סיכום: דניאל בר-טל: לחיות עם הסכסוך – חלק 4
דניאל בר-טל, לחיות עם הסכסוך (ירושלים: כרמל, 2007), הקדמה.
פרק 1: התשתית הפסיכולוגית-חברתית של סכסוכים בלתי נשלטים: המשגה
מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית
ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית – סיכומי מאמרים
אוריינטציה רגשית קולקטיבית
חברות מפתחות אוריינטציה רגשית מיוחדת, המדגישות רגשות מסוימים. החוויות הרגשיות הופכות לתופעה חברתית המתגבשת לאוריינטציה רגשית קולקטיבית.
הקריטריונים לזיהוי אוריינטציה רגשית קולקטיבית:
à הרגש נחווה על ידי מרבית חברי הקבוצה
à הרגש עולה לעיתים קרובות בשיח הציבורי
à האמונות החברתיות המעוררות את הרגש משותפות לרוב חברי הקבוצה
à מוצרים תרבותיים מביעים את הרגש (סרטים, ספרים וכו')
à מערכת החינוך מעוררת את הרגש באמצעות חומרי הלימוד
à הזיכרון הקולקטיבי משמר את הרגש
à אמונות העומדות בבסיסו של הרגש משפיעות על קבלת ההחלטות בחברה
בחברות בהן יש סכסוך בלתי נשלט יש נטייה לכמה אוריינטציות רגשיות קולקטיביות. הבולטת היא אוריינטציה של פחד, אולם החברה יכול להישלט ע"י אוריינטציה של שנאה וכעס.
אוריינטציה קולקטיבית של פחד
פחד הוא רגש ראשוני שלילי המתעורר במצבי איום וסכנה לאדם ו/או לחברה, המאפשר תגובה מסתגלת אליהם. הוא נועד להגדיל את יכולת ההישרדות. ניתן לחוות פחד באופן קולקטיבי, למשל בעת רדיפות פוליטיות. סכסוכים בלתי נשלטים מלווים באלימות, סכנה לחיים ואיום מתמשך. כל אלו הם כר פורה ליצירה אוריינטציה קולקטיבית של פחד. פחד רב עוצמה עלול להוביל לקיפאון של אמונות – החברה דבקה באמונותיה ומתקשה להעלות פתרונות חלופיים, מה שמקשה על פתרון הסכסוך בדרכי שלום. החברה נוטה לפרש באופן מוטעה התנהגות גם שאינה נועדה לאיים, וכן הפחד מוביל לאלימות כדרך להתמודדות עימו.
שנאה קולקטיבית
שנאה היא תחושת עוינות המופנית כלפי אדם ו/או חברה והיא כרוכה ברשעות, סלידה ונכוחות להרע ואף להרוג את מושא השנאה. כצפוי, מצבי סכסוך הם כר פורה לשנאה. השנאה יכולה להתבסס על חוויות אישיות אך גם על מקורות חיצוניים. השנאה יכולה להוביל לביצוע המעשים האלימים כנגד החברה היריבה.
כעס קולקטיבי
ישנן הגדרות שונות לכעס (תגובה לפגיעה מבזה, תוקפנות, תסכול של סיפוק מיוחל) הוא מתעורר כאשר אדם או קבוצה מפרשים את המעשים של אדם או קבוצה אחרים כלא צודקים ולא הוגנים ולכן נדרש תיקון העוול. בסכסוך בלתי נשלט מעשי היריב נחשב בלתי צודקים ולכן גוררים כעס המלווה ברצון לנקם ותוקפנות.
ג. "תפקידי התשתית הפסיכולוגית חברתית"
התשתית הפסיכולוגית חברתית (זיכרון קולקטיבי, אתוס סכסוך ואוריינטציה רגשית קולקטיבית) היא בעלת תפקידים חשובים בחברה הנמצאת בסכסוך בלתי נשלט. היא ממלאת 6 תפקידים, הקשורים להתמודדות עם האתגרים כתוצאה מהסכסוך:
- תפקיד אפיסטמי של הבהרת מצב הסכסוך – האמונות החברתיות של הזיכרון הקולקטיבי ואתוס הסכסוך עונים על שאלות העולות ממנו (למה יש סכסוך? למה אנחנו נלחמים? וכו') והם מאפשרים להתמודד עם מצבי הלחץ הנוצרים מהסכסוך.
- תפקיד מוסרי של הצדקת מעשי קבוצת הפנים כלפי האויב – מעניקה לגיטימציה מוסרית למעשי אלימות והרג לחברי הקבוצה
- הקניית תחושת מובחנות ועליונות – תיאור היריב כדה-לגיטימציה והאדרת קבוצת הפנים. פיתוח סטריאוטיפים המנציחים את הסכסוך
- הכנת החברה להתמודדות עם האויב ומעשיו האלימים – הכנה פסיכולוגית לחוויות השליליות המלוות סכסוך בלתי נשלט
- הנעת בני החברה לפתח רגש של סולידריות והתגייסות – על ידי הצדקת יעדי הסכסוך ודה-לגיטימציה של האויב. פיתוח רגש פטריוטיות.
- תרומה לגיבוש, שימור וחיזוק זהות חברתית – שמשקפת את התנאים וההתנסויות של סכסוך בלתי נשלט.
- סיכום: דניאל בר-טל: לחיות עם הסכסוך: חלק 1– חלק 2– חלק 3 – חלק 4 – חלק 5 – חלק 6 – חלק 7 – חלק 8 – חלק 9 – חלק 10
