הפסיכולוגיה האינדיבידואלית של אדלר – סיכום

סיכום "אישיות: תיאוריה ומחקר": יחידה 2 – תיאוריות דינמיות: הפסיכולוגיה האינדיבידואלית של אדלר

סיכום זה הינו חלק מאוסף סיכומי הקורס "אישיות: תיאוריה ומחקר"

בדומה לקרל יונג, גם אלפרד אדלר היה אחד מתלמידיו של זיגמונד פרויד שמאוחר יותר מרד בו וייסד גישה פסיכולוגית שממשיכה את דרכו של פרויד אך גם משנה ומחדשת אותה: הפסיכולוגיה האינדבידואלית.

המחלוקת בין פרויד לאדלר מתמקדת בשאלה: מה מניע את האדם? על פי פרויד חיפוש ההנאה וסיפוק האינסטינקטים של מין ותוקפנות הם המניעים לכל ההתנהגויות האנושיות. אדלר התנגד להשקפה זו וטען,כי חייו של האדם מתמקדים בחתירה לשלמות ,להנאה ולעליונות, המעניקות לו חירות ומשחררות אותו מתחושות האין אונים והנחיתות הטבועות בו. השחרור והשלמות מושגים ע"י היחסים החברתיים, שכן האדם הוא יצור חברותי מטבעו.

  • אינדיבידואל – האדם הוא ישות מושלמת, הוליסטית, שאין להתיחס למרכיביה בנפרד.
  • המניע העיקרי בחיים הוא הרצון להגיע לשלמות.
  • האדם הוא בריאה יצירתית, בעלת חופש בחירה.
  • אין להסביר/להבין התנהגות אנושית במנותק מהסביבה החברתית.
  • התנהגות האדם הינה על-פי תפיסתו הסוביקטיבית את המציאות.

אדלר גרס ,כי תחושת הנחיתות היא אוניברסלית וכי כל הילדים נולדים עם הידיעה כי הם חסרי אונים, חלשים ותלותיים ביחסיהם עם המבוגרים השולטים בגורלם. כלומר הילד נמצא במצב של מינוס בראשית חייו. מה שמעורר בו לפתוח במאבק לכל החיים כדי להתגבר על תחושת הנחיתות.

אדלר מתאר את המאבק לעליונות כתהליך דו שלבי:

  1. הילדים חשים נחיתות לעומת המבוגרים שמסביבם (פסיביות,חולשה,חוסר בטחון)
  2. כתוצאה נוצר המאבק לעליונות (המאבק לעצמאות ופיצוי על תחושת הנחיתות)

אדלר הבין כי גילויי עליונות אינם אלה מסיכה להסוואת הנחיתות אשר בנוסף מרמזים על תפיסת האדם את עצמו כנחות. בני אדם מציבים לעצמם מטרות בדיוניות, שהגשמתם מצביעה על שליטתם בחייהם. כלומר ,המאבק לעליונות היא בעצם חתירה להגשמה עצמית. הגורם המבדיל בין מאבק נורמלי לעליונות לבין מאבק נוירוטי הוא העניין החברתי. בניגוד לפרויד, שהדגיש  את דחפי המין, התוקפנות, הלא מודע והדטרמיניזם, הדגיש אדלר את המודעות, החתירה לשלמות ולעליונות, את הגורם החברתי ואת חופש הבחירה.

עניין חברתי וסגנון חיים

המעורבות החברתית והענין החברתי הם לפי אדלר אפיונים מולדים של האדם הבריא. לעומת זאת, מאבקה של האישיות הנוירוטית לעליונות מפצה, מתאפיין בניסיון להשיג כח על האחרים. עניינו של הנוירוטי אינו מתמקד בזולת אלא רק בעצמו, ברכישת בטחון ועצמאות, בעליונות אישית.

הענין החברתי הוא אמצעי להשגת שלמות ועליונות. הדרך להשיג שלמות זו מתבטאת בסגנון החיים של האדם. לדעת אדלר ישנן דרכים רבות להגשמת עליונות/שלמות, הבדלים אלה בארגון אורח החיים משקפים הבדלים במה שאדלר מכנה סגנון חיים (תוצר של האישיות היוצרת, הנוטה להתגבר על התחושה הפרטית של נחיתות). המטרה שאדם מציב לעצמו היא מטרתו שלו. אדלר סבר כי אפשר לאבחן את סגנון חייו של האדם ע"פ מיקומו במשפחה.

  • הילד הבכור – כיוון שנולד ראשון הוא נהנה מהיתרונות של ילד יחיד. הוא זוכה למירב תשומת הלב עד שנולד עוד ילד. כתוצאה הוא מתנתק מתלותו באם ופונה לאב. הילד מרגיל את עצמו לבידוד ועצמאות, הוא לומד לשרוד לבד, ללא תלות בתשומת הלב ובחיבה של אחרים. ילדים בכורים נוטים לגלות עניין מיוחד בעבר, מעריצים את העבר ופסימיים לגבי העתיד.
  • הילד השני – נוטה להתחרות באחיו הבכור ולנסות להשתוות אליו. שופע מרץ בילתי נדלה אולם כשהבכור מנצח אותו הוא חש שאינו מוכשר. כללית, הילד השני הוא מתחרה בעל דחף הישג גבוה.
  • הילד הצעיר – כל ילד הנוסף למשפחה מפחית ממעמדו של קודמו, אולם לבן זקונים יש עמדה מיוחדת ואף שיש לו מתחרים רבים הוא לעולם המוגן מכל הילדים. אך כיוון שאחיו מיומנים ממנו, הוא נדחף לעיתים לייאוש.
  • ילד יחיד – בד"כ ההורים מגוננים עליו ומקדישים לו את מירב תשומת הלב. בהתבגרותו הוא דורש שהכל יתנהל ע"פ רצונו. ילדים יחידים מפתחים לא פעם דרכי נועם בכדי למצוא חן בעיני אחרים ולהשיג את מבוקשם.

מחקר אמפירי

התיאוריה של אדלר לא הביאה לפריחה של מחקר אמפירי שינסה לאששה/להפריכה. חוקרים שהושפעו מאדלר: שכטר מצא, שבתנאי לחץ בנות בכורות העדיפו לשהות בחברה ואילו בנות שאינן בכורות העדיפו להמתין לבד.

מס' מחקרים הראו שבאופן כללי לילדים בכורים יש אמביציה חזקה יותר להגיע להישגים מאשר לילדים שאינם בכורים.

מחקרם של סלז ורוף הראה שילדים שאינם בכורים מקובלים יותר בחברה מאשר ילדים בכורים.

הערכה וביקורת

אדלר היה אמנם תלמידו של פרויד אך פיתח תיאוריה מקורית ושונה ממנו. בניגוד לפרויד אדלר דגל בפסיכותרפיה, 1-2 פעמים בשבוע, בישיבה מול המטפל ולא בשכיבה.

התיאוריה של אדלר הותקפה בעיקר עקב פשטנותה. פסיכולוגים רבים טענו שלא ניתן להסביר את המגוון העצום של המניעים האנושיים כנובע כולו מכח מניע יחיד – השאיפה לעליונות. פרויד עצמו ביקר קשות את החשיבות שייחס אדלר לכוונות המודעות של האדם.

כמו התאוריות של פרויד ויונג, גם התיאוריה של אדלר לוקה בחוסר הגדרה של מושגים מרכזיים, ומשום כך קשה מאוד להעמידה לבדיקה אמפירית. אדלר עצמו לא עסק כלל בניתוחים סטטיסטיים והסתפק בתצפיותיו הסובייקטיביות בלבד.

יחד עם זאת אדלר מתקרב יותר לדרך שבה האדם הרגיל רואה ומבין את הטבע האנושי.

סיכומים נוספים תוכלו למצוא באוסף הסיכומים בפסיכולוגיה באתר וכן מאגר הסיכומים של האוניברסיטה הפתוחה.

אדלר על פיצוי-יתר, תסביך נחיתות ותסביך עליונות

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

חמש שאלות לזיהוי חרטטנים

חמישה כללי אצבע שיעזרו להם לזהות חרטא כשאתם פוגשים אותה ולהתמודד עם טענות ומידע שמוצג בפנינו. המדריך להמנעות מחרטטנים

להשתפר: