בסופה של מלחמת העולם הראשונה הייתה בריטניה בשיא עוצמתה והשפעתה המדינית, היא שלטה באימפריה עצומה ברחבי העולם. אך יחד עם זאת היא הייתה במצב של גסיסה מתמשכת והייתה זו רק שאלה של זמן מתי תפסיק להתקיים כאימפריה. מלחמת העולם הראשונה, למרות שבריטניה הייתה בין המדינות המנצחות, קרבה את קיצה של האימפריה.
השפעת המלחמה על תחומי החיים השונים:
הדמוקרטיה/השלטון: השתתפות הנשים במאמץ המלחמתי הביאה למתן זכות הצבעה לנשים מגיל 30 בשנת 1918. ב – 1928 הושווה גיל ההצבעה בין נשים לגברים.
בית הנבחרים הבריטי קיבל את התפקיד המרכזי בשלטון, כשהמפלגה המנצחת הרכיבה את הממשלה, והממשלה מצידה קבעה את המדיניות. המשמעות הייתה כי העם בחר את נציגיו בשלטון והממשלה נבחרה ע"י נציגי העם.
במהלך המאה ה – 19 ובשנות המלחמה פעלו באנגליה שתי מפלגות: המפלגה הליברלית והמפלגה השמרנית. תוצאות המלחמה והקשיים שנוצרו הביאו להקמתה של מפלגה שלישית, סוציאליסטית, מפלגת ה"לייבור" (עבודה) וירידה בכוחה של המפלגה הליברלית.
מגמות דמוקרטיזציה ניכרו גם כלפי החלקים השונים של האימפריה הבריטית – תקנות וסטמיניסטר.
הקיסרות הבריטית הייתה מורכבת מהממלכה המאוחדת, דומיניונים ומושבות בריטיות. המלחמה הגבירה את רגשות השויון בחלקי הקיסרות השונים. ראיה לכך הייתה כי נציגי הדומיניונים שותפו בועידת השלום בפריז, חתמו על חוזה השלום עם גרמניה ואישרו את הסכם השלום בפרלמנטים של הדומיניונים. לדומיניונים גם הוענקה הזכות למנות את נציגיהם במדינות זרות ולחתום על חוזים בינ"ל. מצב זה הביא את הלורד בלפור להציע כי אנגליה והדומיניונים יהוו את חבר העמים הבריטי – ברית בין מדינות עצמאיות המאוחדות בנאמנותן לכתר הבריטי. ואכן ב – 1931 התקבלו תקנות וסטמיניסטר לפיהן הדומיניונים הם מדינות להן מדיניות פנים וחוץ עצמאיות כלומר, מדינות ריבוניות.
כלכלה: בחודשים הראשונים לאחר המלחמה נראה היה כאילו בריטניה חוזרת אל הימים הנורמאליים שלפני המלחמה. אולם עד מהרה ניכרה השפעתה של המלחמה על הכלכלה הבריטית.
בריטניה הגדולה הייתה בראש ובראשונה מדינת מסחר בינ"ל. בעקבות המלחמה נפגע קשות סחר החוץ שלה בעקבות צמצום שווקים ניכר: רוסיה – הפכה לקומוניסטית, גרמניה – מדינה מובסת בעלת חובות הענק, ושאר שווקי אירופה הדלדלו.
היה צורך להסב את התעשייה הבריטית לתעשיית שלום. נראה היה כי התעשייה הבריטית קפאה על שמריה, לעומת התעשיה הגרמנית והאמריקנית, וכך איבדה בריטניה את יתרונה בתחום זה ערב המלחמה. הציוד, שיטות הייצור ושיטות העבודה היו מיושנות, ובריטניה התקשתה להמיר את השימוש בפחם לאנרגיה בשימוש בנפט.
השפעה כלכלית-חברתית נוספת של המלחמה הייתה יצירת אבטלה בממדים עצומים. החיילים ששבו מהחזית לא מצאו מקומות עבודה והמשק הבריטי סבל מ – 2 מליון מובטלים מה שיצר תסיסה חברתית והביא לאינפלציה ושביתות מרובות.
הבעיות העיקריות בתחומים: שלטון, חברה / כלכלה וביטחון, ודרכי ההתמודדות עם בעיות אלה שלטון: למרות המסורת הדמוקרטית שאפיינה את אנגליה התנהלו חילופי שלטון תכופים בין המפלגה השמרנית למפלגת הלייבור. הסיבה לכך הייתה הקושי בו נתקלו הממשלות השונות בהתמודדות עם בעיותיה של בריטניה לאחר המלחמה – ייצוב הכלכלה ומדיניות החוץ.
ב – 1922 נאלצה ממשלה שמרנית להתפטר אך המפלגה השמרנית זכתה בניצחון סוחף בבחירות שלאחר ההתפטרות. אולם ממשלה מחודשת זו התקשתה לשפר את המצב הכלכלי ולפתור את בעית המובטלים.
בבחירות שנערכו ב – 1923 לא זכתה אף מפלגה ברוב מכריע והרכבת הממשלה הוטלה על מנהיג מפלגת הלייבור (רמזי מק דונלד), המפלגה השניה בגודלה, בפעם הראשונה בתולדות בריטניה . מדיניות חוץ מעוררת מחלוקת של ממשלה זו הביאה לבחירות חדשות.
בבחירות הבאות שוב עלו השמרנים לשלטון אך הקשיים הכלכליים הגוברים ושביתת הכורים הארוכה הביאו לתבוסתה של המפלגה השמרנית בבחירות שנערכו ב – 1929.
בשנות השלושים אופיינו הממשלות האנגליות בכך שהוקמו מנציגי שלוש המפלגות.
כלכלה וחברה: כאמור, המעבר מכלכלת מלחמה לכלכלת שלום לא היה קל עבור המשק הבריטי. התפתחות המשק הבריטי נעצרה בזמן המלחמה ושיטות היצור והעבודה היו מיושנות. בריטניה הפסידה את שווקיה לטובת ארה"ב המתקדמת וגם כתוצאה ממצב כלכלי רע בכל אירופה.
בריטניה התקשתה להבטיח לעצמה שליטה במקורות הנפט לאחר שהנפט החליף את הפחם. צי המסחר הבריטי נפגע כתוצאה ממלחמת הצוללות וחובות המלחמה היו עצומים.
ב1921- הגיע מספר המובטלים ללמעלה משני מליון בני אדם. חיילים משוחררים ציפו לחזור ולהיקלט במעגל העבודה אך ללא הצלחה. האיגודים המקצועיים בבריטניה, שהיו חזקים באופן מיוחד, סרבו להורדת שכר ויזמו שביתות במגזרים משמעותיים כמו תחבורה וכריה. מתוך נסיון להתמודד עם התסיסה החברתית נחקק "חוק יצוג העם", שנתן זכות בחירה גם לנשים, וע"י כך נוספו למעגל הבוחרים מיליונים נוספים תוך השפעה חברתית רבה. אך היה צורך להתמודד גם עם הבעיות הכלכליות.
השיא בתסיסה החברתית הגיע באביב 1926 כשפרצה שביתה של כורים שנמשכה חודשים רבים תוך גרירת המשק כולו לשביתה כללית.
היה צורך ליעל ולהבריא את ענף המכרות. הבראה זו הייתה כרוכה בהורדת שכר. הכורים סרבו והאיגוד המקצועי הכריז על שביתה שאיימה לשתק את החיים הכלכליים. הממשלה הכריזה על מצב חרום. מתנדבים הפעילו את שרותי התחבורה והתעשיות החיוניות. לאחר כשישה חודשים של שביתה נאלצו העובדים להתפשר.
אמנם השביתו הכורים את עבודתם לשישה חודשים אך השביתה הכללית נמשכה 9 ימים בלבד מאחר ופועלים בסקטורים רבים לא רצו לאבד את מקור פרנסתם. שביתה זו חשפה את חולשת האיגודים המקצועיים ואת המתח החברתי הגדול בבריטניה. בנוסף לכך, ככל שהשביתה נתארכה שווקי העולם החלו לקנות פחם מגרמניה ופולין.
נסיונות ההתמודדות עם הקשיים הכלכליים –
מפלגת הלייבור התמודדה עם הקשיים הכלכליים ע"י נסיונות לתיקונים חברתיים וקידום האינטרסים של העובדים:
עידוד קניית תוצרת בריטית והנהגת מכסי מגן גבוהים על תוצרת זרה.
יעול והבראה של תחומים מרכזיים כמו כרייה ותחבורה.
צמצום יבוא תוצרת חקלאית, מתן סובסידיות לחקלאים ועידוד קניית תוצרת מקומית.
עבודות יזומות בתחום הבניה על מנת ליצור מקומות עבודה ולספק דיור זול.
חקיקה סוציאלית כמו הנהגת ביטוח אבטלה, קביעת שכר מינימום ומיסוי מדורג (פרוגרסיבי).
המפלגה השמרנית התמודדה עם הבעיות הכלכליות ע"י קיצוצים בתקציב המדינה, קיצוץ המשכורות הפקידים, עידוד הקמת מפעלי תעשיה חדשים, הלאמת תעשיות ועוד. המפלגה השמרנית ניסתה לשמר את כוחה בקרב הפועלים ופעלה רבות לטובתם אך גם נקטה ביד קשה נגד שביתות והפגנות על מנת לרסן את כוחם של האיגודים.
עקב חוסר השיפור במצב הכלכלי והחברתי החלה מגמה של יצירת ממשלות בהן מיוצגות שלוש המפלגות, ממשלות שזכו לתמיכה עממית רבה.
בטחון: בעקבות חוסר היציבות הכלכלית והמשברים החוזרים ונשנים שלמעשה נבעו מתוצאות מלחמת העולם הראשונה נקטה ממשלת בריטניה מדיניות של פיוס כלפי גרמניה הנאצית בשנות ה- 30. (על כך תהיה הרחבה בפרק ניפרד אותו שיקרא "תוקפנות ופיוס באירופה בשנות ה- 30").
ראו גם: בריטניה בין מלחמות העולם
חזרה אל: סיכומים בהיסטוריה – כיתה ט
