סיכום: דניאל בר-טל: לחיות עם הסכסוך – חלק 5: הזהות החברתית
דניאל בר-טל, לחיות עם הסכסוך (ירושלים: כרמל, 2007), הקדמה.
מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית
ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית – סיכומי מאמרים
פרק 1: התשתית הפסיכולוגית-חברתית של סכסוכים בלתי נשלטים: המשגה
מהי הזהות החברתית?
כדי שהחברה תתקיים היחידים צריכים לזהות עצמם כבני החברה. זהות חברתית נוצרת כאשר יחידים מסווגים עצמם כשייכים לחברה מסוימת.
ישנן 6 השלכות לקיומה של זהות קולקטיבית משותפת:
א. בני הקבוצה מבדלים עצמם מקולקטיבים אחרים ומעריכים עצמם באופן חיובי
ב. תחושת המשכיות מכך שלקולקטיב יש עבר ועתיד.
ג. תחושת גורל משותף – כל אחד תלוי בקיום הקולקטיב
ד. לבני החברה אמונות, נורמות וערכים משותפים
ה. בני החברה עוסקים בפעולות מתואמות כקולקטיב
ו. יש לבני החברה נכונות להתגייס ולהקריב למען הקולקטיב.
לסכסוך בלתי נשלט השפעה על הזהות החברתית. ראשית, מתגברת תחושת השייכות לקולקטיב. שנית, הזהות החברתית מחזקת את בני החברה בשל תחושת שייכות וגורל משותף. שלישית, זהות חברתית יציבה מקלה על התמודדות עם הסכסוך ועל התגייסות למען החברה.
רביעית, בהקשר של סכסוך בלתי נשלט, עם הזמן, התשתית הפסיכולוגית חברתית מעצבת את הזהות החברתית ומקנה לה תכנים. כאשר הזהות החברתית נעשית עמוסה במשמעויות שמקורן באתוס הסכסוך ובזיכרון הקולקטיבי, הדבר תומך בהתמשכות הסכסוך.
ד. "מיסוד התשתית הפסיכולוגית חברתית"
ככול שהסכסוך מתמשך, מתגבשת בחברה גישה כוללת כלפי המציאות האלימה, מעין אידיאולוגיה, ואצל היחיד מתפתח רפרטואר שלילי. מאחר ורוב חברי החברה מעורבים בסכסוך בדרך כלשהי, אמצעי התקשורת והחינוך, משמרים את הרפרטואר, והדור הצעיר גדל עליו.
לתהליך המיסוד ארבעה מרכיבים אופייניים:
א. שיתוף נרחב – האמונות הרפרטואר השלילי נפוצים בחברה
ב. יישום נרחב – בני החברה לא רק מחזיקים באמונות אלא משתמשים בהן בשיח היומיומי
ג. ביטוי במוצרים תרבותיים – מיסוד התשתית נעשה באמצעות אמצעים תרבותיים
ד. נוכחות בחומרים חינוכיים – ספרי לימוד מכילים את הרפרטואר של התשתית הפסיכולוגית חברתית.
התשתית הפסיכולוגית מתגבשת גם לנוכח מידע סותר. לעיתים החברה נעזרת במנגנוני פיקוח לשמר את התשתית שהתפתחה. לא רק צנזורה ממשלתית, גם יחידים יכולים להטיל סנקציות על מי שמנסה לפגוע בתשתית שנוצרה. הרפרטואר הופך להגמוני ודוגמטי, ויוצר את מה שמכונה "תרבות הסכסוך".
תוצאות התשתית הפסיכולוגית חברתית
התשתית שנוצרה משפיע באופן מרחיק לכת על האופן שבו מועבד מידע. התוצאה במישור הפסיכולוגי היא שכל פעם שמתקבל מידע, מעבדים אותו באופן סלקטיבי בהתאם להקשר. התשתית הפסיכולוגית חברתית משפיעה על האופן שבו חברי הקבוצה מעבדים מידע.
התשתית מובילה לאיסוף סלקטיבי של מידע, הטיה, הוספת מידע מעוות וכו'. מתייחסים רק למידע שמתאים לתשתית ומתעלמים מזה שסותר אותה. מכך נוצר מוסר כפול (התייחסות שונה לאותם מעשים כאשר הם נעשים על ידי האויב), טעויות ייחוס, מפרשים התנהגות של האויב באופן מוטעה, הערכה ריאקטיבית, כלומר דחיית הצעות פשרה גם כשהן טובות לחברה, העדר סימפטיה לאויב ועוד.
מסקנות
תשתית פסיכולוגית חברתית המתפתחת בחברה הנמצאת בסכסוך בלתי נשלט מאפשרת לבני החברה להסתגל לסכסוך ולהתמודד איתו, אך בו בעת משמרת את הסכסוך ומאריכה אותו.
החברה נעשית שבויה בתפיסות שמקשות עליה לשבור את מסגרת הסכסוך ולהביא לפתרונות בדרכי שלום. כתוצאה מכך מתפתח מעגל הקסם של האלימות. האלימות מולידה תשתית פסיכולוגית חברתית שלילית, שעם הזמן הופכת לגורם ההנעה וההצדקה של הסכסוך. כתוצאה מכך נפגעת רווחת של החברות המעורבות בסכסוך, ולכן יש הכרח לגרימת שינוי בתפיסות אלו.
סיכום: דניאל בר-טל: לחיות עם הסכסוך: חלק 1– חלק 2– חלק 3 – חלק 4 – חלק 5 – חלק 6 – חלק 7 – חלק 8 – חלק 9 – חלק 10
