מונטסקייה, מהוגי הדעות המרכזיים של עידן הנאורות, נחשב לאבי רעיון הפרדת הרשויות. זהו עקרון חוקתי מהותי שבזכותו מתפקדות דמוקרטיות מודרניות רבות. במאמר זה נעמיק במשנתו של מונטסקייה, נבין מדוע חשב שהפרדת הרשויות חיונית לחירות האדם, ונסקור את האופן שבו רעיונותיו עיצבו את העולם הפוליטי המודרני.
הרקע ההיסטורי והאינטלקטואלי
שארל לואי דה סקונדה, הברון דה לה ברד מונטסקייה (1689–1755), חי בצרפת תחת שלטון מונרכי אבסולוטי. בשלטון זה כל הכוח רוכז בידיו של המלך. מונטסקייה פיתח תיאוריה פוליטית חדשנית בהשראת מסעותיו לאנגליה ובמיוחד התרשמותו מהמנגנונים החוקתיים הבריטיים לאחר "המהפכה המהוללת". התיאוריה שפיתח שאפה להגביל את ריכוזי הכוח ולהבטיח את חירות האזרח.
עיקרון ההפרדה: שלוש רשויות עצמאיות
ביצירתו החשובה "רוח החוקים" (L'esprit des lois, 1748), טוען מונטסקייה שהכוח השלטוני נחלק לשלוש רשויות עיקריות:
הרשות המחוקקת – מנסחת חוקים.
הרשות המבצעת – מיישמת את החוקים ומנהלת את ענייני המדינה.
הרשות השופטת – מפרשת את החוק ושופטת על פיו.
לדבריו, כאשר שלוש הרשויות מוחזקות בידי גוף אחד או אדם אחד – "אין חירות". הכוונה אינה רק לדיקטטורה מובהקת, אלא גם למצב שבו הרשות המבצעת יכולה לחוקק חוקים לפי צרכיה או לפרש אותם כרצונה. כדי למנוע עריצות ולשמור על שלטון מאוזן, דרושה הפרדה מבנית ומוסדית. הפרדה זו מבטיחה שכל רשות תוכל לבקר ולרסן את האחרות.
איזונים ובלמים
הפרדת הרשויות אצל מונטסקייה אינה מבקשת לנתק לחלוטין בין הרשויות, אלא לקיים ביניהן מערכת של איזונים ובלמים. כל רשות שומרת על עצמאותה, אך גם נתונה לפיקוח מצד הרשויות האחרות, מה שמייצר דינמיקה של איזון הדדי ומונע צבירת כוח עודף.
לדוגמה, באנגליה של אותה תקופה, הפרלמנט יכל להגביל את המלך, ובית המשפט שמר על זכויות הנתינים. בארה"ב, החוקה שנכתבה שנים לאחר מכן הושפעה ישירות ממונטסקייה. הקונגרס, הנשיא ובית המשפט העליון בנויים על פי העיקרון הזה בדיוק.
משמעותו של חופש בעבור מונטסקייה
בעיני מונטסקייה, חופש אינו אנרכיה או היעדר חוק, אלא היכולת לחיות בביטחון תחת חוקים צודקים וללא חשש מרצונו השרירותי של השליט. כדי לקיים מצב זה, יש להבטיח שהשלטון עצמו יהיה מוגבל. עקרון הפרדת הרשויות הוא האמצעי היעיל ביותר להשגת מטרה זו.
ביקורת ומורכבות
עם השנים עלו ביקורות שונות על מודל ההפרדה של מונטסקייה. יש שטענו כי הפרדה נוקשה מדי אינה יעילה לניהול מדינה מודרנית, ושהמציאות מחייבת שיתוף פעולה הדוק יותר בין רשויות. יתרה מכך, במדינות רבות (כמו ישראל), אין הפרדה מלאה, והאיזון נשען על נורמות, חקיקה ופסיקות שיפוטיות.
עם זאת, עקרון ההפרדה ממשיך להוות אבן יסוד במחשבה הדמוקרטית. גם אם הרשויות משתפות פעולה, ההבנה שכל ריכוז כוח מסוכן נותרה חיונית.
לסיכום
הפרדת הרשויות של מונטסקייה אינה רק מנגנון טכני לניהול שלטון. היא תפיסת עולם מוסרית ופוליטית השואפת להגן על חירות האדם ולהבטיח שלטון החוק. רעיונותיו חוללו מהפכה מחשבתית שביססה את יסודות הדמוקרטיה הליברלית, וממשיכים להדהד גם בעידן המודרני שבו עריצות יכולה להתלבש בלבוש דמוקרטי.
