אידיאולוגיה.
הגדרה של האידיאולוגיה: מע' קוהרנטית (פחות או יותר) של אמונות וערכים בדבר העולם הפוליטי כפי שהוא צריך להיות, אשר מספקת בסיס לפעולה פוליטית משותפת.
תמיד מבחוץ ניתן לטעון לחוסר עקביות וכל אידיאולוגיה תטען כי היא קוהרנטית. בין אידיאולוגיות רבות יש חפיפות. למשל האנשים מימין קיצוני נפגשים עם האנרכיסטים השמאלנים בחזונם כנגד המדינה.
למשל דמוקרטיה היא אידיאולוגיה הטומנת בתוכה מספר אידיאולוגיות שונות, לא פאשיזם, פונדמנטליזם לא יכולים להיות בתוך דמוקרטיה. כל אידיאלוגיה יש בה ניתוח של המצב הקיים. בכל אידיאולוגיה יש מודל של ה"חברה הטובה"-זהו חזון איך צריכים להיות הדברים. האלמנט השלישי הוא תוכנית הפעולה כיצד סוגרים את הפער בין המצוי למצוי.
סיכום שלושת האלמנטים:
- המצוי
- הרצוי
- הפתרון לסגירת הפער
לאידיאולוגיות יש קונוטציות שליליות בד"כ.
יש קודם כל לברר את טבע האדם עפ"י התפיסה המדוברת.
הליברליזם–
מקורות האידיאולוגיה של הליברליזם נמצאים במקומות מגוונים, אך כתורה מגובשת ניתן לראותה כדבר הצץ ומתגבש כעליית המעמד הבינוני אל מול המלוכה, מה שמייחד את הליברליזם הוא שהפרט הוא המרכז. הרעיון הבסיסי הוא שהסדר החברתי צריך לשרת את הפרט בחברה, לפרט צריך להיות חופש מקסימלי, מעט מגבלות על הפרט (אך ורק כשפרט אחד מנסה לפגוע בפרט אחר).
הוא תובע סובלנות כלפי אחרים ושהממשל יהיה מוגבל ושיהיה מרוסן בסמכותיו (גם אם הוא שלטון דמוקרטי), התערבות מדינית מועטה בחיי הפרט. יש להבחין בליברליזם הקלאסי, לניאו-ליברליזם מליברליזם המודרני (המפלגה הדמוקרטית בארה"ב) הוא היחס למדינה.
הליברליזם לא תומך בנכסי מדינה, חברות השייכות למדינה, הליברליזם הקלאסי שולל את זכותה של המדינה בקביעת נורמות חברתיות (כל אדם רשאי לעשות בביתו כרצונו, כל עוד הוא לא פוגע בכלל)
על פי האידיאולוגיה של הליברליזם המדינה היא רע הכרחי , אין לה תוכן חיובי, אלא דבר שצריך אותו כדי להבטיח: זכויות קניין, הגנה משפטית. רואה את המצב הפגום בגלל התערבות יתר של המדינה בכלכלה- מיסים, רישוי, בעלות של המדינה על כל מיני משאבי טבע או חברות, הוא מתנגד לקביעת נורמות מוסריות בתחומים שלא נוגעים לכלל. על מנת להגיע למדינה אידאלית- צריך לצמצם את פעילויות המדינה, הקטנת תקציב המדינה.
ליברליזם מודרני:
למדינה יש תפקיד פעיל בניסיון ליצור שיוון הזדמנויות (גם בשימוש העדפה מתקנת וכו') קיים יחס הפוך בין חירות לשיויון-ז"א הרבה שיויון פחות חירות, פחות שיויון =יותר חירות.
הליברליזם המודרני (הדמוקרטים בארה"ב) טוען שיש בעיה במצב הקיים של אי שיויון פוליטי כי לבני אדם אין שיויון הזדדמנויות. זה מחייב חלוקה מחדש של המשאבים, הוא חושב שחירות ושיויון לא נמצאים ביחס הפוך. קיימות נקודות בהן היחס אינו הפוך-צריך מינימום הכנסה או השכלה ע"מ שיוכל לבחור. החירות הוא היכולת לבחור בין מספר אלטרנטיבות. המדינה צריכה להיות גורם אקטיבי ביצירת שיויון הזדמנויות.
השמרנות (קונסרבטיביות):
תורה אידיאולוגית שהתפתחה כתגובת נגד לשינויים שחלו בעקבות המהפכה התעשייתית, ככל שהתפתח הליברליזם כך התפתחה השמרנות כתגובה.
קונסרבטיביות- רצון לחזור לטוב העבר ולשמר את ההווה.
ניתן להבחין בין שני סוגים:
- ריאקציונית– עבר עדיף, מבצעת גלוריפיקציה לעבר. חוק וסדר, סמכות. החברה הטובה היא החברה הישנה: מסורתית, דתית, מעמדית.
- דינאמית, פרגמאטית- לא מתנגדת לכל שינוי, אבל מתייחסת בחשדנות לשינויים. מבוסס על מוסדות שעמדו במבחן הזמן. זהו הסדר הרצוי, נשען על תבונה נצברת. למשל אדמונד ברג הוא בעד המהפכה האמריקאית– כי המלך האנגלי פגע במסורת האמריקאית. החברה הטובה היא החברה הקיימת עם תיקונים מסוימים הדרגתיים.
ניאו-שמרניים: המדינה צריכה להיות חזקה, להשליט חוק וסדר, האדם צריך נורמות ומסגרות על מנת לרסן צדדים אפלים שלו. הגישה מזוהה עם: רייגן,טאצ'ר (ובוש?) הם מהפכנים-הם מנסים לפרק את מדינת הרווחה (אשר התפתחה בשנות ה-50-70), להחזיר את המצב אחורה לליברליזם הקלאסי.
הסוציאליזם: אידיאולוגיה שהתחילה בגרסתו המהפכנית של מארקס. הדגש הוא על הקהילה, הוא מניח שיש יחסים לא תחרותיים אלא סולידריות. מעוניין בשיויון בתוצאות (שכל בני האדם יקבלו את צרכיהם). החתך הוא חתך מעמדי. בעל אמונה שלבני אדם צריכה להיות בעלות משותפת על מכשירי היצור. התחלק בין הענף המהפכני לסוציאל- דמוקרטי (רביזיוניסטי-תפיסת האדם מערערת את התפיסה של האדם, טבע האדם בין סולידריות לבין ה"אדם הוא רע מנעוריו"). ההנחה היא שהאדם הוא יוצר.המצב הקיים מה שפגום בגלל היעדר שיויון בחברה ושקשה להבטיח את החירות. כדי להגיע למצב כזה- בעלות משותפת על אמצעי הייצור, בנקאות, תחבורה. בימים אלו הסוציאל-דמוקרטיה נמצאת במגננה, מאז שנות ה-80 יש התקפה על מדינת הרווחה, והסוציאליסטים מנסים לשמר את המצב הקיים של הרווחה, כיום אין כבר דרישה מצידם להלאמת אמצעי-ייצור, אלא הכיוון הוא קידום אינטרסים של הרווחה.
סוציאל דמוקרטיה וליברליזם מודרני מאוד דומות היום. רק הנקודות המוצא ממש שונות.
זוהי תגובת נגד הליברליזם והסוציאליזם. הפשיזם כאידיאולוגיה מתנגד לתפיסת הפרט של הליברליזם ותפיסת המעמד של הסוציאליזם, תפיסה המקדשת את האומה, שהיא גוף אורגני. בראשה מנהיג. המצב הקיים הוא תוצאה של ליברליזם. הרצוי הוא גוף אורגני כשכולם משרתים את הכלל. כולם שותפים למאמץ ובראש האומה עומד מנהיג חזק. סביר להניח כי מדינות פאשיסטיות יצאו למלחמה כי ככה מתבצע גיוס טוב יותר למען הכלל. פאשיזם המושג הוא "אגד זרדים" מרומא. לאדם אין תוכן בלי האומה. החזון הכלכלי-הוא כלכלה המנוהלת ע"י המדינה. אך היטלר למשל לא הכפיף את הכלכלה ושיתף פעולה עם בעלי הון. דרכי ביצוע- הפחדה, טרור, השמדה.
אנרכיזם–
יש אנרכיזם ימני עם דגש על אינדיבידואליזם ליברלי (ליברטיניזם) מול אנרכיזם שמאלי ששואף להתפרקות המדינה. הימני-המדינה פוגעת בפרט, כפייה של גיוס, מיסים וכו' ובגלל זה היא פסולה. החברה הטובה עפ" ימין היא של שוק חופשי-בני אדם יגיעו לבד לאופטימום. משמאל-דיבר על חיים בקהילות וולונטריות ללא היררכיה או סמכות יתרה למישהו. זה ממומש ע"י פירוק המדינה.
הם אומרים כי יש אי שיויון בין גברים לנשים. בחברה טובה לא תיהיה חלקות עבודה או משכורות עפ"י מין. ע"מ להשיג שיויון יש להשוות בין גברים לנשים, יש לבצע הפלייה מתקנת. יש הטוענים כי זוהי פגיעה בסדרי עולם שלא לצורך. דרך נוספת לסגור פערים הוא חינוך.
פונדמנטליזם("עקרוני"/"בסיסי"):
שם כולל לאידיאולוגיות דתיות. הדתות השפיעו על כל אחת מאידיאולוגיות. נצרות ויהדות השפיעו מאוד על סוציאליזם. החברה והפוליטיקה צריכים להיות מאורגנים לפי עקרונות הדת. המצב הקיים הוא מצב חמור של התרחקות מן הדת. המודל של החברה הטובה היא חברה המאורגנת לפי עקרונות דתיים. יש צורך בתפיסת השלטון, בהחלת חוקי הדת כחוקי המדינה ושלטון של אנשי הדת. יש קרבה לשמרנות ריאקצינית. מי ששולט הוא הקובע איך מפרשים את הדת.
האם לאומיות ודמוקרטיה הן אידיאולוגיות? כן-הן מטא-אידיאולוגיות המכילות בתוכן אידיאלוגיות אחרות.
קץ האידיאולוגיה– היום העידן הפוסט-מודרני. היום לאנשים אין אידיאולוגיות. זוהי אופנה קיימת בכל מיני תקופות. מדינות עם שוק חופשי ורווחה-זהו סממן לגמר האידיאולוגיה. מי שפעל כנגד זה הם רייגן וטאטצ'ר. אידיאולוגיות של לאומיות ופונדמנטלזים עדיין נלחמות, גם אם ליברליזם ידו על העליונה-הסימן הוא נפילת התאומים, מלחמות בבלקן, אפגניסטאן, עירק וכו'.
