סיכום: דניאל בר-טל: לחיות עם הסכסוך – הקדמה

סיכום: דניאל  בר-טל: לחיות עם הסכסוך 

דניאל בר-טל, לחיות עם הסכסוך (ירושלים: כרמל, 2007), הקדמה.

פרק 1: התשתית הפסיכולוגית-חברתית של סכסוכים בלתי נשלטים: המשגה

מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית

ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית – סיכומי מאמרים

סיכומי מאמרים במדעי המדינה

ישנם סכסוכים שונים ברחבי העולם, שהתמשכותם מביאים להתפתחות של תשתית פסיכולוגית חברתית של אמונות, דעות ורגשות ביחס לסכסוך, שמעמיקה את הסכסוך ומשמרת אותו. התשתית היא נוקשה ולכן היא מעכבת את התמתנות הסכסוך והסדרתו באמצעי שלום.

הספר של בר-טל עוסק בסכסוך הישראלי-ערבי ובתשתית הפסיכולוגית שהתפתחה בחברה הישראלית בעקבותיו. טרם הדיון, המחבר מבקש להציג מודל "המשגתי" (מלשון מושג) של סכסוכים, שכן לטענתו אף שלכל סכסוך יש מאפיינים והקשר ייחודים, הרי שניתן להצביע על עקרונות ודינאמיקה פסיכולוגים כלליים דומים בכל הסכסוכים.

לפיכך, המבנה של פרק זה יהיה:

        א.        הצגת טבעו של "סכסוך בלתי נשלט"

         ב.         הצגת התשתית הפסיכולוגית-חברתית המתפתחת בעת סכסוך בלתי נשלט

          ג.         הצגת 6 תפקידים של אותה תשתית תוך התמקדות בעיצוב מחדש של זהות בני אותה חברה שפיתחה את התשתית

         ד.         מיסוד התשתית בחברה ותוצאותיו

א. "סכסוכים בלתי נשלטים"

סכסוכים בין חברות פורצים כאשר היעדים, הכוונות ו/או המעשים שלהן נתפסים כמנוגדים זה לזה. הסכסוכים שונים זה מזה, כאשר אחד הסיווגים החשובים הוא חומרת הסכסוך. קריסברג, מומחה לחקר סכסוכים הציע סיווג של סכסוכים על סולם של נשלט-בלתי נשלט.

סכסוך נשלט מתנהל על יעד פחות חשיבות ונמשך זמן קצר. הוא נתפס כבעל פתרון, באמצעות מו"מ וללא הפעלת אלימות, כאשר הצדדים מבינים גם את האינטרס של הצד שכנגד, מתוך הבנה כי הסכסוך מטבעו הינו בעל "מניעים מעורבים", ושני הצדדים ירוויחו מפתרונו.

סכסוך בלתי נשלט נמשך זמן רב שכן אף אחד מהצדדים אינו יכול לנצח וגם אינו מעוניים לסיימו בדרכי שלום הדורשים פשרות, מלווה במעגל של אלימות ובאיבה, ומנציח את עצמו כבלתי פתיר.

כיצד נאפיין סכסוכים בלתי נשלטים?

לפי קריסברג, יש 4 מרכיבים שמאפיינים סכסוך כזה:

1. סכסוכים בלתי נשלטים הם ממושכים – הסכסוכים נמשכים זמן רב, ולכן מצטברים אצל הצדדים איבה ועוינות. הדור החדש גדל למציאות של סכסוך מה שמחייב אותו להסתגל אליה, ככול שעובר זמן – החברה מפנימה את החוויות השליליות שעוברות לדור הבא.
2. סכסוכים בלתי נשלטים הם אלימים – כרוכים באלימות פיזית, בהרג ובפציעה של בני החברה. הפגיעה אינה רק בחיילים אלא גם באזרחים (ולעיתים מלוות במעשי זוועה, רצח עם וכו'). לאלימות הפיזית השפעה עמוקה החברה, שלוקחת אחריות על שמירה על זכר הנופלים, האדרת שמם, פיצויים לקורבנות, ונקמה על ההרג, מה שתורם לצמיחת תרבות הסכסוך.
3. סכסוכים בלתי נשלטים נתפסים כבלתי פתירים – לא ניתן להסדירם בדרכי שלום, מה שיכול לנבוע מסיבות שונות – היסטוריה של ניסיונות כושלים, מנהיגות המסרבת לפתור את הסכסוך, חברות המתנגדות לשינוי יעדי הסכסוך וכו'.
4. סכסוכים בלתי נשלטים דורשים השקעה מרובה – הן חומרית (צבאית, טכנולוגית, כלכלית) והן פסיכולוגית, יצירת אידיאולוגיה שתצדיק את הימשכות הסכסוך.

נוסף על מאפיינים אלו, מוסיף המחבר 3 מאפיינים:

1. סכסוכים בלתי נשלטים הם כוללים – נתפסים כסכסוכים על יעדים / צרכים / ערכים  מרכזיים, בלעדיהם לא תוכל החברה להתקיים.
2. סכסוכים בלתי נשלטים נתפסים כ"משחק סכום אפס" – סכסוכים גורפים המתנהלים ללא פשרות. כל צד מנסה למנוע מהשני הישגים בכל תחום.
3. סכסוכים בלתי נשלטים הם מרכזיים – תופסים מקום מרכזי בחיי הפרטים בחברה ובחברה כולה. לסכסוך מקום בולט בסדר היום הציבורי.

חלק מהמאפיינים פסיכולוגים טהורים, אחרים הם תוצאה של התנסות היסטורית. התוצאה שלהם היא התמשכות הסכסוך. האמונה של הצדדים כי יש בידיהם המשאבים להמשך הסכסוך וכי הזמן פועל לטובתם תורמת להימשכותו, שכן הצדדים סבורים כי הם יכולים לשפר את מעמדם עם הזמן. מאפיין חשוב נוסף הוא חוסר אמון בין הצדדים.

סיכום: דניאל  בר-טל: לחיות עם הסכסוך: חלק 1- חלק 2– חלק 3 – חלק 4 – חלק 5 – חלק 6 – חלק 7 – חלק 8 – חלק 9 – חלק 10