פרנץ פאנון, פילוסוף ומהפכן יליד מרטין, עסק רבות בהבנת תפקידה של מהפכה אלימה בתהליכי דה-קולוניזציה. בהסתמך על חוויותיו באלג'יריה במהלך המאבק בשלטון הקולוניאלי הצרפתי, פיתח פאנון תיאוריית מהפכה שהדגישה את נחיצות האלימות בהפלת הקולוניאליזם.
התיאוריה הפוליטית של פאנון סובבת סביב מרכזיותה של האלימות בתהליך הדה-קולוניזציה. לטענתו, השליטה הקולוניאלית מושרשת ביסודה באלימות, שכן הכוח המיישב משתמש בכוח כדי לשמור על שליטה על הנתין הנכבש. פאנון טוען שהשקפות גזעניות של המתיישבים לגבי המתנחלים נותנות להם דה-הומניזציה ומצדיקות את השימוש באלימות כאמצעי היחיד לשלוט בהם. הקולוניאליזם כופה על המתיישבים במסגרתו השקפת עולם והבנה תרבותית של המקומי כבעל "צבע", ומוביל לתפיסה של המקומיים כתת-אנושיים. כתוצאה מכך, אלימות הופכת להכרח עבור המתיישב כדי לדכא התנגדות ולשמור על הסדר. במילים אחרות, לאלימות של הקולוניאליזם ניתן להתנגד רק עם אלימות של מהפכה.
מהפכה, אחדות וסולידריות
בהקשר של מהפכה, פאנון טוען שאלימות הופכת לכלי רב עוצמה לגיוס הקהילה המדוכאת מאחורי מטרה משותפת. האלימות המהפכנית מטפחת תחושת אחדות, כאשר יחידים הקשורים יחד במאבק משותף מזהים זה את זה, והאומה העתידית הופכת לבלתי ניתנת לחלוקה. אלימות, בהקשר זה, מעצימה את העם המתיישב ומעניקה להם תכונות חיוביות ויצירתיות, מטפחת את יצירתה של קהילה פוליטית חדשה.
עבור פאנון, הצלחתה של מהפכה תלויה בסולידריות ובאיחוד של העם המושבות. הקולוניאליזם מטפח עוול משותף שחווים המדוכאים, המוביל לכוח מגייס המאחד אותם על בסיס לאומי או גזעי. סולידריות זו מייצרת מטרה משותפת וחיונית לשיקום מדינתם מנזקי הקולוניאליזם.
בניתוח המהפכה האלג'יראית שם פאנון דגש על הכללת כל מגזרי החברה, כולל נשים וקבוצות שוליים. נשים מילאו תפקיד מכריע במהפכה, והשתתפו באופן פעיל במאבק לעצמאות. פאנון טוען כי המעורבות של כל חברי החברה בפרויקט המהפכני חיונית כדי להבטיח מטרה אותנטית, משותפת, ולהימנע משוליים וניכור בתוך הקבוצה.
איך בונים מדינה לאחר מהפכה?
בעוד פאנון מכיר בכורח האלימות בתהליך המהפכני, הוא מזהיר מפני השימוש בה ללא מטרה וחזון מוגדרים בבירור. אלימות חייבת להיות אמצעי להשגת מטרה, לא מטרה בפני עצמה. המהפכנים חייבים לתכנן בקפידה את השלב שלאחר המהפכה כדי למנוע את הנצחת הדיכוי והאלימות. משימת בניית האומה כוללת איחוד העם, העצמתו ויצירת מציאות פוליטית חדשה המקיימת כבוד והכלה.
אתגר משמעותי אחד טמון בהחזרת זהות לאומית חיובית לאחר שלטון קולוניאלי ממושך. פאנון מציין שהקולוניאליזם שוחק את תחושת העצמי והזהות של האנשים המושבים, ומקשה על שחזור דימוי עצמי חיובי לאחר השחרור. בניית אומה חייבת להיות כרוכה בהחזרת הכבוד ותחושת המטרה לבניית חברה חזקה ומגובשת.
ללמוד ולחשוב:
מקורה ומשמעותה של הססמא "חירות, שוויון, אחווה" במהפכה הצרפתית
