אפיקורוס הוא פילוסוף שיכול גם היום לעזור לנו להבין נושאים פילוסופיים קלאסיים כמו מהות ההנאה או יחסינו עם המוות, אך גם דברים כמו כסף, קפיטליזם ותרבות הצריכה. הוא נולד בשנת 341 לפנה"ס והוא בילה את כל חייו בניסיון להבין את אחת החידות הגדולות ביותר: מה הופך אנשים למאושרים? הפילוסופים שקדמו לו כמו אפלטון ואריסטו הקדישו גם הם תשומת לב לשאלה הזו אבל התעניינו בעיקר במה הופך אנשים לטובים יותר. אפיקורוס מצידו היה טרוד יותר במה גורם לנו להרגיש טוב.
כאשר אנשים שמעו שאפיקורוס הקים בין ספר ל"מדעי האושר" החלו לרוץ שמועות על סעודות מפוארות ואורגיות כל לילה. המציאות הייתה קצת שונה, אפיקורוס ותלמידיו אכן למדו מה זה להיות מאושר, אבל הם עשו את זה בצורה הרבה יותר צנועה (מסופר על אפיקורוס שהיו בבעלותו רק שתי גלימות וכי הוא חי על לחם, זיתים ומידי פעם קצת גבינה). אפיקורוס אף נמנע מנשים וטען כי הוא "התחתן עם הפילוסופיה".
שלוש טעויות בדרך אל האושר
חקירתו של אפיקורוס הובילה לכמה מסקנות מרתקות לגבי מה אנחנו באמת צריכים על מנת להיות מאושרים. למשל, הוא טען כי ישנן שלוש טעויות קבועות שאנשים עושים כשהם חושבים על אושר. ראשית, אני חושבים שאושר כרוך בכך שתהיה לנו מערכת יחסים רומנטית-מינית טובה. אך אפיקורוס הביט סביבו וראה כל כך הרבה זוגות בלתי-מאושרים שיחסיהם מלאים בריבים, קנאה ובגידה. מצד שני הוא ראה כיצד חברויות לא-רומנטיות נוטות להיות מלאות באכפתיות, נדיבות, דאגה הדדית ונאמנות. הטעות השנייה שעושים אנשים לדעתו של אפיקורוס היא לחשוב שאנחנו צריכים הרבה כסף, אך מה שאנחנו לא מבינים הוא שהרבה כסף עולה ביוקר, ועם העושר באות גם צרות, קנאה, ריבים ומאמצים גדולים. במקום עושר, אושר אמיתי לפי אפיקורוס מגיע כאשר אנחנו מרגישים מועילים בעבור אחרים ומשפרים את העולם בו אנחנו חיים. לבסוף, הוא שם לב עד כמה בני אדם הם אובססיבים בנוגע לרכוש ומותרות. אך לדעתו מה שאנחנו באמת רוצים זה להרגיש שלווים וחופשיים, הטעות שלנו היא לחשוב שחפצים יוכלו לספק לנו את זה.
אפיקורוס מה שאנחנו באמת צריכים כדי להיות מאושרים
אחרי שזיהה את הטעויות שאנחנו עושים בחיפוש אחר האושר, התפנה אפיקורוס לנסח את הדרכים הנכונות בהן אנחנו יכולים למצוא אותו.
- אתם צריכים את החברים שלכם קרובים ולראות אותם כמה שיותר. לשם כך הקים אפיקורוס קומונה בבית גדול שהוא קנה בה התגורר יחד עם חבריו.
- להוריד הילוך. התוצאה של חיי הקומונה של אפיקורוס הייתה שכולם יכלו לקחת את החיים בקלות יותר (בגלל החלוקה והשיתוף) והתפנו פשוט ליהנות ביחד, מפתח נוסף לחיים מאושרים.
- להפנות את המבט פנימה. אפיקורוס וחבריו הבינו ששלווה אמיתית מגיעה מבפנים, ועל כן הם השקיעו זמן רב בהתבודדות, חשיבה, כתיבה ומדיטציה.
הניסוי היה כל כך מוצלח, וחברי הקומונה היו כל כך שמחים, עד שהרעיון במהרה נשא כנפיים ובכל עבר נפתחו קהילות לפי המודל של אפיקורוס. בשיאה של התנועה היא מנתה כ- 400,000 איש שחיו בקומונות מספרד ועד ארץ ישראל. רק במאה החמישית באה האופנה המהפכנית לסיומה עם עלייתה של הכנסייה הנוצרית שהפכה את הקומונות למה שאנחנו מכירים כיום בתור מנזרים. כן, מנזרים מבוססים למעשה על סוג של קומונות היפיות.
פועלי כל העולם…
אפיקורוס היה הנושא של עבודת הדוקטורט של לא אחר מאשר קרל מרקס. כך אפשר לראות את הקומוניזם כניסיון לא מוצלח במיוחד להגשים את העקרונות של הפילוסוף היווני בקנה מידה גדול. הנקודה המרכזית של המורשת של אפיקורוס היא שבני אדם לא טובים במיוחד בלהפוך את עצמם לשמחים בכוחות עצמם, ועל כן הם זקוקים אחד לשני. אנחנו חושבים שאנחנו יודעים מה יעשה אותנו שמחים (כסף, מין, הצלחה…) אבל אפיקורוס אומר לנו שלא, כי אם נחשוב על הרגעים שבאמת מספקים לנו אושר נמצא שהם לא קשורים באף אחד מאלו. האומץ לשנות את חיינו בהתאם יכול להוביל אותנו בכיוון שונה מאוד מזה שבו אנחנו הולכים כיום.
מקור: Epicurus מתוך The School of Life
