פוזיטיביזם: "תורה פילוסופית המבקשת להסתמך אך ורק על הנתונים הפוזיטיביים של ניסיון חושי, נגיש
ובר-צפייה" (זיסר, 150).
אנו רואים שזה קשור לפרויקט הביהיביורליסטים שאומר מזה מדע, מספר תחילה מזה לא מדע , כל מה
שלא ניתן לאמת. מבחינה אמפירית הרי זה איננו מדע. מכך נובעת דחייה של טענות מטפיסיות וערכיות:
טענה מדעית היא בת אימות באמצעות החושים. התפיסה היא מדעית ונאיבית .
בעיקרה גישה אינדוקטיבית:
א. המהלך המדעי מתחיל בתצפית במציאות נתונה שממנה מוסק על סדירות.
ב. מעוצבת השערה בנוגע לקשר הסיבתי שמסביר סדירות זו בציפייה שיהיה תקף בכל המקרים הדומים.
ג. אימות ההשערה מול נתונים שנאספים בתצפיות נוספות – אישוש ניסיוני עד לקבלת מעמד של חוק מדעי.
כלומר, ראיית המדע כאיסוף מצטבר של מידע , נעשה בתהליך עמלני של איסוף רסיסי ידע. מדע זה מה שניתן לאמת בעזרת החושים.
v אומץ בחום בידי הביהיביורליסטים בו בזמן שפילוסופים של המדע נעו לכיוון חדש וביקרו גישה זו.
זו תפיסה מוטעית מבחינות מסוימות.
ההבדל בין אינדוקציה לדדוקציה:
האינדוקציה מניחה שמסתכלים על העולם כפי שהוא ומתוכו גוזרים הכללות ואילו דדוקציה טוענת שבאים עם השערה ואז מאמתים מול העולם.
הפוזיביטיזם הוא זרם פילוסופי כללי,והביהיוורליסטים ניסו ליישם את הגישה הזו של מדע המדינה.
קרל פופר(1902-1994)
יליד וינה; בעקבות עליית הנאצים היגר לניו-זילנד, השתקע לבסוף בבריטניה.
נחשב אחד הפילוסופים החשובים של המדע.
מעיד כי הונע להבחין בין המדעי לבין הלא מדעי מתוך תחושה שהמרקסיזם, תורת פרויד וכו' דומות יותר לאסטרולוגיה מאשר לאסטרונומיה. טען שכל דבר שלא יהיה מאושש את שתי הגישות האלו וזה מקור החולשה שלהם. תמיד יהיה להם הסברים לכל דבר שיקרה., יש כאן גישה של גישות שלא יכולות לטעות.
לכן: הציע כי "הקריטריון לקביעת המעמד המדעי של תיאוריה הוא האפשרות לסתור, או להפריך, או לבחון אותה" (זיסר, 186).
פופר אומר שהמדע עוסק בסבירויות שיכולים לעמוד למבחן של הפרכה.
הביקורת שלו על הפוזיטיביזם
גישתו הופכת אותנו להיות ספקניים , למדע אמיתי, המדע האמיתי נועד לעמוד למבחן שוב ושוב.
- תיאור המדען כצופה לא משוחד הינו נאיבי. למעשה התצפית מכוונת מראש ולכן המהלך המדעי אינו
אינדוקטיבי אלא דדוקטיבי. מתעניין במשהו וכך מכוונן את ההשערה שלו, זו השערה דדוקטיבית. מקור
ההשערות אינן בתצפיות, הפעלת הדמיון, מחשבה תיאורטית כלשהי ואת אילו צריך להעמיד לאחר מכן
- העולם נראה מלא אימותים לאוחזי תיאוריות כגון מרקסיזם ותורת פרויד.
- אין ממצא שניתן לאמת אותו באופן סופי. תמיד מה שנתפס כרגע כאמת, עשוי בעתיד להיות מופרך. מדע אמיתי מורכב מתוך אמירות שעומדות במבחן ההפרכה, מה שלא ניתן להעמיד במבחן ההפרכה איננו מדע. פופר טוען שמדע אמיתי מורכב מאמירות שניתן לאמת אותן
מה שלא ניתן להעמיד למבחן שתוצאתה יכולה להיות הפרכה איננו מדע.
- כל תצפית היא תלוית הקשר- פופר מבהיר שמדובר בידיעות ותצפיות מהמציאות ולא מבט אובייקטיבי. החושים שלנו והשפה והתרבות מכתיבים איזושהי תפיסת מציאות.
בסיס המעשה המדעי בדדוקציה והפרכה ולא באינדוקציה ואימות. מכך נגזר:
ערעור על קיום עובדות אובייקטיביות חסרות פניה תיאורטית, אובייקטיביות נתון לספק
וביקורת על יומרנות לחשיפת האמת של הפוזיטיביזם והביהיביורליזם .
לפי פופר מבחן תיאוריה טובה זה שניתן להעמיד אותה למבחן ההפרכה, אם לא היא לא תיאוריה מדעית על פי שיטתו.
