חשיבה דיאלקטית היא דרך לגיבוש תפיסה ועמדה דרך השוואה והנגדה של דרכים שונות להביט על מצב מסוים. זוהי גם היכולת להחזיק בעת ובעונה אחת כמה נקודות מבט על סוגיה ולמצוא מתוכן את הפתרון הטוב ביותר. חלק מההשראה לחשיבה דיאלקטית מגיעה מתורות מזרחיות מתפיסה של המציאות והאדם כמערכות יחסים בין אמיתות וצדדים של המציאות.
המשמעות של המושג דיאלקטיקה, שקרוב למושג דיאלוג, היא יחסים בין צדדים מנוגדים או מהופכים. חשיבה דיאלקטית הולכת נגד האינטואיציות שלנו שנוטות לראות את העולם במונחים של שחור ולבן, נכון ולא-נכון. בפועל ראייה כזו גורמת להרבה מהתגובות שלנו להיות מותנות וללא יכולת ביקורת עצמית. אנחנו שבויים של תבניות המחשבה הדיכוטומיות (דיכוטומיה היא ההפך מדיאלקטיקה) שלנו ולא מסוגלים לראות מעבר אליהן. חשיבה דיאלקטית מתאפיינת בחשיבה של "וגם" ולא בחשיבה של "אבל". היא מסוגלת להביא בחשבון השקפות של אנשים שונים בדיון ובכך לאתגר את הנחות היסוד של עצמה.
איך חושבים בצורה דיאלקטית
"למד לשונך לומר איני יודע" (מסכת ברכות ד',א'). הדבר הראשון שאנחנו צריכים בשביל לפתוח את המחשבה זה קצת ענווה וצניעות, והבנה אמיתית שמה שאנחנו יודעים וחושבים הוא לא בהכרח נכון רק בגלל שאנחנו חושבים אותו. גמישות מחשבתית אומרת שכל מסקנה שאנחנו מגיעים אליה היא טובה, אבל תמיד זמנית ופתוחה לשינוי. הכר בכך שלדעה שיש לאנשים אחרים היא בעלת ערך גם אם אתה לא מבין אותו או מסכים איתו. נסו תמיד למצוא את שני הצדדים בכל דבר. שחקו עם עצמכם ועם אחרים את "פרקליט השטן" ותפסו את העמדה המנוגדת רק בכדי לשאול שאלות טובות.
אתם תמצאו כי היתרונות של חשיבה דיאלקטית כוללת יצירתיות, סובלנות, הימנעות מדוגמטיות, זיהוי אפשרויות חדשות והפחתת מתח רגשי.
דוגמא לחשיבה דיאלקטית
בתלמוד הבבלי במסכת עירובין (י"ג ב') מסופר כי במשך שלוש שנים היו חלוקים בניהם בית הלל ובית שמאי. אלו היו אומרים "הלכה כמותנו" (כדעתנו) ואלו מתעקשים "הלכה כמותנו". לבסוף יצאה בת קול מהשמיים ואמרה: אלו ואלו דברים אלוהים חיים, כלומר שני הצדדים צודקים, גם כשהם חלוקים על זה על זה, אבל ההלכה נקבעת על פי בית-הלל. שאלו החכמים מדוע, אם שני הצדדים צודקים, ההלכה על פי בית-הלל? והתשובה היא שהם היו צנועים וחסרי חשיבות-עצמית, ובכל פעם שהיו אומרים את דעתם היו מקדימים ואומרים לפני זה את דעתם של בית שמאי.
חשיבה דיאלקטית ופסיכולוגיה חיובית
לחשיבה דיאלקטית יש קשר לתחום של פסיכולוגיה חיובית או חשיבה חיובית. היכולת לשקול צדדים שונים של המציאות היא דרך מצוינת להביט עליו במבט חיובי. לפעמים המורכבות של המציאות יכולה להיות מבלבלת. מצד שני הצמדות דוגמטית לצד מסוים שלו מעלה את רמות המתח הפנימיות שלנו ואת רמות החיכוך עם אחרים.
