גישות במדע המדינה
שם | הגדרה +פיתוח | מתודה/גישה/יחידת ניתוח | הנחות יסוד | יתרונות | חסרונות | רקע |
גישה מחקרית פוזיטיביסטית במדעי החברה אשר בודקת דפוסי התנהגות אצל בני אדם תוך הוצאת הערכים ועיסוק במצוי מחוץ לתחום. שיטה זו ניסתה לחזות את ההתנהגות הפוליטית, דחקה את הפילוסופיה הפוליטית והחליפה אותה בגישה הפונקציונאלית ובשיטת המערכות | שיטה: דדוקטיבית מתמטית . מחפשת סבירויות ע"י טכניקות של עיבוד נתונים ע"מ לנסח כלל. חייבים לנטרל את המערכת האישית. יחידת מחקר- התנהגות פרטים. | 1. קודם יש עובדות ואחר תיאוריות. 2. תפקודים בתוך קבוצות לא בתוך מוסדות. 3. אין מקום לנורמטיבי. 4. מבחן אמפירי הוא תנאי מרכזי לביסוס הסבר מדעי. 5. הפרדה בין תצפית לתיאוריה. | 1. רפלקציה- שימוש בתצפיות ובתוצאותיהן על מנת לנבא ולנסח כלל על העתיד לקרות. 2. ניסיון לכינון פרדיגמה. | # שיטות – אי אפשר לעשות מחקרים על העבר כי מתמקדים במצוי. # אידיאולוגיה נסתרת – התייחסות לליברליזם סותר את הנחת יסוד. # מחקרים שמרניים גישה אליטיסטית. # מתרצים את המצב ולא מציעים פתרונות. # לקביעת עובדה יש צורך בהקדמת נימוק תיאורטי. # מיקוד המבט הוא ראייה סלקטיבית. # מאמצת דברים שמדעי הטבע נטשו. | התפתחה על מנת לתת תגובה לגישה המוסדית הישנה. | |
תורה פילוסופית המבקשת להתבסס רק על נתונים אמפיריים פוזיטיביים, אינה סובלת העלאת השערות מטא-פיזיות. מדע ליניארי- התפתחות רצופה. | שיטה: אינדוקטיבית מהפרט אל הכלל. עיצוב השערה מתוך הסתכלות על קשר סיבתי בין גורמים. | |||||
הגדרה +פיתוח | מתודה/גישה/יחידת ניתוח | הנחות יסוד | יתרונות | חסרונות | רקע | |
מסגרת אוניברסאלית לקיום המערכת הפוליטית כמערכת פתוחה בה התנהלויות משובצות בסביבה שהמע' הפו' חשופה להשפעותיה ומגיבה עליה, מתארת התנהגויות. מערכת- פעילות פוליטית לפי דפוס קבוע. פוליטיקה- הגדרה סמכותית של ערכים חברתיים ניסיון להימנע ממתן ערכיות לחלוקת המשאבים מתיימרת להיות מערכת נטולת ערכים. שומרי הסף: בירוקרטיות, נורמות, נהלים שמסננים את הכניסה למערכת. | ביהוויורלית- אין מקום להנחות נורמטיביות. יחידת ניתוח- מערכתית | # היזון חוזר ואיזון. # אין חשיבות גדולה לשלטון או מוסדות ולהתרחשות בתוך השלטון. | 1. המערכת מתאימה לא רק לדמוקרטיה (אוטוריטה- רווחה) | # שומרי השער בעלי השפעה על התשומות שנכנסות ובכך גם על התפוקות. # המודל מאוד חלקי וכוללני. # הנחה סמויה- המשטר הרצוי לפי מודל זה הוא דמוקרטי. כלומר, המשטר הדמוקרטי הוא זה שיפעל בצורה הטובה ביותר. זוהי אמירה ערכית- סתירה של המתודה שלהם. # מתייחסים לשלטון כאל קופסא שחורה. # המודל אינו רציונאלי בהכרח. | מודל זה פותח על מנת לבדוק צמיחתן של מדינות. פיתוח של הביווירוליזם. מייסדה- איסטון. | |
הגישה הפונקציונליזם | גישה מחקרית שרואה במערכת פוליטית הפועלת מספר תפקודים שמישהו או משהו צריך למלא. שבעת התפקודים- תשומה- חיברות, ביטוי אינטרסים וצירוף אינטרסים, תקשורת פוליטית וסוציאליזציה. תפוקות- קביעת כללים, החלת כללים- יישום, שפיטה על פי כללים. | מתודה- ביהוויורלית. יחידת ניתוח- מערכתית. | # תפקודים- המבנה התפקודי מחליף את המבנה המוסדי. # המערכת היא לא קופסא שחורה. | # גישה שמרנית- אידיאולוגיה שמרנית. # הנחה נורמטיבית- המשטר הדמוקרטי הוא המשטר בעל הסיכוי הגדול לעמוד בדגם זה. # נטייה לפשרות פוליטיות # הגישה המרקסיסטית- ניאו מרקסיסטית. # ביקורת מצד הביוויהרליזם כיוון שיש מקום לערכיות. | פיתוח של גישת המערכות מייסדה אלמונד. | |
הגישה המוסדית החדשה | גישה מחקרית העושה שימוש בשיטות ביהווריוליסטיות על מנת לבחון כיצד מוסדות השלטון משפיעים על התנהגות של אנשים. המוסדית החדשה אחראית לשיבתה של המדינה לתמונה עבורה המדינה היא שחקן בעל תפקיד משלו ויש לה השפעה על תפיסות של האנשים את הפוליטיקה. | מתודה- מחקר כמותי שעושה שימוש בשיטות מחקר ביהוורליסטיות דגש על מוסד כמשתנה בלתי תלוי ואת ההתנהגות כמשתנה התלוי. | # למוסדות יש חשיבות בתהליכים פוליטי. המדינה תפקיד אוטונומי כארגון בעל השפעה. # אי אפשר לבחון רק את המוסדות אלא גם את השפעתם על התנהגות האנשים. משלבת ביהווירוליזם ושיטה מוסדית ישנה. # המדינה משפיעה על תפיסת האזרחים את הפוליטיקה. | # כיוון הקשר- מה השפיע על מה. הגישה מתעלמת מהקשר ההפוך- המוסד מורכב גם מאנשים. # בעיית חיזוי- המוסד נועד להשיג מטרה לעיתים המטרות משיגות מטרות הפוכות- דוגמת הבחירה הישירה. # תוצאות שאינם מתייחסות למוסדות (פרימריס) # ביקורת מרקסיסטית- המוסדות מייצגים אליטות שמקבעים את השעבוד התודעה הכוזבת. # הכללה גסה למניעים של ההתנהגות האנושית כתוצאה מהמוסדות. | נהוגה בסוף שנות ה-80 סינתזה בין שתי הגישות: הביוויהרוליזם והגישה המוסדית הישנה דברז'ה-אימץ אותה בשנות ה-50. | |
גישה מחקרית במדעי החברה שמכניסה את האדם הכלכלי לתוך הפוליטיקה ומניחה כי הוא רציונאלי יפעל למקסם את הרווח שלו ולמזער את הנזק. | גישה דדוקטיבית- מתמטית. נבחנת בסבירות הנחיותיה ובמידה שהן מתיישבות זו עם זו. אמפיריות אינה המבחן הראשי היא מתמקדת בפרט. | # האדם הוא רציונאלי # ישנו מחסור ולכן נעשים שיקולים של רווח והפסד # מתמקדים בפרט- אפשר לתרגם התנהגות של פרטים להתנהגות קולקטיבית # מספיק להסתמך על שיקולים רציונליים בכדי להסביר פעילויות פוליטיות= התנהגות # מטריאליזם היסטורי # יצור וכלכלה | # חסכונית, ברורה, עקבית. | # לא תמיד שיקולים רציונליזם מסבירים הכול (אנשים שלא ממקסמים את הרווח שלהם) # האם ניתן לבחון מטרות ערכיות באמצעים רציונליזם. יש בעיה להסביר מדוע אנשים מתארגנים בקבוצות. # הגישה נעדרת הסבר למציאות באופן מלא. # לא ניתן להסביר את המעשה הפוליטי הנפוץ ביותר על ידי גישה זו לדוגמא: הצבעה בבחירות. | אנטוני דאונס | |
תורת המשחקים | מחקר פורמאלי של הציפיות הרציונאליות והעקביות של כל משתתף בנוגע להחלטות של משתתפים אחרים. משחק: כל משתתף הוא רציונאלי ומודע שגם השני הוא רציונאלי. בעלת יכולת חיזוי. בעלת מעמד עצמאי | דדוקטיבית לא אמפירית. אפשר לערוך בה ניסיונות, אך לא על קבוצות גדולות. | הנחות יסוד- כנ"ל בחירה רציונאלית. טבע האדם – רציונאל | חסכונית, הגיונית, עקבית, נקודת פתיחה טובה לניתוח תופעות מסוימות. | # תיאוריה זו נכשלת שוב ושוב בניסיון להסביר תופעות. # כאשר המציאות הופכת מורכבת יותר מתעלמים מזה – בונים מודלים שלא מסבירים את המציאות. # מציעים מציאות נאיבית ולא מציאותית. # פתרונות אקדמיים ולא פוליטים. # משתנים פוליטיים אינם כמויות מדויקות בניגוד לטענות התיאורטיקנים של תורת המשחקים. # לתיאוריה יכולת חיזוי מוגבלת # לא שווה אם לא מבינים את ההקשר של התרבות, מאפיינים היסטוריים וחברתיים מראה שסכום 0 לא תלוי באופן אובייקטיבי ההשקפה משנה את סוג המשחק. | פיתוח של הגישה הרציונאלית. מייסדה- שלין. 2 תנאים: מידע בכמות מספקת , נגישות של המידע. |
המרקסיזם הינו תיאוריה, אידיאולוגיה וגישת מחקר. במרכז הגישה עומד המטריאליזם ההיסטורי המציע שהתפתחות חברתית והיסטורית ניתנת להסברה על ידי גורמים כלכליים ומעמדיים. כלומר, הפעילות האנושית המודעת ליצירת התשתית המטריאלית של חיי האדם ולא כפי שחשבו לפניו את ההיסטוריה מניעים סוגי תודעה אנושית. לא מדובר בתופעה רצונית אלא גזורה מראש דטרמיניזם= צו ההיסטוריה. חזון- לא תהיה מדינה, תהיה חברה של חירויות ושוויון באמצעי הייצור | מתודה- דדוקטיבית. יחידת ניתוח- מעמד. מחקרים איכותיים. | # האדם הוא יצרני # מטריאליזם היסטורי # ייצור וכלכלה. # כל מדינה נשלטת ע"י דיקטטורה מעמדית. # הכלכלה מניעה את הכול. # העצמה האמתית בידי בעלי ההון. | # משמשת כשיטת ניתוח טובה. | # ביקורת של פופר- לא ניתן להפריכה. יותר דומה לדת. # ניאו מרקסיסטים- יש תודעה שלא נובעת מיחסים מעמדיים, אלא מתרבות צריכה, השתייכות לאומית וכדומה. מבקרים את הדטרמיניזם שלהם- יש שינויים במעמד העל שלא תלויים בתשתית. # המרקסיזם לא הצליח להעריך נכונה את כוחה של הלאומיות לעומת כוחו של המעמד- מלחמת העולם הראשונה משכה את כולם למרות שבסיסה הייתה מלחמה בין אליטות. # נכשלה בחיזוי אך אין לדחותה כיוון שכל התיאוריות נכשלו בחיזוי. # נבואה הפריכה את עצמה- מדינת רווחה קפיטליסטית. לא חידדה את ההבדלים אלא נתנה רשת בטחון למעמד הפועלים. | על פי מרקס 1818ההיסטוריה היא מלחמת מעמדות. כל פעם עולה מעמד שליט אחר, מטריאליזם היסטורי. שיתוף פעולה עם אנגלס. | |
אסכולת פרנקפורט שחבריה שאפו לפתח תיאוריה חברתית ביקורתית על בסיס המרקסיזם. מסכמים על המעמדות מנוצל-מנצל. המשותף להם: תפיסה דטרמיניסטית- טענו שיש להסתכל גם על מקומות אחרים. תרבות הצריכה- עושים מניפולציה לתודעה ועוזרים לקפיטליזם לשמר את עצמו. התייחסות רצופה לשאלת חירותו של אדם בחברה מערבית מודרנית. מתנגדים לפוזיטביסטים- מאפשרים להשתמש באופן מניפולטיבי בידע. | דדוקטיבית- מחקרים איכותניים. יחידת הניתוח כבר לא רק המעמד. בוחנים הנחות יסוד של תיאוריות על מקומו של האדם בחברה מבקרים וכך מניחים הנחות. | # התודעה הכוזבת איננה אחידה. #המדע צריך להיות נטול ערכים. # השפה כמעצב תודעה. | # תפיסה של תודעה כוזבת איננה אחידה (פוסט מודרניסטים) # כנ"ל מרקסיסטים. | חלק מהפרויקט הניאו מרקסיסטי הוא ההסבר מדוע לא התרחשה המהפכה. | ||
תפיסת עולם שקוראת תיגר על כל המוסכמות שביסוד תפיסת העולם המודרנית ועל כל תכונות שמגדירות מודרניות ומאפיינות אותה. מדברת על משברים, משבר הנאורות- אכזבה מהמודרניות שתי מלחמות עולם, פצצת אטום, מהמדע שיכול גם להביא שיפור אך גם סיום של העולם האנושי. משבר השפה- שפה כמעצב תודעה היא המציאות. השפה נתפסת כמציאות. משבר ההיררכיה- אין הבחנה בין נמוך וגבוה, בין טוב ורע, אין יכולת להבחין ביניהם. לא כל דבר הוא דטרמיניסטי. | להרבות בפרשנויות. כל תיאוריה מדעית= כוח. אין פרשנות עדיפה. המתודה מפרקת טקסטים ומסתכלת על הכול מנקודת מבטם של חלשים ומדוכאים. כל דבר הוא התניה תרבותית. כל דבר עדיף על האחר. אין אמת שהמדע יכול לגלות. אי אפשר לארגן ידע בתיאוריות, ולכן אי אפשר לדבר על יחידת ניתוח. | # הגישה ממקדת את המבט אל דברים מחוסרי תשומת לב עד כה. # יש תרומה רבה- גישת הפמיניזם צמחה מהם. | # מהגישה אפשר להבין שהכול טוב. אין מידת אמת אחת שניתן לשפוט לפיה. # מנערים את המחשבה בצורה הרסנית – כל אדם מחפש משמעות, אם יש ערעור על הכול יכול להיכנס אידיאולוגיות חדשות, שיכולות להיות טוטאליטריות. | מתוך הניאו מרקסיסטים- תגובת נגד למודרניזציה- אידיאולוגיה בתהליך שיפור של בני אדם. | ||
הפמיניזם הינו תיאוריה, אידיאולוגיה ושיטת מחקר. תנועה שחושפת את מנגנוני דיכויים של נשים על ידי המערכת הגברית ואת הדרתן השיטתית במרכזי כוח ושליטה ופועלת לשם הגברת המודעות למצוקתן הקבוצתית של נשים וקידום מעמדן ולתיקון עולם. | הסתכלות פנוראמית. יחידת ניתוח לא משתנה- אג'נדר. | # הגל הראשון- הליברלי, האדם יצור רציונאלי בעל זכויות. # כל אדם בעל הגדרה עצמית ואחריות על גורלו. # המדינה היא המשרתת את האדם. # אמונה בתיאוריה הליברלית: אין הבדלים בין נשים לגברים, השוני נעוץ בתנאים חברתיים. הגל השני- תרבותי ורדיקאלי. # בשל חינוך שונה עולם התרבות שונה בין גברים לנשים. # החברה הפטריארכאלית מקבעת את השוני בין גברים לנשי, החברה מתייחסת לתרבות הגברית. # יש צורך לזהות את הבעיות ולפעול נגדן. # נשים אינן נחותות מגברים. רדיקאלי- # הנשים משועבדות על ידי החברה הפטריארכאלית. # הגברים מונעים את הגשמתן העצמית של הנשים. # על מנת לבטל את אי השוויון צריך לבטל את הפטריארכיה על ידי מהפחה. # הפרטי הוא הציבורי- ישנה הצדקה ותירוץ לדחיקתם של הנשים מחוץ לתחום הציבורי. # האישי הוא הפוליטי. הגל השלישי- רב תרבותי. # בדיקה נקודתית של מקרים פרטיקולאריים. | ביקורת על הגל הראשון- # קיצוניות. למרות שלא ערערו את תפיסות שהיו קיימות באותה התקופה. # מתעסקות בזכויות פורמאליות בלבד והדיכוי לא מתחיל ולא מסתיים בזכויות פורמאליות. ביקורת על הגל השני מצד הרדיקלים- # שוברת את השוויון בהגדרת הנשיות כתוצאה מהגדרת השוני. # ישנם זרמים המדוכאים גם מסיבות שונות לא רק מגדריות. | הגל הראשון- סופרגיסטיות-. מתמקד במתן זכות בחירה לנשים. גל אינטלקטואלי חותר למימוש והגדרה עצמית. |
