סיכום: דניאל בר-טל: לחיות עם הסכסוך – חלק 2


סיכום: דניאל  בר-טל: לחיות עם הסכסוך – חלק 2

דניאל בר-טל, לחיות עם הסכסוך (ירושלים: כרמל, 2007), הקדמה.

פרק 1: התשתית הפסיכולוגית-חברתית של סכסוכים בלתי נשלטים: המשגה


מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית

ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית – סיכומי מאמרים

סיכומי מאמרים במדעי המדינה

האתגרים שמציבים סכסוכים בלתי נשלטים

מאפייני הסכסוכים גורמים לחוויות שליליות כגון לחץ, טראומה, אומללות וכו' והם גובים מחיר כבד, אנושי וחומרי. במהלך הסכסוכים החברה כולה מושפעת ונדרשת להתגייסות והקרבה בלתי פוסקים. מנקודת מבט פסיכולוגית, נדרשת התמודדות עם שלושה אתגרים בסיסיים:

  1. צורך במתן מענה לצרכים הפסיכולוגים הנמצאים בחסך – כגון ידיעה והבנה, שליטה, ביטחון, זהות חיובית ושייכות לחברה. אנשים כפרטים זקוקים לשליטה והבנה של המצב. במקרה של סכסוך, נדרשת הבנה שגם תספק הצדקה לעוינות בין הצדדים.
  2. התמודדות עם הלחץ, הפחדים, המתחים והתופעות הפסיכולוגיות המלוות למצב של סכסוך בלתי נשלט – ישנן גישות פסיכולוגיות שונות להגדרת לחץ (ולא, אתם לא מעוניינים לשמוע עליהן), כולן מסכימות שהוא מצב שלילי ושיש לנסות לעבור למצב חיובי (וואו) ולכן האתגר הוא פיתוח מנגנונים להתמודדות עם הלחץ.
  3. פיתוח תנאים פסיכולוגיים שיסייעו לעמידה מול היריב, כלומר לנצח בסכסוך או לפחות להימנע מלהפסיד – עמידה זו מאפשרת להוסיף ולנהל סכסוך במשך זמן ארוך, וזה דורש תנאים פסיכולוגים – כמו חינוך להקרבה, אחדות, סולידריות וכו'.

בשביל להתמודד עם אתגרים אלו נדרשת תשתית פסיכולוגית.

ב. "התשתית הפסיכולוגית חברתית של סכסוכים בלתי נשלטים"

התשתית מורכבת מ-3 מרכיבים:

  1.        I.            זיכרונות קולקטיבים
  2.     II.            אתוס הסכסוך
  3.  III.            אוריינטציה רגשית קולקטיבית.

 

אמונות חברתיות מרכיבות את הזיכרון הקולקטיבי ואת אתוס הסכסוך ולכן נפתח בהגדרתן. "אמונות חברתיות" הן קוגניציות משותפות לבני החברה, המתייחסות לנושאים ותחומים המעסיקים את החברה ותורמים לתחושת ייחודיותה. האמונות החברתיות מתייחסות לנושאים שונים בחברה, ומועלות על סדר היום הציבורי באופן קבוע. האמונות החברתיות מאורגנות בתימות, וכול תימה יכולה לכלול כמה אמונות חברתיות. מוסדות החברה מנחילים את האמונות לבני החברה ומעודדים את רכישתן. האמונות האלו משתקפות בשפה, בדימויים, במיתוסים של החברה, ותורמות להבנה משותפת של המציאות.

על סמך האמונות החברתיות צומחת האוריינטציה הרגשית קולקטיבית של החברה. בסכסוך בלתי נשלט לרוב יהיו אמונות חברתיות משותפות לרוב חברי הקבוצה, שכן ללא אמונות חברתיות משותפות יהיה קשה לבני הקבוצה לעמוד באתגרים של הסכסוך.

המשגה זו מתארת את הדינאמיקה הפסיכולוגית של חברה פרוטוטיפית (כלומר, Prototype, או אבטיפוס: אוסף  של תכונות מאפיינות המייצגות את קבוצתו) המפתחת תשתית פסיכולוגית חברתית רווחת. הסכסוך הבלתי נשלט מפתח רפרטואר של אמונות ורגשות שחברי הקבוצה חולקים, שמתמסד והופך להיות תשתית החברה.

סיכום: דניאל  בר-טל: לחיות עם הסכסוך: חלק 1– חלק 2- חלק 3 – חלק 4 – חלק 5 – חלק 6 – חלק 7 – חלק 8 – חלק 9 – חלק 10

אריסטו על הדבר הכי טוב שיש

מה מניע את הפעולות שלנו, למה אנחנו שואפים לדברים טובים ומהו הטוב הגבוה ביותר שאליו ניתן לשאוף. אריסטו על מה שחשוב בחיים

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: