיליון תושבים וביניהם היו כ-330,000 יהודים.

הקהילה היהודית בצרפת בין שתי מלחמות העולם הייתה מפולגת:

מצד אחד היהודים הצרפתים הותיקים (הא יזראליטים) –  הם היו מיעוט  והיו מעורים בחיי התרבות והחברה בצרפת, הם הצליחו להשתלב בחיי המדינה ועשו קריירות מזהירות באוניברסיטאות, מילאו תפקידים בשרות הממשלתי, שירתו כקצינים בצבא.

מצד שני יהודים מהגרים– רובם גרו בשכונות פועלים בפריס או בערי השדה. אלה היו בדרך כלל משפחות גדולות שהצטופפו בשניים או שלושה חדרים בדירות ובמלונות מוזנחים בלא תנאי תברואה נאותים. רבים מהם עבדו בתעשיית הבגדים ולרבים מהם שימשו חדרי מגורים גם כחדרי עבודה, ובני משפחותיהם נאלצו לסייע להם בעבודה.

קשיי הפרנסה הרסו את כוחם של רוב המהגרים היהודים בצרפת.

בדומה לצרפתי בן דת משה, היהודי הזר גר בפריז, שבה התרכז ערב מלחמת העולם השנייה, קרוב לשני שלישים מן האוכלוסייה היהודית.

המהגרים הללו התחלקו לשלוש קבוצות שונות:

1. המהגרים מצפון אפריקה ומהמזרח הקרוב – רבים מהם למדו צרפתית בבתי הספר של "אליאנס" וראו ביהודי צרפת את מנהיגיהם ומדריכיהם. הם לא חלקו על העמדה הפוליטית ועל מנהיגותם של היהודים ילידי צרפת.

2. המהגרים ממזרח אירופה – יהודים מפולין, רומניה ורוסיה: הם דיברו יידיש, רובם היו פועלים, רובם הגדול לא זכו בשוויון זכויות. המהגרים הללו בגלל היחס המתנשא מצד היהודים המקומיים , שאל מוסדותיהם פנו לקבלת סיוע, הקימו להם ארגונים דתיים, תרבותיים, חברתיים ופוליטיים משלהם. הם גם היו מפולגים פילוג עמוק בינם לבין עצמם, אבל למרות חילוקי הדעות ביניהם עמדו כל הקבוצות שבקהילת המהגרים היהודים על זכותן לנקוט עמדה פוליטית משלהן. רובם של המהגרים לא רצו להגביל את פעילותם הפוליטית וסירבו לקבל הנחיה פוליטית מצד היהודים הותיקים.

3. הפליטים היהודים מגרמניה הנאצית (הגיעו באמצע שנות ה-30) – צרפת קלטה מספר רב של יהודים מהגרים מגרמניה. פליטים אלה הציבו בעיה חברתית קשה ביותר הן לקהילה היהודית והן לצרפת. בתקופה זו של אבטלה המונית ראו במהגרים מתחרים על מקומות עבודה מעטים ולפיכך לא קיבלו רישיונות עבודה. המהגרים הללו ראו את הימצאותם בצרפת כזמנית בלבד ולכן יסדו עיתון משלהם, המשיכו להתעניין במאורעות שבארץ מולדתם והשקיעו את כל המאמצים כדי להסתדר מבחינה כלכלית.

הקשרים בין הקבוצות של היהודים

למרות שקבוצות היהודים בצרפת נראו רחוקות כל-כך זו מזו, היו ביניהם "גשרים" וקשרים:

א.מוסדות עזרה שהקימה יהדות צרפת כאמצעי לגשר בין היהודים –  הוקמו ארגונים יהודים שמטרתם לטפל ביהודים המהגרים – בשנות ה-20 כאשר ההגירה נחשבה למועילה לכלכלת צרפת קיבלו עליהם יהודי צרפת מידה רבה של אחריות כלפי אחיהם המהגרים. ב-1920 הוקם "הועד להגנה על מהגרים יהודים" אשר פנה אל שר הפנים ואל מפקד המשטרה כדי לעזור למהגרים. הועד דאג לספק מסמכים דרושים ומקומות עבודה לאלפי המהגרים היהודים. הוקמו גם ארגוני עזרה כדי לעזור לפליטים היהודים שהגיעו מגרמניה הנאצית.

יחד עם זאת השתדל הועד לא לערער על מדיניות הממשלה ולכן בשנות ה-30 בזמן השפל בצרפת כאשר המהגרים נהפכו מיתרון למעמסה אימצו להם יהודי צרפת את העמדה הצרפתית השולטת שלפיה המהגר הוא מתחרה והגבילו את העזרה שלהם ליהודים המהגרים.

(שנות ה-20 עזרה רבה למהגרים היהודים, שנות ה-30 צמצום בעזרה למהגרים).

ב. מצוות הדת – בקרב הצרפתים הותיקים וגם בקרב היהודים הזרים היו שקיימו מצוות דת מי יותר ומי פחות. חלקם הגיעו לבית הכנסת רק בחגים וחלקם הגיעו לעתים יותר קרובות, יחד עם זאת כולם או כמעט כולם צמו ביום כיפור, חגגו את שמחת התורה, קיימו את סדר פסח, נמנעו מאכילת חמץ, קראו בהגדה. הם שמרו על דיני כשרות (איסור אכילת חזיר ואיסור אכילת בשר וחלב).

המצוות היו משותפות לשתי הקבוצות, גם אם המסגרות שבהן קיימו את המצוות היו בדרך כלל שונות.

ג. אנטישמיות – התפתחות האנטישמיות בצרפת הביאה לקרוב בין הקבוצות כיוון שהיא כוונה לכלל היהודים. בצרפת היהודים הואשמו בהאשמות שווא כמו: אחריות למצב הכלכלי הקשה, הם הואשמו בריגול לטובת גרמניה ועוד.

ד. הזדהות עם רעיונות המהפכה – המהפכה הצרפתית שרעיונותיה היו: חופש, שוויון ואחווה שימשה כרעיון שמאחד את כל היהודים בצרפת. שתי קבוצות היהודים הזדהו עם הרעיונות הללו.

ה. מלחמת העולם השנייה – עם פרוץ המלחמה מתגייסים לצבא צרפתי יהודים משתי הקבוצות. גם היהודים הותיקים וגם היהודים הזרים מוכנים להקריב את חייהם למען צרפת.

2. יחס השלטון והחברה בצרפת לקהילות היהודיות השונות

להיות יהודי בצרפת של אותה תקופה, אפילו כשמדובר ב"צרפתי בן דת משה" פירושו להיות שווה קצת פחות מכלל הצרפתים.

שנות ה-30 בצרפת היו שנים של משבר כלכלי, חברתי ופוליטי. האנטישמיות התפשטה בצרפת אומנם גילויי אנטישמיות כלפי היהודים הזרים היו חמורים מאלה שהיו כלפי היהודים הצרפתים, אבל  יחד עם זאת חוברות התעמולה האנטישמיות כוונו אל כלל היהודים.

היחס כלפי היהודים הצרפתים בני דת משה

היהודים נהנו משוויון זכויות מלא, יחד עם זאת החברה מסביב לא ראתה ביהודים צרפתים שווים לחלוטין. היהודים היו צריכים להתאמץ כדי להוכיח עצמם ראויים וכדי להתקדם בסולם החברתי, הכלכלי והפוליטי.

היחס כלפי היהודים הזרים

בשנות ה-30 השנאה לזרים בצרפת הלכה והחמירה. בעיית הזרים הפכה לבעיה המרכזית בצרפת. מספר המובטלים בצרפת היה כ-350,000 וזה גרם להתגברות השנאה כלפי הזרים  (כולל היהודים) מצד כל הצרפתים. ב-1940 היהודים הזרים בצרפת היו פחות מ-0.4% מכלל האוכלוסייה בצרפת ואף על פי כן היו למטרה מועדפת על שונאי הזרים.

בשנת 1932 התקבל חוק בצרפת שהזרים שהגיע לצרפת משנה זו לא יוכל לקבל אזרחות, אלא אם הם עונים על דרישות השלטון הצרפתי (מקצוע, אזור), לכן משנה זו היה קשה ליהודים הזרים לקבל אזרחות בצרפת. בתקופה זו התחילו גם לגרש זרים בלתי רצויים.

תגובת היהודים להתגברות האנטישמיות בצרפת

שאלות לתרגול בנושא צרפת :

1א. תאר שלוש מהבעיות הכלכליות של צרפת לאחר מלחמת העולם הראשונה.

ב. הצג את מאפייני היהודים בני דת משה והיהודים הזרים בצרפת.

2א. תאר שתיים מבעיות הבטחון של צרפת לאחר מלחמת העולם הראשונה והסבר כיצד התמודדה עם אחת מהן.

ב. הצג את עמדת היהודים "הוותיקים" ואת עמדת היהודים הזרים" בנוגע להתגברות האנטישמיות בצרפת.

3א.קרא את הקטע שלפניך , וענה על השאלה שאחריו.

" האסטרטגים הצבאיים שלנו הפכו את משרד המלחמה לערמת ניירת ענקית במקום תוכניות מלחמה. הפיקוד העליון היה משוכנע שאינו טועה , והפך את מדיניות ההגנה ליסוד החשוב ביותר בפעילותו "

הסבר את המדיניות שנקטה צרפת כדי להתמודד עם החשש לבטחונה. העזר בקטע.(13 נקודות).

ב. הצג שני מאפיינים של היהודים "הוותיקים" בצרפת , ושני מאפיינים של היהודים "הזרים" בצרפת.

4א. תאר את בעיות השלטון(פוליטיקה) של צרפת לאחר מלחמת העולם הראשונה והסבר כיצד התמודדה איתן.

ב. הצג את יחס החברה והשלטון בצרפת אל היהודים

5א. הסבר מדוע חששה צרפת לבטחונה לאחר מלחמת העולם הראשונה , למרות נצחונה במלחמה זו.

ב. הצג שתי דרכים שבאמצעותן ניסתה צרפת להתמודד עם בעיות הבטחון.

6א. הסבר כיצד השפיעה מלחמת העולם הראשונה על צרפת , בתחום החברתי ו\או בתחום הפוליטי.

ב. הצג שתי בעיות כלכליות שהתעוררו בצרפת , בין שתי מלחמות עולם , והסבר כיצד ניסתה צרפת להתמודד עם הבעיות שהצגת.

*מתוך בגרות חורף תשס"ה

חזרה אל: סיכומים בהיסטוריה – כיתה ט